¹ ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃

² ואתה בן־אדם שא על־צר קינה׃

³ ואמרת לצור [כ= הישבתי] [ק= הישבת] על־מבואת ים רכלת העמים אל־איים רבים כה אמר אדני יהוה צור את אמרת אני כלילת יפי׃

⁴ בלב ימים גבוליך בניך כללו יפיך׃

⁵ ברושים משניר בנו לך את כל־לחתים ארז מלבנון לקחו לעשות תרן עליך׃

⁶ אלונים מבשן עשו משוטיך קרשך עשו־שן בת־אשרים מאיי [כ= כתים] [ק= כתיים]׃

⁷ שש־ברקמה ממצרים היה מפרשך להיות לך לנס תכלת וארגמן מאיי אלישה היה מכסך׃

⁸ ישבי צידון וארוד היו שטים לך חכמיך צור היו בך המה חבליך׃

⁹ זקני גבל וחכמיה היו בך מחזיקי בדקך כל־אניות הים ומלחיהם היו בך לערב מערבך׃

¹⁰ פרס ולוד ופוט היו בחילך אנשי מלחמתך מגן וכובע תלו־בך המה נתנו הדרך׃

¹¹ בני ארוד וחילך על־חומותיך סביב וגמדים במגדלותיך היו שלטיהם תלו על־חומותיך סביב המה כללו יפיך׃

¹² תרשיש סחרתך מרב כל־הון בכסף ברזל בדיל ועופרת נתנו עזבוניך׃

¹³ יון תבל ומשך המה רכליך בנפש אדם וכלי נחשת נתנו מערבך׃

¹⁴ מבית תוגרמה סוסים ופרשים ופרדים נתנו עזבוניך׃

¹⁵ בני דדן רכליך איים רבים סחרת ידך קרנות שן [כ= והובנים] [ק= והבנים] השיבו אשכרך׃

¹⁶ ארם סחרתך מרב מעשיך בנפך ארגמן ורקמה ובוץ וראמת וכדכד נתנו בעזבוניך׃

¹⁷ יהודה וארץ ישראל המה רכליך בחטי מנית ופנג ודבש ושמן וצרי נתנו מערבך׃

¹⁸ דמשק סחרתך ברב מעשיך מרב כל־הון ביין חלבון וצמר צחר׃

¹⁹ ודן ויון מאוזל בעזבוניך נתנו ברזל עשות קדה וקנה במערבך היה׃

²⁰ דדן רכלתך בבגדי־חפש לרכבה׃

²¹ ערב וכל־נשיאי קדר המה סחרי ידך בכרים ואילים ועתודים בם סחריך׃

²² רכלי שבא ורעמה המה רכליך בראש כל־בשם ובכל־אבן יקרה וזהב נתנו עזבוניך׃

²³ חרן וכנה ועדן רכלי שבא אשור כלמד רכלתך׃

²⁴ המה רכליך במכללים בגלומי תכלת ורקמה ובגנזי ברמים בחבלים חבשים וארזים במרכלתך׃

²⁵ אניות תרשיש שרותיך מערבך ותמלאי ותכבדי מאד בלב* ימים׃

²⁶ במים רבים הביאוך השטים אתך רוח הקדים שברך בלב ימים׃

²⁷ הונך ועזבוניך מערבך מלחיך וחבליך מחזיקי בדקכם וערבי מערבך וכל־אנשי מלחמתך אשר־בך ובכל־קהלך אשר בתוךך יפלו בלב ימים ביום מפלתך׃

²⁸ לקול זעקת חבליך ירעשו מגרשות׃

²⁹ וירדו מאניותיהם כל תפשי משוט מלחים כל חבלי הים אל־הארץ יעמדו׃

³⁰ והשמיעו עליך בקולם ויזעקו מרה ויעלו עפר על־ראשיהם באפר יתפלשו׃

³¹ והקריחו אליך קרחה וחגרו שקים ובכו אליך במר־נפש מספד מר׃

³² ונשאו אליך בניהם קינה וקוננו עליך מי כצור כדמה בתוך הים׃

³³ בצאת עזבוניך מימים השבעת עמים רבים ברב הוניך ומערביך העשרת מלכי־ארץ׃

³⁴ עת נשברת מימים במעמקי־מים מערבך וכל־קהלך בתוךך נפלו׃

³⁵ כל ישבי האיים שממו עליך ומלכיהם שערו שער רעמו פנים׃

³⁶ סחרים בעמים שרקו עליך בלהות היית ואינך עד־עולם׃ ס

¹ Yahweh spoke to Moses and Aaron in the land of Egypt, saying,

² "This month shall be to you the beginning of months. It shall be the first month of the year to you.

³ Speak to all the congregation of Israel, saying, 'On the tenth day of this month, they shall take to them every man a lamb, according to their fathers' houses, a lamb for a household;

⁴ and if the household is too little for a lamb, then he and his neighbor next to his house shall take one according to the number of the souls; according to what everyone can eat you shall make your count for the lamb.

⁵ Your lamb shall be without blemish, a male a year old. You shall take it from the sheep, or from the goats:

⁶ and you shall keep it until the fourteenth day of the same month; and the whole assembly of the congregation of Israel shall kill it at evening.

⁷ They shall take some of the blood, and put it on the two doorposts and on the lintel, on the houses in which they shall eat it.

⁸ They shall eat the flesh in that night, roasted with fire, and unleavened bread. They shall eat it with bitter herbs.

⁹ Don't eat it raw, nor boiled at all with water, but roasted with fire; with its head, its legs and its inner parts.

¹⁰ You shall let nothing of it remain until the morning; but that which remains of it until the morning you shall burn with fire.

¹¹ This is how you shall eat it: with your belt on your waist, your shoes on your feet, and your staff in your hand; and you shall eat it in haste: it is Yahweh's Passover.

¹² For I will go through the land of Egypt in that night, and will strike all the firstborn in the land of Egypt, both man and animal. Against all the gods of Egypt I will execute judgments: I am Yahweh.

¹³ The blood shall be to you for a token on the houses where you are: and when I see the blood, I will pass over you, and there shall no plague be on you to destroy you, when I strike the land of Egypt.

¹⁴ This day shall be to you for a memorial, and you shall keep it a feast to Yahweh: throughout your generations you shall keep it a feast by an ordinance forever.

¹⁵ "'Seven days you shall eat unleavened bread; even the first day you shall put away yeast out of your houses, for whoever eats leavened bread from the first day until the seventh day, that soul shall be cut off from Israel.

¹⁶ In the first day there shall be to you a holy convocation, and in the seventh day a holy convocation; no kind of work shall be done in them, except that which every man must eat, that only may be done by you.

¹⁷ You shall observe the feast of unleavened bread; for in this same day have I brought your armies out of the land of Egypt: therefore you shall observe this day throughout your generations by an ordinance forever.

¹⁸ In the first month, on the fourteenth day of the month at evening, you shall eat unleavened bread, until the twenty first day of the month at evening.

¹⁹ Seven days shall there be no yeast found in your houses, for whoever eats that which is leavened, that soul shall be cut off from the congregation of Israel, whether he be a foreigner, or one who is born in the land.

²⁰ You shall eat nothing leavened. In all your habitations you shall eat unleavened bread.'"

²¹ Then Moses called for all the elders of Israel, and said to them, "Draw out, and take lambs according to your families, and kill the Passover.

²² You shall take a bunch of hyssop, and dip it in the blood that is in the basin, and strike the lintel and the two doorposts with the blood that is in the basin; and none of you shall go out of the door of his house until the morning.

²³ For Yahweh will pass through to strike the Egyptians; and when he sees the blood on the lintel, and on the two doorposts, Yahweh will pass over the door, and will not allow the destroyer to come in to your houses to strike you.

²⁴ You shall observe this thing for an ordinance to you and to your sons forever.

²⁵ It shall happen when you have come to the land which Yahweh will give you, according as he has promised, that you shall keep this service.

²⁶ It will happen, when your children ask you, 'What do you mean by this service?'

²⁷ that you shall say, 'It is the sacrifice of Yahweh's Passover, who passed over the houses of the children of Israel in Egypt, when he struck the Egyptians, and spared our houses.'" The people bowed their heads and worshiped.

²⁸ The children of Israel went and did so; as Yahweh had commanded Moses and Aaron, so they did.

²⁹ It happened at midnight, that Yahweh struck all the firstborn in the land of Egypt, from the firstborn of Pharaoh who sat on his throne to the firstborn of the captive who was in the dungeon; and all the firstborn of livestock.