Bible

 

Bereshit 15

Studie

   

1 אחר הדברים האלה היה דבר־יהוה אל־אברם במחזה לאמר אל־תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד׃

2 ויאמר אברם אדני יהוה מה־תתן־לי ואנכי הולך ערירי ובן־משק ביתי הוא דמשק אליעזר׃

3 ויאמר אברם הן לי לא נתתה זרע והנה בן־ביתי יורש אתי׃

4 והנה דבר־יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי־אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך׃

5 ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט־נא השמימה וספר הכוכבים אם־תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך׃

6 והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה׃

7 ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את־הארץ הזאת לרשתה׃

8 ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה׃

9 ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל׃

10 ויקח־לו את־כל־אלה ויבתר אתם בתוך ויתן איש־בתרו לקראת רעהו ואת־הצפר לא בתר׃

11 וירד העיט על־הפגרים וישב אתם אברם׃

12 ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על־אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו׃

13 ויאמר לאברם ידע תדע כי־גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה׃

14 וגם את־הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי־כן יצאו ברכש גדול׃

15 ואתה תבוא אל־אבתיך בשלום תקבר בשיבה טובה׃

16 ודור רביעי ישובו הנה כי לא־שלם עון האמרי עד־הנה׃

17 ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה׃

18 ביום ההוא כרת יהוה את־אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את־הארץ הזאת מנהר מצרים עד־הנהר הגדל נהר־פרת׃

19 את־הקיני ואת־הקנזי ואת הקדמני׃

20 ואת־החתי ואת־הפרזי ואת־הרפאים׃

21 ואת־האמרי ואת־הכנעני ואת־הגרגשי ואת־היבוסי׃ ס

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 1831

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

1831. 'And he laid each part opposite the other' means a parallelism and correspondence as regards celestial things. This becomes clear from the fact that the parts on one side mean the Church and those on the other the Lord. And when these are set in their proper places opposite each other, nothing else is meant than parallelism and correspondence. And because the heifer, the she-goat, and the ram, which mean celestial things, as stated just above at verse 9, were cut in half as described and laid in their proper places, it is clear that there is a parallelism and correspondence as regards celestial things. As regards spiritual things however, which will be dealt with shortly, the situation is different. As often stated, celestial things are all those that have to do with love to the Lord and love towards the neighbour. It is the Lord who imparts love and charity, the Church that receives; and that which unites is conscience, which has love and charity implanted within it. Consequently the space in between the parts means those things present in man which are called perception, internal dictate, and conscience. The things that exist above that perception, dictate, and conscience are the Lord's, those that are below reside in man. Thus because these things above and those below look towards one another, a parallelism is said to exist; and because they correspond to one another, as active and passive, a correspondence is said to exist.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.

Bible

 

לוק 1

Studie

1 אחרי אשר רבים הואילו לחבר ספור המעשים אשר נאמנו בשלמות בתוכנו׃

2 כאשר מסרום לנו הראים אתם בעיניהם מתחלה ואשר היו משרתי הדבר׃

3 חשבתי לטוב גם אני החפש כל הדברים היטב מראשיתם לכתבם אליך בסדר תאופילוס האדיר׃

4 למען תדע קשט האמרים אשר חנכת בם׃

5 כהן היה בימי הורדוס מלך יהודה זכריה שמו ממשמרת אביה ולו אשה מבנות אהרן ושמה אלישבע׃

6 ושניהם היו צדיקים לפני האלהים והלכי תם בכל מצות יהוה ובחקתיו׃

7 ולא היה להם ילד כי אלישבע עקרה ושניהם באו בימים׃

8 ויהי היום ויכהן לפני אלהים בסדר משמרתו׃

9 וכמשפט עבודת הכהנים יצא גורלו להקטיר קטרת ויבא אל היכל יהוה׃

10 וכל קהל העם היו מתפללים בחוץ בעת הקטרת׃

11 וירא אליו מלאך יהוה עמד לימין מזבח הקטרת׃

12 ויבהל זכריה בראותו אתו ואימה נפלה עליו׃

13 ויאמר אליו המלאך אל תירא זכריהו כי נשמעה תפלתך ואלישבע אשתך תלד לך בן וקראת שמו יוחנן׃

14 והיה לך לשמחה וגיל ורבים ישמחו בהולדו׃

15 כי גדול יהיה לפני יהוה ויין ושכר לא ישתה ורוח הקדש ימלא בעודנו בבטן אמו׃

16 ורבים מבני ישראל ישיב אל יהוה אלהיהם׃

17 והוא ילך לפניו ברוח אליהו ובגבורתו להשיב את לב אבות על בנים ואת הסוררים לתבונת הצדיקים להעמיד ליהוה עם מתקן׃

18 ויאמר זכריה אל המלאך במה אדע זאת כי אני זקנתי ואשתי באה בימים׃

19 ויען המלאך ויאמר אליו אני גבריאל העומד לפני האלהים ושלוח אנכי לדבר אליך ולבשרך את זאת׃

20 והנה תאלם ולא תוכל לדבר עד היום אשר תהיה זאת תחת כי לא האמנת בדברי אשר ימלאו למועדם׃

21 והעם היה מחכה לזכריה ויתמהו כי אחר בהיכל׃

22 ויהי בצאתו לא יכל לדבר אליהם וידעו כי מראה ראה בהיכל וירמז להם ועודנו נאלם׃

23 ויהי כאשר מלאו ימי עבדתו וילך לו אל ביתו׃

24 ויהי אחרי הימים האלה ותהר אלישבע אשתו ותתחבא חמשה חדשים ותאמר׃

25 ככה עשה לי יהוה בימי פקדו אותי לאסף את חרפתי בתוך בני אדם׃

26 ויהי בחדש הששי וישלח המלאך גבריאל מאת האלהים גלילה אל עיר אשר שמה נצרת׃

27 אל בתולה מארשה לאיש אשר שמו יוסף מבית דוד ושם הבתולה מרים׃

28 ויבא המלאך אליה החדרה ויאמר שלום לך אשת חן יהוה עמך ברוכה את בנשים׃

29 והיא בראותה נבהלה לדברו ותאמר בלבה מה היא הברכה הזאת׃

30 ויאמר לה המלאך אל תיראי מרים כי מצאת חן לפני האלהים׃

31 והנך הרה וילדת בן וקראת את שמו ישוע׃

32 והוא גדול יהיה ובן עליון יקרא ויהוה אלהים יתן לו את כסא דוד אביו׃

33 ועל בית יעקב ימלך לעולם ועד ולמלכותו אין קץ׃

34 ותאמר מרים אל המלאך איך תהיה זאת ואני אינני ידעת איש׃

35 ויען המלאך ויאמר אליה רוח הקדש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך על כן גם לקדוש הילוד יקרא בן אלהים׃

36 והנה אלישבע קרובתך אשר קראו לה עקרה גם היא הרתה בן בזקנתה וזה לה החדש הששי׃

37 כי לא יפלא מאלהים כל דבר׃

38 ותאמר מרים הנני שפחת יהוה יהי לי כדברך ויצא מאתה המלאך׃

39 ותקם מרים בימים ההם ותמהר ללכת ההרה אל עיר יהודה׃

40 ותבא בית זכריה ותברך את אלישבע׃

41 ויהי כשמע אלישבע את ברכת מרים וירקד הילד במעיה ותמלא אלישבע רוח הקדש׃

42 ותקרא בקול גדול ותאמר ברוכה את בנשים וברוך פרי בטנך׃

43 ומאין לי זאת אשר אם אדני באה אלי׃

44 כי קול ברכתך בא באזני והנה רקד בשמחה הילד במעי׃

45 ואשרי המאמינה כי המלא תמלא אשר דבר לה מאת יהוה׃

46 ותאמר מרים רוממה נפשי את יהוה׃

47 ותגל רוחי באלהי ישעי׃

48 ]94-84[ אשר ראה בעני אמתו כי הנה מעתה כל הדרות יאשרוני כי גדלות עשה לי שדי וקדוש שמו׃

49 ]94-84[׃

50 וחסדו לדור דורים על יראיו׃

51 גבורות עשה בזרעו פזר גאים במזמות לבבם׃

52 הרס נדיבים מכסאותו וירם שפלים׃

53 רעבים מלא טוב ועשירים שלח ריקם׃

54 תמך בישראל עבדו לזכר את רחמיו׃

55 כאשר דבר אל אבותינו לאברהם ולזרעו עד עולם׃

56 ותשב מרים עמה כשלשה חדשים ותשב לביתה׃

57 וימלאו ימי אלישבע ללדת ותלד בן׃

58 וישמעו שכניה וקרוביה כי הגדיל יהוה את חסדו עמה וישמחו אתה׃

59 ויהי ביום השמיני ויבאו למול את הילד ויקראו אתו זכריה על שם אביו׃

60 ותען אמו ותאמר לא כי יוחנן יקרא׃

61 ויאמרו אליה אין איש במשפחתך אשר נקרא בשם הזה׃

62 וירמזו אל אביו לדעת מה השם אשר יחפץ להקרא לו׃

63 וישאל לוח ויכתב עליו לאמר יוחנן שמו ויתמהו כלם׃

64 ויפתח פיו ולשונו פתאם וידבר ויברך את האלהים׃

65 ותפל אימה על כל שכניהם ויספר כל הדברים האלה בכל הרי יהודה׃

66 וישימו כל השמעים אל לבם לאמר מה אפוא יהיה הילד הזה ויד יהוה היתה עמו׃

67 וימלא זכריה אביו רוח הקדש וינבא לאמר׃

68 ברוך יהוה אלהי ישראל כי פקד את עמו וישלח לו פדות׃

69 וירם לנו קרן ישועה בבית דוד עבדו׃

70 כאשר דבר בפי נביאיו הקדושים אשר מעולם׃

71 ישועה מאיבינו ומיד כל שנאינו׃

72 לעשות חסד עם אבותינו ולזכר את ברית קדשו׃

73 את השבועה אשר נשבע לאברהם אבינו׃

74 להצילנו מיד איבינו ולתתנו לעבדו בלי פחד׃

75 בתמים ובצדקה לפניו כל ימי חיינו׃

76 ואתה הילד נביא עליון תקרא כי לפני יהוה תלך לפנות את דרכיו׃

77 לתת דעת הישועה לעמו בסליחת חטאתיהם׃

78 ברחמי חסד אלהינו אשר בהם פקדנו הנגה ממרום׃

79 להאיר לישבי חשך וצלמות ולהכין את רגלינו אל דרך השלום׃

80 ויגדל הילד ויחזק ברוח ויהי במדברות עד יום הראתו אל ישראל׃