¹ אחר הדברים האלה היה דבר־יהוה אל־אברם במחזה לאמר אל־תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד׃

² ויאמר אברם אדני יהוה מה־תתן־לי ואנכי הולך ערירי ובן־משק ביתי הוא דמשק אליעזר׃

³ ויאמר אברם הן לי לא נתתה זרע והנה בן־ביתי יורש אתי׃

⁴ והנה דבר־יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי־אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך׃

⁵ ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט־נא השמימה וספר הכוכבים אם־תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך׃

⁶ והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה׃

⁷ ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את־הארץ הזאת לרשתה׃

⁸ ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה׃

⁹ ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל׃

¹⁰ ויקח־לו את־כל־אלה ויבתר אתם בתוך ויתן איש־בתרו לקראת רעהו ואת־הצפר לא בתר׃

¹¹ וירד העיט על־הפגרים וישב אתם אברם׃

¹² ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על־אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו׃

¹³ ויאמר לאברם ידע תדע כי־גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה׃

¹⁴ וגם את־הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי־כן יצאו ברכש גדול׃

¹⁵ ואתה תבוא אל־אבתיך בשלום תקבר בשיבה טובה׃

¹⁶ ודור רביעי ישובו הנה כי לא־שלם עון האמרי עד־הנה׃

¹⁷ ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה׃

¹⁸ ביום ההוא כרת יהוה את־אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את־הארץ הזאת מנהר מצרים עד־הנהר הגדל נהר־פרת׃

¹⁹ את־הקיני ואת־הקנזי ואת הקדמני׃

²⁰ ואת־החתי ואת־הפרזי ואת־הרפאים׃

²¹ ואת־האמרי ואת־הכנעני ואת־הגרגשי ואת־היבוסי׃ ס

⁹ And he said unto him, Take me an heifer of three years old, and a she goat of three years old, and a ram of three years old, and a turtledove, and a young pigeon.

¹⁰ And he took unto him all these, and divided them in the midst, and laid each piece one against another: but the birds divided he not.

¹¹ And when the fowls came down upon the carcases, Abram drove them away.

¹² And when the sun was going down, a deep sleep fell upon Abram; and, lo, an horror of great darkness fell upon him.

¹³ And he said unto Abram, Know of a surety that thy seed shall be a stranger in a land that is not theirs, and shall serve them; and they shall afflict them four hundred years;

¹⁴ And also that nation, whom they shall serve, will I judge: and afterward shall they come out with great substance.

¹⁵ And thou shalt go to thy fathers in peace; thou shalt be buried in a good old age.

¹⁶ But in the fourth generation they shall come hither again: for the iniquity of the Amorites is not yet full.

¹⁷ And it came to pass, that, when the sun went down, and it was dark, behold a smoking furnace, and a burning lamp that passed between those pieces.