¹ ויאמר יהוה אל־משה אמר אל־אהרן נטה את־ידך במטך על־הנהרת על־היארים ועל־האגמים והעל את־הצפרדעים על־ארץ מצרים׃

² ויט אהרן את־ידו על מימי מצרים ותעל הצפרדע ותכס את־ארץ מצרים׃

³ ויעשו־כן החרטמים בלטיהם ויעלו את־הצפרדעים על־ארץ מצרים׃

⁴ ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר העתירו אל־יהוה ויסר הצפרדעים ממני ומעמי ואשלחה את־העם ויזבחו ליהוה׃

⁵ ויאמר משה לפרעה התפאר עלי למתי אעתיר לך ולעבדיך ולעמך להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך רק ביאר תשארנה׃

⁶ ויאמר למחר ויאמר כדברך למען תדע כי־אין כיהוה אלהינו׃

⁷ וסרו הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך רק ביאר תשארנה׃

⁸ ויצא משה ואהרן מעם פרעה ויצעק משה אל־יהוה על־דבר הצפרדעים אשר־שם לפרעה׃

⁹ ויעש יהוה כדבר משה וימתו הצפרדעים מן־הבתים מן־החצרת ומן־השדת׃

¹⁰ ויצברו אתם חמרם חמרם ותבאש הארץ׃

¹¹ וירא פרעה כי היתה הרוחה והכבד את־לבו ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה׃ ס

¹² ויאמר יהוה אל־משה אמר אל־אהרן נטה את־מטך והך את־עפר הארץ והיה לכנם בכל־ארץ מצרים׃

¹³ ויעשו־כן ויט אהרן את־ידו במטהו ויך את־עפר הארץ ותהי הכנם באדם ובבהמה כל־עפר הארץ היה כנים בכל־ארץ מצרים׃

¹⁴ ויעשו־כן החרטמים בלטיהם להוציא את־הכנים ולא יכלו ותהי הכנם באדם ובבהמה׃

¹⁵ ויאמרו החרטמים אל־פרעה אצבע אלהים הוא ויחזק לב־פרעה ולא־שמע אלהם כאשר דבר יהוה׃ ס

¹⁶ ויאמר יהוה אל־משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה הנה יוצא המימה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח עמי ויעבדני׃

¹⁷ כי אם־אינך משלח את־עמי הנני משליח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את־הערב ומלאו בתי מצרים את־הערב וגם האדמה אשר־הם עליה׃

¹⁸ והפליתי ביום ההוא את־ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות־שם ערב למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ׃

¹⁹ ושמתי פדת בין עמי ובין עמך למחר יהיה* האת הזה׃

²⁰ ויעש יהוה כן ויבא ערב כבד ביתה פרעה ובית עבדיו ובכל־ארץ מצרים תשחת הארץ מפני הערב׃

²¹ ויקרא פרעה אל־משה ולאהרן ויאמר לכו זבחו לאלהיכם בארץ׃

²² ויאמר משה לא נכון לעשות כן כי תועבת מצרים נזבח ליהוה אלהינו הן נזבח את־תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלנו׃

²³ דרך שלשת ימים נלך במדבר וזבחנו ליהוה אלהינו כאשר יאמר אלינו׃

²⁴ ויאמר פרעה אנכי אשלח אתכם וזבחתם ליהוה אלהיכם במדבר רק הרחק לא־תרחיקו ללכת העתירו בעדי׃

²⁵ ויאמר משה הנה אנכי יוצא מעמך והעתרתי אל־יהוה וסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו מחר רק אל־יסף פרעה התל לבלתי שלח את־העם לזבח ליהוה׃

²⁶ ויצא משה מעם פרעה ויעתר אל־יהוה׃

²⁷ ויעש יהוה כדבר משה ויסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו לא נשאר אחד׃

²⁸ ויכבד פרעה את־לבו גם בפעם הזאת ולא שלח את־העם׃ ף

¹ תפלה לדוד הטה־יהוה אזנך ענני כי־עני ואביון אני׃

² שמרה נפשי כי־חסיד אני הושע עבדך אתה אלהי הבוטח אליך׃

³ חנני אדני כי אליך אקרא כל־היום׃

⁴ שמח נפש עבדך כי אליך אדני נפשי אשא׃

⁵ כי־אתה אדני טוב וסלח ורב־חסד לכל־קראיך׃

⁶ האזינה יהוה תפלתי והקשיבה בקול תחנונותי׃

⁷ ביום צרתי אקראך כי תענני׃

⁸ אין־כמוך באלהים אדני ואין כמעשיך׃

⁹ כל־גוים אשר עשית יבואו וישתחוו לפניך אדני ויכבדו לשמך׃

¹⁰ כי־גדול אתה ועשה נפלאות אתה אלהים לבדך׃

¹¹ הורני יהוה דרךך אהלך באמתך יחד לבבי ליראה שמך׃

¹² אודך׃ אדני אלהי בכל־לבבי ואכבדה שמך לעולם׃

¹³ כי־חסדך גדול עלי והצלת נפשי משאול תחתיה׃

¹⁴ אלהים זדים קמו־עלי ועדת עריצים בקשו נפשי ולא שמוך לנגדם׃

¹⁵ ואתה אדני אל־רחום וחנון ארך אפים ורב־חסד ואמת׃

¹⁶ פנה אלי וחנני תנה־עזך לעבדך והושיעה לבן־אמתך׃

¹⁷ עשה־עמי אות לטובה ויראו שנאי ויבשו כי־אתה יהוה עזרתני ונחמתני׃