¹ וישב אתי דרך שער המקדש החיצון הפנה קדים והוא סגור׃

² ויאמר אלי יהוה השער הזה סגור יהיה לא יפתח ואיש לא־יבא בו כי יהוה אלהי־ישראל בא בו והיה סגור׃

³ את־הנשיא נשיא הוא ישב־בו [כ= לאכול] [ק= לאכל]־לחם לפני יהוה מדרך אלם השער יבוא ומדרכו יצא׃

⁴ ויביאני דרך־שער הצפון אל־פני הבית וארא והנה מלא כבוד־יהוה את־בית יהוה ואפל אל־פני׃

⁵ ויאמר אלי יהוה בן־אדם שים לבך וראה בעיניך ובאזניך שמע את כל־אשר אני מדבר אתך לכל־חקות בית־יהוה ולכל־[כ= תורתו] [ק= תורתיו] ושמת לבך למבוא הבית בכל מוצאי המקדש׃

⁶ ואמרת אל־מרי אל־בית ישראל כה אמר אדני יהוה רב־לכם מכל־תועבותיכם בית ישראל׃

⁷ בהביאכם בני־נכר ערלי־לב וערלי בשר להיות במקדשי לחללו את־ביתי בהקריבכם את־לחמי חלב ודם ויפרו את־בריתי אל כל־תועבותיכם׃

⁸ ולא שמרתם משמרת קדשי ותשימון לשמרי משמרתי במקדשי לכם׃

⁹ כה־אמר אדני יהוה כל־בן־נכר ערל לב וערל בשר לא יבוא אל־מקדשי לכל־בן־נכר אשר בתוך בני ישראל׃

¹⁰ כי אם־הלוים אשר רחקו מעלי בתעות ישראל אשר תעו מעלי אחרי גלוליהם ונשאו עונם׃

¹¹ והיו במקדשי משרתים פקדות אל־שערי הבית ומשרתים את־הבית המה ישחטו את־העלה ואת־הזבח לעם והמה יעמדו לפניהם לשרתם׃

¹² יען אשר ישרתו אותם לפני גלוליהם והיו לבית־ישראל למכשול עון על־כן נשאתי ידי עליהם נאם אדני יהוה ונשאו עונם׃

¹³ ולא־יגשו אלי לכהן לי ולגשת על־כל־קדשי אל־קדשי הקדשים ונשאו כלמתם ותועבותם אשר עשו׃

¹⁴ ונתתי אותם שמרי משמרת הבית לכל עבדתו ולכל אשר יעשה בו׃ ף

¹⁵ והכהנים הלוים בני צדוק אשר שמרו את־משמרת מקדשי בתעות בני־ישראל מעלי המה יקרבו אלי לשרתני ועמדו לפני להקריב לי חלב ודם נאם אדני יהוה׃

¹⁶ המה יבאו אל־מקדשי והמה יקרבו אל־שלחני לשרתני ושמרו את־משמרתי׃

¹⁷ והיה בבואם אל־שערי החצר הפנימית בגדי פשתים ילבשו ולא־יעלה עליהם צמר בשרתם בשערי החצר הפנימית וביתה׃

¹⁸ פארי פשתים יהיו על־ראשם ומכנסי פשתים יהיו על־מתניהם לא יחגרו ביזע׃

¹⁹ ובצאתם אל־החצר החיצונה אל־החצר החיצונה אל־העם יפשטו את־בגדיהם אשר־המה משרתם בם והניחו אותם בלשכת הקדש ולבשו בגדים אחרים ולא־יקדשו את־העם בבגדיהם׃

²⁰ וראשם לא יגלחו ופרע לא ישלחו כסום יכסמו את־ראשיהם׃

²¹ ויין לא־ישתו כל־כהן בבואם אל־החצר הפנימית׃

²² ואלמנה וגרושה לא־יקחו להם לנשים כי אם־בתולת מזרע בית ישראל והאלמנה אשר תהיה אלמנה מכהן יקחו׃

²³ ואת־עמי יורו בין קדש לחל ובין־טמא לטהור יודעם׃

²⁴ ועל־ריב המה יעמדו [כ= לשפט] [ק= למשפט] במשפטי [כ= ושפטהו] [ק= ישפטוהו*] ואת־תורתי ואת־חקתי בכל־מועדי ישמרו ואת־שבתותי יקדשו׃

²⁵ ואל־מת אדם לא יבוא לטמאה כי אם־לאב ולאם ולבן ולבת לאח ולאחות אשר־לא־היתה לאיש יטמאו׃

²⁶ ואחרי טהרתו שבעת ימים יספרו־לו׃

²⁷ וביום באו אל־הקדש אל־החצר הפנימית לשרת בקדש יקריב חטאתו נאם אדני יהוה׃

²⁸ והיתה להם לנחלה אני נחלתם ואחזה לא־תתנו להם בישראל אני אחזתם׃

²⁹ המנחה והחטאת והאשם המה יאכלום וכל־חרם בישראל להם יהיה׃

³⁰ וראשית כל־בכורי כל וכל־תרומת כל מכל תרומותיכם לכהנים יהיה וראשית ערסותיכם תתנו לכהן להניח ברכה אל־ביתך׃

³¹ כל־נבלה וטרפה מן־העוף ומן־הבהמה לא יאכלו הכהנים׃ ף

¹ ויקחו בני־אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה קטרת ויקרבו לפני יהוה אש זרה אשר לא צוה אתם׃

² ותצא אש מלפני יהוה ותאכל אותם וימתו לפני יהוה׃

³ ויאמר משה אל־אהרן הוא אשר־דבר יהוה לאמר בקרבי אקדש ועל־פני כל־העם אכבד וידם אהרן׃

⁴ ויקרא משה אל־מישאל ואל אלצפן בני עזיאל דד אהרן ויאמר אלהם קרבו* שאו את־אחיכם מאת פני־הקדש אל־מחוץ למחנה׃

⁵ ויקרבו וישאם בכתנתם אל־מחוץ למחנה כאשר דבר משה׃

⁶ ויאמר משה אל־אהרן ולאלעזר ולאיתמר בניו ראשיכם אל־תפרעו ובגדיכם לא־תפרמו ולא תמתו ועל כל־העדה יקצף ואחיכם כל־בית ישראל יבכו את־השרפה אשר שרף יהוה׃

⁷ ומפתח אהל מועד לא תצאו פן־תמתו כי־שמן משחת יהוה עליכם ויעשו כדבר משה׃ ף

⁸ וידבר יהוה אל־אהרן לאמר׃

⁹ יין ושכר אל־תשת אתה ובניך אתך בבאכם אל־אהל מועד ולא תמתו חקת עולם לדרתיכם׃

¹⁰ ולהבדיל בין הקדש ובין החל ובין הטמא ובין הטהור׃

¹¹ ולהורת את־בני ישראל את כל־החקים אשר דבר יהוה אליהם ביד־משה׃ ף

¹² וידבר משה אל־אהרן ואל אלעזר ואל־איתמר בניו הנותרים קחו את־המנחה הנותרת מאשי יהוה ואכלוה מצות אצל המזבח כי קדש קדשים הוא׃

¹³ ואכלתם אתה במקום קדש כי חקך וחק־בניך הוא מאשי יהוה כי־כן צויתי׃

¹⁴ ואת חזה התנופה ואת שוק התרומה תאכלו במקום טהור אתה ובניך ובנתיך אתך כי־חקך וחק־בניך נתנו מזבחי שלמי בני ישראל׃

¹⁵ שוק התרומה וחזה התנופה על אשי החלבים יביאו להניף תנופה לפני יהוה והיה לך ולבניך אתך לחק־עולם כאשר* צוה יהוה׃

¹⁶ ואת שעיר החטאת דרש דרש משה והנה שרף ויקצף על־אלעזר ועל־איתמר בני אהרן הנותרם לאמר׃

¹⁷ מדוע לא־אכלתם את־החטאת* במקום הקדש כי קדש קדשים הוא ואתה נתן לכם לשאת את־עון העדה לכפר עליהם לפני יהוה׃

¹⁸ הן לא־הובא את־דמה אל־הקדש פנימה אכול תאכלו אתה בקדש כאשר צויתי׃

¹⁹ וידבר אהרן אל־משה הן היום הקריבו את־חטאתם ואת־עלתם לפני יהוה ותקראנה אתי כאלה ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני יהוה׃

²⁰ וישמע משה וייטב בעיניו׃ ף