¹ אחר הדברים האלה היה דבר־יהוה אל־אברם במחזה לאמר אל־תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד׃

² ויאמר אברם אדני יהוה מה־תתן־לי ואנכי הולך ערירי ובן־משק ביתי הוא דמשק אליעזר׃

³ ויאמר אברם הן לי לא נתתה זרע והנה בן־ביתי יורש אתי׃

⁴ והנה דבר־יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי־אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך׃

⁵ ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט־נא השמימה וספר הכוכבים אם־תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך׃

⁶ והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה׃

⁷ ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את־הארץ הזאת לרשתה׃

⁸ ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה׃

⁹ ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל׃

¹⁰ ויקח־לו את־כל־אלה ויבתר אתם בתוך ויתן איש־בתרו לקראת רעהו ואת־הצפר לא בתר׃

¹¹ וירד העיט על־הפגרים וישב אתם אברם׃

¹² ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על־אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו׃

¹³ ויאמר לאברם ידע תדע כי־גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה׃

¹⁴ וגם את־הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי־כן יצאו ברכש גדול׃

¹⁵ ואתה תבוא אל־אבתיך בשלום תקבר בשיבה טובה׃

¹⁶ ודור רביעי ישובו הנה כי לא־שלם עון האמרי עד־הנה׃

¹⁷ ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה׃

¹⁸ ביום ההוא כרת יהוה את־אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את־הארץ הזאת מנהר מצרים עד־הנהר הגדל נהר־פרת׃

¹⁹ את־הקיני ואת־הקנזי ואת הקדמני׃

²⁰ ואת־החתי ואת־הפרזי ואת־הרפאים׃

²¹ ואת־האמרי ואת־הכנעני ואת־הגרגשי ואת־היבוסי׃ ס

¹ ויהי דבר־יהוה אל־ירמיהו שנית והוא עודנו עצור בחצר המטרה לאמר׃

² כה־אמר יהוה עשה יהוה יוצר אותה להכינה יהוה שמו׃

³ קרא אלי ואענך ואגידה לך גדלות ובצרות לא ידעתם׃ ס

⁴ כי כה אמר יהוה אלהי ישראל על־בתי העיר הזאת ועל־בתי מלכי יהודה הנתצים אל־הסללות ואל־החרב׃

⁵ באים להלחם את־הכשדים ולמלאם את־פגרי האדם אשר־הכיתי באפי ובחמתי ואשר הסתרתי פני מהעיר הזאת על כל־רעתם׃

⁶ הנני מעלה־לה ארכה ומרפא ורפאתים וגליתי להם עתרת שלום ואמת׃

⁷ והשבתי את־שבות יהודה ואת שבות ישראל ובנתים כבראשנה׃

⁸ וטהרתים מכל־עונם אשר חטאו־לי וסלחתי [כ= לכול] [ק= לכל]־עונותיהם אשר חטאו־לי ואשר פשעו בי׃

⁹ והיתה לי לשם ששון לתהלה ולתפארת לכל גויי הארץ אשר ישמעו את־כל־הטובה אשר אנכי עשה אתם ופחדו ורגזו על כל־הטובה ועל כל־השלום אשר אנכי עשה לה׃ ס

¹⁰ כה אמר יהוה עוד ישמע במקום־הזה אשר אתם אמרים חרב הוא מאין אדם ומאין בהמה בערי יהודה ובחצות ירושלם הנשמות מאין אדם ומאין יושב ומאין בהמה׃

¹¹ קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אמרים הודו את־יהוה צבאות כי־טוב יהוה כי־לעולם חסדו מבאים תודה בית יהוה כי־אשיב את־שבות־הארץ כבראשנה אמר יהוה׃ ס

¹² כה־אמר יהוה צבאות עוד יהיה במקום הזה החרב מאין־אדם ועד־בהמה ובכל־עריו נוה רעים מרבצים צאן׃

¹³ בערי ההר בערי השפלה ובערי הנגב ובארץ בנימן ובסביבי ירושלם ובערי יהודה עד תעברנה הצאן על־ידי מונה אמר יהוה׃ ס

¹⁴ הנה ימים באים נאם־יהוה והקמתי את־הדבר הטוב אשר דברתי אל־בית ישראל ועל־בית יהודה׃

¹⁵ בימים ההם ובעת ההיא אצמיח לדוד צמח צדקה ועשה משפט וצדקה בארץ׃

¹⁶ בימים ההם תושע יהודה וירושלם תשכון לבטח וזה אשר־יקרא־לה יהוה צדקנו׃ ס

¹⁷ כי־כה אמר יהוה לא־יכרת לדוד איש ישב על־כסא בית־ישראל׃

¹⁸ ולכהנים הלוים לא־יכרת איש מלפני מעלה עולה ומקטיר מנחה ועשה־זבח* כל־הימים׃ ס

¹⁹ ויהי דבר־יהוה אל־ירמיהו לאמור׃

²⁰ כה אמר יהוה אם־תפרו את־בריתי היום ואת־בריתי הלילה ולבלתי היות יוםם־ולילה בעתם׃

²¹ גם־בריתי תפר את־דוד עבדי מהיות־לו בן מלך על־כסאו ואת־הלוים הכהנים משרתי׃

²² אשר לא־יספר צבא השמים ולא ימד חול הים כן ארבה את־זרע דוד עבדי ואת־הלוים משרתי אתי׃ ס

²³ ויהי דבר־יהוה אל־ירמיהו לאמר׃

²⁴ הלוא ראית מה־העם הזה דברו לאמר שתי המשפחות אשר בחר יהוה בהם וימאסם ואת־עמי ינאצון מהיות עוד גוי לפניהם׃ ס

²⁵ כה אמר יהוה אם־לא בריתי יוםם ולילה חקות שמים וארץ לא־שמתי׃

²⁶ גם־זרע יעקוב ודוד עבדי אמאס מקחת מזרעו משלים אל־זרע אברהם ישחק ויעקב כי־[כ= אשוב] [ק= אשיב] את־שבותם ורחמתים׃ ס