¹ ושרי אשת אברם לא ילדה לו ולה שפחה מצרית ושמה הגר׃

² ותאמר שרי אל־אברם הנה־נא עצרני יהוה מלדת בא־נא אל־שפחתי אולי אבנה ממנה וישמע אברם לקול שרי׃

³ ותקח שרי אשת־אברם את־הגר המצרית שפחתה מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען ותתן אתה לאברם אישה לו לאשה׃

⁴ ויבא אל־הגר ותהר ותרא כי הרתה ותקל גברתה בעיניה׃

⁵ ותאמר שרי אל־אברם חמסי עליך אנכי נתתי שפחתי בחיקך ותרא כי הרתה ואקל בעיניה ישפט יהוה ביני וביניך׃

⁶ ויאמר אברם אל־שרי הנה שפחתך בידך עשי־לה הטוב בעיניך ותענה שרי ותברח מפניה׃

⁷ וימצאה מלאך יהוה על־עין המים במדבר על־העין בדרך שור׃

⁸ ויאמר הגר שפחת שרי אי־מזה באת ואנה תלכי ותאמר מפני שרי גברתי אנכי ברחת׃

⁹ ויאמר לה מלאך יהוה שובי אל־גברתך והתעני תחת ידיה׃

¹⁰ ויאמר לה מלאך יהוה הרבה ארבה את־זרעך ולא יספר מרב׃

¹¹ ויאמר לה מלאך יהוה הנך הרה וילדת בן וקראת שמו ישמעאל כי־שמע יהוה אל־עניך׃

¹² והוא יהיה פרא אדם ידו בכל ויד כל בו ועל־פני כל־אחיו ישכן׃

¹³ ותקרא שם־יהוה הדבר אליה אתה אל ראי כי אמרה הגם הלם ראיתי אחרי ראי׃

¹⁴ על־כן קרא לבאר באר לחי ראי הנה בין־קדש ובין ברד׃

¹⁵ ותלד הגר לאברם בן ויקרא אברם שם־בנו אשר־ילדה הגר ישמעאל׃

¹⁶ ואברם בן־שמנים שנה ושש שנים בלדת־הגר את־ישמעאל לאברם׃ ס

¹ ויהוה פקד את־שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר׃

² ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר־דבר אתו אלהים׃

³ ויקרא אברהם את־שם־בנו הנולד־לו אשר־ילדה־לו שרה יצחק׃

⁴ וימל אברהם את־יצחק בנו בן־שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים׃

⁵ ואברהם בן־מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו׃

⁶ ותאמר שרה צחק עשה לי אלהים כל־השמע יצחק־לי׃

⁷ ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי־ילדתי בן לזקניו׃

⁸ ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את־יצחק׃

⁹ ותרא שרה את־בן־הגר המצרית אשר־ילדה לאברהם מצחק׃

¹⁰ ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת־בנה כי לא יירש בן־האמה הזאת עם־בני עם־יצחק׃

¹¹ וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו׃

¹² ויאמר אלהים אל־אברהם אל־ירע בעיניך על־הנער ועל־אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע׃

¹³ וגם את־בן־האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא׃

¹⁴ וישכם אברהם בבקר ויקח־לחם וחמת מים ויתן אל־הגר שם על־שכמה ואת־הילד וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע׃

¹⁵ ויכלו המים מן־החמת ותשלך את־הילד תחת אחד השיחם׃

¹⁶ ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל־אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את־קלה ותבך׃

¹⁷ וישמע אלהים את־קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל־הגר מן־השמים ויאמר לה מה־לך הגר אל־תיראי כי־שמע אלהים אל־קול הנער באשר הוא־שם׃

¹⁸ קומי שאי את־הנער והחזיקי את־ידך בו כי־לגוי גדול אשימנו׃

¹⁹ ויפקח אלהים את־עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את־החמת מים ותשק את־הנער׃

²⁰ ויהי אלהים את־הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת׃

²¹ וישב במדבר פארן ותקח־לו אמו אשה מארץ מצרים׃ ף

²² ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר־צבאו אל־אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר־אתה עשה׃

²³ ועתה השבעה לי באלהים הנה אם־תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר־עשיתי עמך תעשה עמדי ועם־הארץ אשר־גרתה בה׃

²⁴ ויאמר אברהם אנכי אשבע׃

²⁵ והוכח אברהם את־אבימלך על־אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך׃

²⁶ ויאמר אבימלך לא ידעתי מי עשה את־הדבר הזה וגם־אתה לא־הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי בלתי היום׃

²⁷ ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית׃

²⁸ ויצב אברהם את־שבע כבשת הצאן לבדהן׃

²⁹ ויאמר אבימלך אל־אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה׃

³⁰ ויאמר כי את־שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה־לי לעדה כי חפרתי את־הבאר הזאת׃

³¹ על־כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם׃

³² ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר־צבאו וישבו אל־ארץ פלשתים׃

³³ ויטע אשל בבאר שבע ויקרא־שם בשם יהוה אל עולם׃

³⁴ ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים׃ ף