Novokřesťanské studium Bible

Bible

 

Yechezchial 27

Studie

   

1 ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃

2 ואתה בן־אדם שא על־צר קינה׃

3 ואמרת לצור [כ= הישבתי] [ק= הישבת] על־מבואת ים רכלת העמים אל־איים רבים כה אמר אדני יהוה צור את אמרת אני כלילת יפי׃

4 בלב ימים גבוליך בניך כללו יפיך׃

5 ברושים משניר בנו לך את כל־לחתים ארז מלבנון לקחו לעשות תרן עליך׃

6 אלונים מבשן עשו משוטיך קרשך עשו־שן בת־אשרים מאיי [כ= כתים] [ק= כתיים]׃

7 שש־ברקמה ממצרים היה מפרשך להיות לך לנס תכלת וארגמן מאיי אלישה היה מכסך׃

8 ישבי צידון וארוד היו שטים לך חכמיך צור היו בך המה חבליך׃

9 זקני גבל וחכמיה היו בך מחזיקי בדקך כל־אניות הים ומלחיהם היו בך לערב מערבך׃

10 פרס ולוד ופוט היו בחילך אנשי מלחמתך מגן וכובע תלו־בך המה נתנו הדרך׃

11 בני ארוד וחילך על־חומותיך סביב וגמדים במגדלותיך היו שלטיהם תלו על־חומותיך סביב המה כללו יפיך׃

12 תרשיש סחרתך מרב כל־הון בכסף ברזל בדיל ועופרת נתנו עזבוניך׃

13 יון תבל ומשך המה רכליך בנפש אדם וכלי נחשת נתנו מערבך׃

14 מבית תוגרמה סוסים ופרשים ופרדים נתנו עזבוניך׃

15 בני דדן רכליך איים רבים סחרת ידך קרנות שן [כ= והובנים] [ק= והבנים] השיבו אשכרך׃

16 ארם סחרתך מרב מעשיך בנפך ארגמן ורקמה ובוץ וראמת וכדכד נתנו בעזבוניך׃

17 יהודה וארץ ישראל המה רכליך בחטי מנית ופנג ודבש ושמן וצרי נתנו מערבך׃

18 דמשק סחרתך ברב מעשיך מרב כל־הון ביין חלבון וצמר צחר׃

19 ודן ויון מאוזל בעזבוניך נתנו ברזל עשות קדה וקנה במערבך היה׃

20 דדן רכלתך בבגדי־חפש לרכבה׃

21 ערב וכל־נשיאי קדר המה סחרי ידך בכרים ואילים ועתודים בם סחריך׃

22 רכלי שבא ורעמה המה רכליך בראש כל־בשם ובכל־אבן יקרה וזהב נתנו עזבוניך׃

23 חרן וכנה ועדן רכלי שבא אשור כלמד רכלתך׃

24 המה רכליך במכללים בגלומי תכלת ורקמה ובגנזי ברמים בחבלים חבשים וארזים במרכלתך׃

25 אניות תרשיש שרותיך מערבך ותמלאי ותכבדי מאד בלב* ימים׃

26 במים רבים הביאוך השטים אתך רוח הקדים שברך בלב ימים׃

27 הונך ועזבוניך מערבך מלחיך וחבליך מחזיקי בדקכם וערבי מערבך וכל־אנשי מלחמתך אשר־בך ובכל־קהלך אשר בתוךך יפלו בלב ימים ביום מפלתך׃

28 לקול זעקת חבליך ירעשו מגרשות׃

29 וירדו מאניותיהם כל תפשי משוט מלחים כל חבלי הים אל־הארץ יעמדו׃

30 והשמיעו עליך בקולם ויזעקו מרה ויעלו עפר על־ראשיהם באפר יתפלשו׃

31 והקריחו אליך קרחה וחגרו שקים ובכו אליך במר־נפש מספד מר׃

32 ונשאו אליך בניהם קינה וקוננו עליך מי כצור כדמה בתוך הים׃

33 בצאת עזבוניך מימים השבעת עמים רבים ברב הוניך ומערביך העשרת מלכי־ארץ׃

34 עת נשברת מימים במעמקי־מים מערבך וכל־קהלך בתוךך נפלו׃

35 כל ישבי האיים שממו עליך ומלכיהם שערו שער רעמו פנים׃

36 סחרים בעמים שרקו עליך בלהות היית ואינך עד־עולם׃ ס

   

Komentář

 

Face

  
Photo by Caleb Kerr

“The eyes are the windows of the soul.” That's a sentiment with roots somewhere in murky antiquity, but one that has become hopelessly cliché because it is both poetic and obviously true. We feel that if we can look in someone's eyes, we can truly know what they are inside. And it's not just the eyes; really it is the face as a whole that conveys this. As Swedenborg puts it, the face is “man's spiritual world presented in his natural world” (Heaven and Hell, No. 91). Our faces reveal our interior thoughts and feelings in myriad ways, which is why psychologists, poker players and criminal investigators spend so much time studying them. It makes sense, then, that people's faces in the Bible represent their interiors, the thoughts, loves and desires they hold most deeply. We turn our faces to the ground to show humility when we bow in worship; we turn them to the mountains when seeking inspiration; we turn them toward our enemies when we are ready to battle temptation. When things are hard, we need to “face facts,” or accept them internally. When the topic is the Lord's face, it represents the Lord's interiors, which are perfect love and perfect mercy. And when people turn away from the Lord and refuse his love, it is described as the Lord “hiding his face.”

(Odkazy: Heaven and Hell 91)


©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org