1
ויקרא באזני קול גדול לאמר קרבו פקדות העיר ואיש כלי משחתו בידו׃
2
והנה ששה אנשים באים מדרך־שער העליון אשר מפנה צפונה ואיש כלי מפצו בידו ואיש־אחד בתוכם לבש בדים וקסת הספר במתניו ויבאו ויעמדו אצל מזבח הנחשת׃
3
וכבוד אלהי ישראל נעלה מעל הכרוב אשר היה עליו אל מפתן הבית ויקרא אל־האיש הלבש הבדים אשר קסת הספר במתניו׃ ס
4
ויאמר יהוה [כ= אלו] [ק= אליו] עבר בתוך העיר בתוך ירושלם והתוית תו על־מצחות האנשים הנאנחים והנאנקים על כל־התועבות הנעשות בתוכה׃
5
ולאלה אמר באזני עברו בעיר אחריו והכו [כ= על] [ק= אל]־תחס [כ= עיניכם] [ק= עינכם] ואל־תחמלו׃
6
זקן בחור ובתולה וטף ונשים תהרגו למשחית ועל־כל־איש אשר־עליו התו אל־תגשו וממקדשי תחלו ויחלו באנשים הזקנים אשר לפני הבית׃
7
ויאמר אליהם טמאו את־הבית ומלאו את־החצרות חללים צאו ויצאו והכו בעיר׃
8
ויהי כהכותם ונאשאר אני ואפלה על־פני ואזעק ואמר אהה אדני יהוה המשחית אתה את כל־שארית ישראל בשפךך את־חמתך על־ירושלם׃
9
ויאמר אלי עון בית־ישראל ויהודה גדול במאד מאד ותמלא הארץ דמים והעיר מלאה מטה כי אמרו עזב יהוה את־הארץ ואין יהוה ראה׃
10
וגם־אני לא־תחוס עיני ולא אחמל דרכם בראשם נתתי׃
11
והנה האיש לבש הבדים אשר הקסת במתניו משיב דבר לאמר עשיתי [כ= כאשר] [ק= ככל*] [ק= אשר] צויתני׃ ס
