¹ ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם וילך יצחק אל־אבימלך מלך־פלשתים גררה׃

² וירא אליו יהוה ויאמר אל־תרד מצרימה שכן בארץ אשר אמר אליך׃

³ גור* בארץ הזאת ואהיה עמך ואברךך כי־לך ולזרעך אתן את־כל־הארצת האל והקמתי את־השבעה אשר נשבעתי לאברהם אביך׃

⁴ והרביתי את־זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל־הארצת האל והתברכו בזרעך כל גויי הארץ׃

⁵ עקב אשר־שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי׃

⁶ וישב יצחק בגרר׃

⁷ וישאלו אנשי המקום לאשתו ויאמר אחתי הוא כי ירא לאמר אשתי פן־יהרגני אנשי המקום על־רבקה כי־טובת מראה היא׃

⁸ ויהי כי ארכו־לו שם הימים וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון וירא והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו׃

⁹ ויקרא אבימלך ליצחק ויאמר אך הנה אשתך הוא ואיך אמרת אחתי הוא ויאמר אליו יצחק כי אמרתי פן־אמות עליה׃

¹⁰ ויאמר אבימלך מה־זאת עשית לנו כמעט שכב אחד העם את־אשתך והבאת עלינו אשם׃

¹¹ ויצו אבימלך את־כל־העם לאמר הנגע באיש הזה ובאשתו מות יומת׃

¹² ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו יהוה׃

¹³ ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי־גדל מאד׃

¹⁴ ויהי־לו מקנה־צאן ומקנה בקר ועבדה רבה ויקנאו אתו פלשתים׃

¹⁵ וכל־הבארת אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים וימלאום עפר׃

¹⁶ ויאמר אבימלך אל־יצחק לך מעמנו כי־עצמת־ממנו* מאד׃

¹⁷ וילך משם יצחק ויחן בנחל־גרר וישב שם׃

¹⁸ וישב יצחק ויחפר את־בארת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם ויקרא להן שמות כשמת אשר־קרא להן אביו׃

¹⁹ ויחפרו עבדי־יצחק בנחל וימצאו־שם באר מים חיים׃

²⁰ ויריבו רעי גרר עם־רעי יצחק לאמר לנו המים ויקרא שם־הבאר עשק כי התעשקו עמו׃

²¹ ויחפרו באר אחרת ויריבו גם־עליה ויקרא שמה שטנה׃

²² ויעתק משם ויחפר באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחבות ויאמר כי־עתה הרחיב יהוה לנו ופרינו בארץ׃

²³ ויעל משם באר שבע׃

²⁴ וירא אליו יהוה בלילה ההוא ויאמר אנכי אלהי אברהם אביך אל־תירא כי־אתך אנכי וברכתיך והרביתי את־זרעך בעבור אברהם עבדי׃

²⁵ ויבן שם מזבח ויקרא בשם יהוה ויט־שם אהלו ויכרו־שם עבדי־יצחק באר׃

²⁶ ואבימלך הלך אליו מגרר ואחזת מרעהו ופיכל שר־צבאו׃

²⁷ ויאמר אלהם יצחק מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אתי ותשלחוני מאתכם׃

²⁸ ויאמרו ראו ראינו כי־היה יהוה עמך ונאמר תהי נא אלה בינותינו בינינו ובינך ונכרתה ברית עמך׃

²⁹ אם־תעשה עמנו רעה כאשר לא נגענוך וכאשר עשינו עמך רק־טוב ונשלחך בשלום אתה עתה ברוך יהוה׃

³⁰ ויעש להם משתה ויאכלו וישתו׃

³¹ וישכימו בבקר וישבעו איש לאחיו וישלחם יצחק וילכו מאתו בשלום׃

³² ויהי ביום ההוא ויבאו עבדי יצחק ויגדו לו על־אדות הבאר אשר חפרו ויאמרו לו מצאנו מים׃

³³ ויקרא אתה שבעה על־כן שם־העיר באר שבע עד היום הזה׃ ס

³⁴ ויהי עשו בן־ארבעים שנה ויקח אשה את־יהודית בת־בארי החתי ואת־בשמת בת־אילן החתי׃

³⁵ ותהיין מרת רוח ליצחק ולרבקה׃ ס

¹ ומשה היה רעה את־צאן יתרו חתנו כהן מדין וינהג את־הצאן אחר המדבר ויבא אל־הר האלהים חרבה׃

² וירא מלאך יהוה אליו בלבת־אש מתוך הסנה וירא והנה הסנה בער באש והסנה איננו אכל׃

³ ויאמר משה אסרה־נא ואראה את־המראה הגדל הזה מדוע לא־יבער הסנה׃

⁴ וירא יהוה כי סר לראות ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה ויאמר משה משה ויאמר הנני׃

⁵ ויאמר אל־תקרב הלם של־נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת־קדש הוא׃

⁶ ויאמר אנכי אלהי אביך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל־האלהים׃

⁷ ויאמר יהוה ראה ראיתי את־עני עמי אשר במצרים ואת־צעקתם שמעתי מפני נגשיו כי ידעתי את־מכאביו׃

⁸ וארד להצילו מיד מצרים ולהעלתו מן־הארץ ההוא אל־ארץ טובה ורחבה אל־ארץ זבת חלב ודבש אל־מקום הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי׃

⁹ ועתה הנה צעקת בני־ישראל באה אלי וגם־ראיתי את־הלחץ אשר מצרים לחצים אתם׃

¹⁰ ועתה לכה ואשלחך אל־פרעה והוצא את־עמי בני־ישראל ממצרים׃

¹¹ ויאמר משה אל־האלהים מי אנכי כי אלך אל־פרעה וכי אוציא את־בני ישראל ממצרים׃

¹² ויאמר כי־אהיה עמך וזה־לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את־העם ממצרים תעבדון את־האלהים על ההר הזה׃

¹³ ויאמר משה אל־האלהים הנה אנכי בא אל־בני ישראל ואמרתי להם אלהי אבותיכם שלחני אליכם ואמרו־לי מה־שמו מה אמר אלהם׃

¹⁴ ויאמר אלהים אל־משה אהיה אשר אהיה ויאמר כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם׃

¹⁵ ויאמר עוד אלהים אל־משה כה־תאמר אל־בני ישראל יהוה אלהי אבתיכם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב שלחני אליכם זה־שמי לעלם וזה זכרי לדר דר׃

¹⁶ לך ואספת את־זקני ישראל ואמרת אלהם יהוה אלהי אבתיכם נראה אלי אלהי אברהם יצחק ויעקב לאמר פקד פקדתי אתכם ואת־העשוי לכם במצרים׃

¹⁷ ואמר אעלה אתכם מעני מצרים אל־ארץ הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי אל־ארץ זבת חלב ודבש׃

¹⁸ ושמעו לקלך ובאת אתה וזקני ישראל אל־מלך מצרים ואמרתם אליו יהוה אלהי העבריים נקרה עלינו ועתה נלכה־נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו׃

¹⁹ ואני ידעתי כי לא־יתן אתכם מלך מצרים להלך ולא ביד חזקה׃

²⁰ ושלחתי את־ידי והכיתי את־מצרים בכל נפלאתי אשר אעשה בקרבו ואחרי־כן ישלח אתכם׃

²¹ ונתתי את־חן העם־הזה בעיני מצרים והיה כי תלכון לא תלכו ריקם׃

²² ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה כלי־כסף וכלי זהב ושמלת ושמתם על־בניכם ועל־בנתיכם ונצלתם את־מצרים׃