¹ וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

² ביום־החדש הראשון באחד לחדש תקים את־משכן אהל מועד׃

³ ושמת שם את ארון העדות וסכת על־הארן את־הפרכת׃

⁴ והבאת את־השלחן וערכת את־ערכו והבאת את־המנרה והעלית את־נרתיה׃

⁵ ונתתה את־מזבח הזהב לקטרת לפני ארון העדת ושמת את־מסך הפתח למשכן׃

⁶ ונתתה את מזבח העלה לפני פתח משכן אהל־מועד׃

⁷ ונתת את־הכיר בין־אהל מועד ובין המזבח ונתת שם מים׃

⁸ ושמת את־החצר סביב ונתת את־מסך שער החצר׃

⁹ ולקחת את־שמן המשחה ומשחת את־המשכן ואת־כל־אשר־בו וקדשת אתו ואת־כל־כליו והיה קדש׃

¹⁰ ומשחת את־מזבח העלה ואת־כל־כליו וקדשת את־המזבח והיה המזבח קדש קדשים׃

¹¹ ומשחת את־הכיר ואת־כנו וקדשת אתו׃

¹² והקרבת את־אהרן ואת־בניו אל־פתח אהל מועד ורחצת אתם במים׃

¹³ והלבשת את־אהרן את בגדי הקדש ומשחת אתו וקדשת אתו וכהן לי׃

¹⁴ ואת־בניו תקריב והלבשת אתם כתנת׃

¹⁵ ומשחת אתם כאשר משחת את־אביהם וכהנו לי והיתה להית להם משחתם לכהנת עולם לדרתם׃*

¹⁶ ויעש משה ככל אשר צוה יהוה אתו כן עשה׃ ס

¹⁷ ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן׃

¹⁸ ויקם משה את־המשכן ויתן את־אדניו וישם את־קרשיו ויתן את־בריחיו ויקם את־עמודיו׃

¹⁹ ויפרש את־האהל על־המשכן וישם את־מכסה האהל עליו מלמעלה כאשר צוה יהוה את־משה׃ ס

²⁰ ויקח ויתן את־העדת אל־הארן וישם את־הבדים על־הארן ויתן את־הכפרת על־הארן מלמעלה׃

²¹ ויבא את־הארן אל־המשכן וישם את פרכת המסך ויסך על ארון העדות כאשר צוה יהוה את־משה׃ ס

²² ויתן את־השלחן באהל מועד על ירך המשכן צפנה מחוץ לפרכת׃

²³ ויערך עליו ערך לחם לפני יהוה כאשר צוה יהוה את־משה׃ ס

²⁴ וישם את־המנרה באהל מועד נכח השלחן על ירך המשכן נגבה׃

²⁵ ויעל הנרת לפני יהוה כאשר צוה יהוה את־משה׃ ס

²⁶ וישם את־מזבח הזהב באהל מועד לפני הפרכת׃

²⁷ ויקטר עליו קטרת סמים כאשר צוה יהוה את־משה׃ ף

²⁸ וישם את־מסך הפתח למשכן׃

²⁹ ואת מזבח העלה שם פתח משכן אהל־מועד ויעל עליו את־העלה ואת־המנחה כאשר צוה יהוה את־משה׃ ס

³⁰ וישם את־הכיר בין־אהל מועד ובין המזבח ויתן שמה מים לרחצה׃

³¹ ורחצו ממנו משה ואהרן ובניו את־ידיהם ואת־רגליהם׃

³² בבאם אל־אהל מועד ובקרבתם אל־המזבח ירחצו כאשר צוה יהוה את־משה׃ ס

³³ ויקם את־החצר סביב למשכן ולמזבח ויתן את־מסך שער החצר ויכל משה את־המלאכה׃ ף

³⁴ ויכס העןן את־אהל מועד וכבוד יהוה מלא את־המשכן׃

³⁵ ולא־יכל משה לבוא אל־אהל מועד כי־שכן עליו העןן וכבוד יהוה מלא את־המשכן׃

³⁶ ובהעלות העןן מעל המשכן יסעו בני ישראל בכל מסעיהם׃

³⁷ ואם־לא יעלה העןן ולא יסעו עד־יום העלתו׃

³⁸ כי עןן יהוה על־המשכן יוםם ואש תהיה לילה בו לעיני כל־בית־ישראל בכל־מסעיהם׃

¹ ועשית מזבח מקטר קטרת עצי שטים תעשה אתו׃

² אמה ארכו ואמה רחבו רבוע יהיה ואמתים קמתו ממנו קרנתיו׃

³ וצפית אתו זהב טהור את־גגו ואת־קירתיו סביב ואת־קרנתיו ועשית לו זר זהב סביב׃

⁴ ושתי טבעת זהב תעשה־לו מתחת לזרו על שתי צלעתיו תעשה על־שני צדיו והיה לבתים לבדים לשאת אתו בהמה׃

⁵ ועשית את־הבדים עצי שטים וצפית אתם זהב׃

⁶ ונתתה אתו לפני הפרכת אשר על־ארן העדת לפני הכפרת אשר על־העדת אשר אועד לך שמה׃

⁷ והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את־הנרת יקטירנה׃

⁸ ובהעלת אהרן את־הנרת בין הערבים יקטירנה קטרת תמיד לפני יהוה לדרתיכם׃

⁹ לא־תעלו עליו קטרת זרה ועלה ומנחה ונסך לא תסכו עליו׃

¹⁰ וכפר אהרן על־קרנתיו אחת בשנה מדם חטאת הכפרים אחת בשנה יכפר עליו לדרתיכם קדש־קדשים הוא ליהוה׃ ף

¹¹ וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

¹² כי תשא את־ראש בני־ישראל לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו ליהוה בפקד אתם ולא־יהיה בהם נגף בפקד אתם׃

¹³ זה יתנו כל־העבר על־הפקדים מחצית השקל בשקל הקדש עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה ליהוה׃

¹⁴ כל העבר על־הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה יתן תרומת יהוה׃

¹⁵ העשיר לא־ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת את־תרומת יהוה לכפר על־נפשתיכם׃

¹⁶ ולקחת את־כסף הכפרים מאת בני ישראל ונתת אתו על־עבדת אהל מועד והיה לבני ישראל לזכרון לפני יהוה לכפר על־נפשתיכם׃ ף

¹⁷ וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

¹⁸ ועשית כיור נחשת וכנו נחשת לרחצה ונתת אתו בין־אהל מועד ובין המזבח ונתת שמה מים׃

¹⁹ ורחצו אהרן ובניו ממנו את־ידיהם ואת־רגליהם׃

²⁰ בבאם אל־אהל מועד ירחצו־מים ולא ימתו או בגשתם אל־המזבח לשרת להקטיר אשה ליהוה׃

²¹ ורחצו ידיהם ורגליהם ולא ימתו והיתה להם חק־עולם לו ולזרעו לדרתם׃ ף

²² וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

²³ ואתה קח־לך בשמים ראש מר־דרור חמש מאות וקןמן־בשם מחציתו חמשים ומאתים וקנה־בשם חמשים ומאתים׃

²⁴ וקדה חמש מאות בשקל הקדש ושמן זית הין׃

²⁵ ועשית אתו שמן משחת־קדש רקח מרקחת מעשה רקח שמן משחת־קדש יהיה׃

²⁶ ומשחת בו את־אהל מועד ואת ארון העדת׃

²⁷ ואת־השלחן ואת־כל־כליו ואת־המנרה ואת־כליה ואת מזבח הקטרת׃

²⁸ ואת־מזבח העלה ואת־כל־כליו ואת־הכיר ואת־כנו׃

²⁹ וקדשת אתם והיו קדש קדשים כל־הנגע בהם יקדש׃

³⁰ ואת־אהרן ואת־בניו תמשח וקדשת אתם לכהן לי׃

³¹ ואל־בני ישראל תדבר לאמר שמן משחת־קדש יהיה זה לי לדרתיכם׃

³² על־בשר אדם לא ייסך ובמתכנתו לא תעשו כמהו קדש הוא קדש יהיה לכם׃

³³ איש אשר ירקח כמהו ואשר יתן ממנו על־זר ונכרת מעמיו׃ ס

³⁴ ויאמר יהוה אל־משה קח־לך סמים נטף ושחלת וחלבנה סמים ולבנה זכה בד בבד יהיה׃

³⁵ ועשית אתה קטרת רקח מעשה רוקח ממלח טהור קדש׃

³⁶ ושחקת ממנה הדק ונתתה ממנה לפני העדת באהל מועד אשר אועד לך שמה קדש קדשים תהיה לכם׃

³⁷ והקטרת אשר תעשה במתכנתה לא תעשו לכם קדש תהיה לך ליהוה׃

³⁸ איש אשר־יעשה כמוה להריח בה ונכרת מעמיו׃ ס