¹ ויהי בימי אמרפל מלך־שנער אריוך מלך אלסר כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים׃

² עשו מלחמה את־ברע מלך סדם ואת־ברשע מלך עמרה שנאב מלך אדמה ושמאבר מלך [כ= צביים] [ק= צבויימ*] ומלך בלע היא־צער׃

³ כל־אלה חברו אל־עמק השדים הוא ים המלח׃

⁴ שתים עשרה שנה עבדו את־כדרלעמר ושלש־עשרה שנה מרדו׃

⁵ ובארבע עשרה שנה בא כדרלעמר והמלכים אשר אתו ויכו את־רפאים בעשתרת קרנים ואת־הזוזים בהם ואת האימים בשוה קריתים׃

⁶ ואת־החרי בהררם שעיר עד איל פארן אשר על־המדבר׃

⁷ וישבו ויבאו אל־עין משפט הוא קדש ויכו את־כל־שדה העמלקי וגם את־האמרי הישב בחצצן תמר׃

⁸ ויצא מלך־סדם ומלך עמרה ומלך אדמה ומלך [כ= צביים] [ק= צבוים] ומלך בלע הוא־צער ויערכו אתם מלחמה בעמק השדים׃

⁹ את כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים ואמרפל מלך שנער ואריוך מלך אלסר ארבעה מלכים את־החמשה׃

¹⁰ ועמק השדים בארת בארת חמר וינסו מלך־סדם ועמרה ויפלו־שמה והנשארים הרה נסו׃

¹¹ ויקחו את־כל־רכש סדם ועמרה ואת־כל־אכלם וילכו׃

¹² ויקחו את־לוט ואת־רכשו בן־אחי אברם וילכו והוא ישב בסדם׃

¹³ ויבא הפליט ויגד לאברם העברי והוא שכן באלני ממרא האמרי אחי אשכל ואחי ענר והם בעלי ברית־אברם׃

¹⁴ וישמע אברם כי נשבה אחיו וירק את־חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות וירדף עד־דן׃

¹⁵ ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם וירדפם עד־חובה אשר משמאל לדמשק׃

¹⁶ וישב את כל־הרכש וגם את־לוט אחיו ורכשו השיב וגם את־הנשים ואת־העם׃

¹⁷ ויצא מלך־סדם לקראתו אחרי שובו מהכות את־כדר־לעמר ואת־המלכים אשר אתו אל־עמק שוה הוא עמק המלך׃

¹⁸ ומלכי־צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון׃

¹⁹ ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קנה שמים וארץ׃

²⁰ וברוך אל עליון אשר־מגן צריך בידך ויתן־לו מעשר מכל׃

²¹ ויאמר מלך־סדם אל־אברם תן־לי הנפש והרכש קח־לך׃

²² ויאמר אברם אל־מלך סדם הרימתי ידי אל־יהוה אל עליון קנה שמים וארץ׃

²³ אם־מחוט ועד שרוך־נעל ואם־אקח מכל־אשר־לך ולא תאמר אני העשרתי את־אברם׃

²⁴ בלעדי רק אשר אכלו הנערים וחלק האנשים אשר הלכו אתי ענר אשכל וממרא הם יקחו חלקם׃ ס

¹ ויהי בבא דוד ואנשיו צקלג ביום השלישי ועמלקי פשטו אל־נגב ואל־צקלג ויכו את־צקלג וישרפו אתה באש׃

² וישבו את־הנשים אשר־בה מקטן ועד־גדול לא המיתו איש וינהגו וילכו לדרכם׃

³ ויבא דוד ואנשיו אל־העיר והנה שרופה באש ונשיהם ובניהם ובנתיהם נשבו׃

⁴ וישא דוד והעם אשר־אתו את־קולם ויבכו עד אשר אין־בהם כח לבכות׃

⁵ ושתי נשי־דוד נשבו אחינעם היזרעלית ואביגיל אשת נבל הכרמלי׃

⁶ ותצר לדוד מאד כי־אמרו העם לסקלו כי־מרה נפש כל־העם איש על־[כ= בנו] [ק= בניו] ועל־בנתיו ויתחזק דוד ביהוה אלהיו׃ ס

⁷ ויאמר דוד אל־אביתר הכהן בן־אחימלך הגישה־נא לי האפד ויגש אביתר את־האפד אל־דוד׃

⁸ וישאל דוד ביהוה לאמר ארדף אחרי הגדוד־הזה האשגנו ויאמר לו רדף כי־השג תשיג והצל תציל׃

⁹ וילך דוד הוא ושש־מאות איש אשר אתו ויבאו עד־נחל הבשור והנותרים עמדו׃

¹⁰ וירדף דוד הוא וארבע־מאות איש ויעמדו מאתים איש אשר פגרו מעבר את־נחל הבשור׃

¹¹ וימצאו איש־מצרי בשדה ויקחו אתו אל־דוד ויתנו־לו לחם ויאכל וישקהו מים׃

¹² ויתנו־לו פלח דבלה ושני צמקים ויאכל ותשב רוחו אליו כי לא־אכל לחם ולא־שתה מים שלשה ימים ושלשה לילות׃ ס

¹³ ויאמר לו דוד למי־אתה ואי מזה אתה ויאמר נער מצרי אנכי עבד לאיש עמלקי ויעזבני אדני כי חליתי היום שלשה׃

¹⁴ אנחנו פשטנו נגב הכרתי ועל־אשר ליהודה ועל־נגב כלב ואת־צקלג שרפנו באש׃

¹⁵ ויאמר אליו דוד התורדני אל־הגדוד הזה ויאמר השבעה לי באלהים אם־תמיתני ואם־תסגרני ביד־אדני ואורדך אל־הגדוד הזה׃

¹⁶ וירדהו והנה נטשים על־פני כל־הארץ אכלים ושתים וחגגים בכל השלל הגדול אשר לקחו מארץ פלשתים ומארץ יהודה׃

¹⁷ ויכם דוד מהנשף ועד־הערב למחרתם ולא־נמלט מהם איש כי אם־ארבע מאות איש־נער אשר־רכבו על־הגמלים וינסו׃

¹⁸ ויצל דוד את כל־אשר לקחו עמלק ואת־שתי נשיו הציל דוד׃

¹⁹ ולא נעדר־להם מן־הקטן ועד־הגדול ועד־בנים ובנות ומשלל ועד כל־אשר לקחו להם הכל השיב דוד׃

²⁰ ויקח דוד את־כל־הצאן והבקר נהגו לפני המקנה ההוא ויאמרו זה שלל דוד׃

²¹ ויבא דוד אל־מאתים האנשים אשר־פגרו מלכת אחרי דוד וישיבם בנחל הבשור ויצאו לקראת דוד ולקראת העם אשר־אתו ויגש דוד את־העם וישאל להם לשלום׃ ס

²² ויען כל־איש־רע ובליעל מהאנשים אשר הלכו עם־דוד ויאמרו יען אשר לא־הלכו עמי לא־נתן להם מהשלל אשר הצלנו כי־אם־איש את־אשתו ואת־בניו וינהגו וילכו׃ ס

²³ ויאמר דוד לא־תעשו כן אחי את אשר־נתן יהוה לנו וישמר אתנו ויתן את־הגדוד הבא עלינו בידנו׃

²⁴ ומי ישמע לכם לדבר הזה כי כחלק הירד במלחמה וכחלק הישב על־הכלים יחדו יחלקו׃ ס

²⁵ ויהי מהיום ההוא ומעלה וישמה לחק ולמשפט לישראל עד היום הזה׃ ף

²⁶ ויבא דוד אל־צקלג וישלח מהשלל לזקני יהודה לרעהו לאמר הנה לכם ברכה משלל איבי יהוה׃

²⁷ לאשר בבית־אל ולאשר ברמות־נגב ולאשר ביתר׃

²⁸ ולאשר בערער ולאשר בשפמות ולאשר באשתמע׃ ס

²⁹ ולאשר ברכל ולאשר בערי הירחמאלי* ולאשר בערי הקיני׃

³⁰ ולאשר בחרמה ולאשר בבור־עשן ולאשר בעתך׃

³¹ ולאשר בחברון ולכל־המקמות אשר־התהלך־שם דוד הוא ואנשיו׃ ף