¹ ויאמר יהוה אל־אברם לך־לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל־הארץ אשר אראך׃

² ואעשך לגוי גדול ואברךך ואגדלה שמך והיה ברכה׃

³ ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה׃

⁴ וילך אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט ואברם בן־חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן׃

⁵ ויקח אברם את־שרי אשתו ואת־לוט בן־אחיו ואת־כל־רכושם אשר רכשו ואת־הנפש אשר־עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען׃

⁶ ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ׃

⁷ וירא יהוה אל־אברם ויאמר לזרעך אתן את־הארץ הזאת ויבן שם מזבח ליהוה הנראה אליו׃

⁸ ויעתק משם ההרה מקדם לבית־אל ויט אהלה* בית־אל מים והעי מקדם ויבן־שם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה׃

⁹ ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה׃ ף

¹⁰ ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי־כבד הרעב בארץ׃

¹¹ ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל־שרי אשתו הנה־נא ידעתי כי אשה יפת־מראה את׃

¹² והיה כי־יראו אתך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתך יחיו׃

¹³ אמרי־נא אחתי את למען ייטב־לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך׃

¹⁴ ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את־האשה כי־יפה הוא מאד׃

¹⁵ ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל־פרעה ותקח האשה בית פרעה׃

¹⁶ ולאברם היטיב בעבורה ויהי־לו צאן־ובקר וחמרים ועבדים ושפחת ואתנת וגמלים׃

¹⁷ וינגע יהוה את־פרעה נגעים גדלים ואת־ביתו על־דבר שרי אשת אברם׃

¹⁸ ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה־זאת עשית לי למה לא־הגדת לי כי אשתך הוא׃

¹⁹ למה אמרת אחתי הוא ואקח אתה לי לאשה ועתה הנה אשתך קח ולך׃

²⁰ ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אתו ואת־אשתו ואת־כל־אשר־לו׃

¹ אחר הדברים האלה היה דבר־יהוה אל־אברם במחזה לאמר אל־תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד׃

² ויאמר אברם אדני יהוה מה־תתן־לי ואנכי הולך ערירי ובן־משק ביתי הוא דמשק אליעזר׃

³ ויאמר אברם הן לי לא נתתה זרע והנה בן־ביתי יורש אתי׃

⁴ והנה דבר־יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי־אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך׃

⁵ ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט־נא השמימה וספר הכוכבים אם־תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך׃

⁶ והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה׃

⁷ ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את־הארץ הזאת לרשתה׃

⁸ ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה׃

⁹ ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל׃

¹⁰ ויקח־לו את־כל־אלה ויבתר אתם בתוך ויתן איש־בתרו לקראת רעהו ואת־הצפר לא בתר׃

¹¹ וירד העיט על־הפגרים וישב אתם אברם׃

¹² ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על־אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו׃

¹³ ויאמר לאברם ידע תדע כי־גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה׃

¹⁴ וגם את־הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי־כן יצאו ברכש גדול׃

¹⁵ ואתה תבוא אל־אבתיך בשלום תקבר בשיבה טובה׃

¹⁶ ודור רביעי ישובו הנה כי לא־שלם עון האמרי עד־הנה׃

¹⁷ ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה׃

¹⁸ ביום ההוא כרת יהוה את־אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את־הארץ הזאת מנהר מצרים עד־הנהר הגדל נהר־פרת׃

¹⁹ את־הקיני ואת־הקנזי ואת הקדמני׃

²⁰ ואת־החתי ואת־הפרזי ואת־הרפאים׃

²¹ ואת־האמרי ואת־הכנעני ואת־הגרגשי ואת־היבוסי׃ ס