¹ ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃

² בן־אדם בתוך בית־המרי אתה ישב אשר עינים להם לראות ולא ראו אזנים להם לשמע ולא שמעו כי בית מרי הם׃

³ ואתה בן־אדם עשה לך כלי גולה וגלה יוםם לעיניהם וגלית ממקומך אל־מקום אחר לעיניהם אולי יראו כי בית מרי המה׃

⁴ והוצאת כליך ככלי גולה יוםם לעיניהם ואתה תצא בערב לעיניהם כמוצאי גולה׃

⁵ לעיניהם חתר־לך בקיר והוצאת בו׃

⁶ לעיניהם על־כתף תשא בעלטה תוציא פניך תכסה ולא תראה את־הארץ כי־מופת נתתיך לבית ישראל׃

⁷ ואעש כן כאשר צויתי כלי הוצאתי ככלי גולה יוםם ובערב חתרתי־לי בקיר ביד בעלטה הוצאתי על־כתף נשאתי לעיניהם׃ ף

⁸ ויהי דבר־יהוה אלי בבקר לאמר׃

⁹ בן־אדם הלא אמרו אליך בית ישראל בית המרי מה אתה עשה׃

¹⁰ אמר אליהם כה אמר אדני יהוה הנשיא המשא הזה בירושלם וכל־בית ישראל אשר־המה בתוכם׃

¹¹ אמר אני מופתכם כאשר עשיתי כן יעשה להם בגולה בשבי ילכו׃

¹² והנשיא אשר־בתוכם אל־כתף ישא בעלטה ויצא בקיר יחתרו להוציא בו פניו יכסה יען אשר לא־יראה לעין הוא את־הארץ׃

¹³ ופרשתי את־רשתי עליו ונתפש במצודתי והבאתי אתו בבלה ארץ כשדים ואותה לא־יראה ושם ימות׃

¹⁴ וכל אשר סביבתיו [כ= עזרה] [ק= עזרו] וכל־אגפיו אזרה לכל־רוח וחרב אריק אחריהם׃

¹⁵ וידעו כי־אני יהוה בהפיצי אותם בגוים וזריתי אותם בארצות׃

¹⁶ והותרתי מהם אנשי מספר מחרב מרעב ומדבר למען יספרו את־כל־תועבותיהם בגוים אשר־באו שם וידעו כי־אני יהוה׃ ף

¹⁷ ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃

¹⁸ בן־אדם לחמך ברעש תאכל ומימיך ברגזה ובדאגה תשתה׃

¹⁹ ואמרת אל־עם הארץ כה־אמר אדני יהוה ליושבי ירושלם אל־אדמת ישראל לחםם בדאגה יאכלו ומימיהם בשממון ישתו למען תשם ארצה ממלאה מחמס כל־הישבים בה׃

²⁰ והערים הנושבות תחרבנה והארץ שממה תהיה וידעתם כי־אני יהוה׃ ף

²¹ ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃

²² בן־אדם מה־המשל הזה לכם על־אדמת ישראל לאמר יארכו הימים ואבד כל־חזון׃

²³ לכן אמר אליהם כה־אמר אדני יהוה השבתי את־המשל הזה ולא־ימשלו אתו* עוד בישראל כי אם־דבר אליהם קרבו הימים ודבר כל־חזון׃

²⁴ כי לא יהיה עוד כל־חזון שוא ומקסם חלק בתוך בית ישראל׃

²⁵ כי אני יהוה אדבר את אשר אדבר דבר ויעשה לא תמשך עוד כי בימיכם בית המרי אדבר דבר ועשיתיו נאם אדני יהוה׃ ף

²⁶ ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃

²⁷ בן־אדם הנה בית־ישראל אמרים החזון אשר־הוא חזה לימים רבים ולעתים רחוקות הוא נבא׃

²⁸ לכן אמר אליהם כה אמר אדני יהוה לא־תמשך עוד כל־דברי אשר אדבר דבר ויעשה נאם אדני יהוה׃ ס

² In that day, Yahweh's branch will be beautiful and glorious, and the fruit of the land will be the beauty and glory of the survivors of Israel.

³ It will happen, that he who is left in Zion, and he who remains in Jerusalem, shall be called holy, even everyone who is written among the living in Jerusalem;