Bible

 

Shemot 34

Studie

   

1 ויאמר יהוה אל־משה פסל־לך שני־לחת אבנים כראשנים וכתבתי על־הלחת את־הדברים אשר היו על־הלחת הראשנים אשר שברת׃

2 והיה נכון לבקר ועלית בבקר אל־הר סיני ונצבת לי שם על־ראש ההר׃

3 ואיש לא־יעלה עמך וגם־איש אל־ירא בכל־ההר גם־הצאן והבקר אל־ירעו אל־מול ההר ההוא׃

4 ויפסל שני־לחת אבנים כראשנים וישכם משה בבקר ויעל אל־הר סיני כאשר צוה יהוה אתו ויקח בידו שני לחת אבנים׃

5 וירד יהוה בעןן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה׃

6 ויעבר יהוה על־פניו ויקרא יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב־חסד ואמת׃

7 נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה לא ינקה פקד עון אבות על־בנים ועל־בני בנים על־שלשים ועל־רבעים׃

8 וימהר משה ויקד ארצה וישתחו׃

9 ויאמר אם־נא מצאתי חן בעיניך אדני ילך־נא אדני בקרבנו כי עם־קשה־ערף הוא וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו׃

10 ויאמר הנה אנכי כרת ברית נגד כל־עמך אעשה נפלאת אשר לא־נבראו בכל־הארץ ובכל־הגוים וראה כל־העם אשר־אתה בקרבו את־מעשה יהוה כי־נורא הוא אשר אני עשה עמך׃

11 שמר־לך את אשר אנכי מצוך היום הנני גרש מפניך את־האמרי והכנעני והחתי והפרזי והחוי והיבוסי׃

12 השמר לך פן־תכרת ברית ליושב הארץ אשר אתה בא עליה פן־יהיה למוקש בקרבך׃

13 כי את־מזבחתם תתצון ואת־מצבתם תשברון ואת־אשריו תכרתון׃

14 כי לא תשתחוה לאל אחר כי יהוה קנא שמו אל קנא הוא׃

15 פן־תכרת ברית ליושב הארץ וזנו אחרי אלהיהם וזבחו לאלהיהם וקרא לך ואכלת מזבחו׃

16 ולקחת מבנתיו לבניך וזנו בנתיו אחרי אלהיהן והזנו את־בניך אחרי אלהיהן׃

17 אלהי מסכה לא תעשה־לך׃

18 את־חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות אשר צויתך למועד חדש האביב כי בחדש האביב יצאת ממצרים׃

19 כל־פטר רחם לי וכל־מקנך תזכר פטר שור ושה׃

20 ופטר חמור תפדה בשה ואם־לא תפדה וערפתו כל בכור בניך תפדה ולא־יראו פני ריקם׃

21 ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת בחריש ובקציר תשבת׃

22 וחג שבעת תעשה לך בכורי קציר חטים וחג האסיף תקופת השנה׃

23 שלש פעמים בשנה יראה כל־זכורך את־פני האדן יהוה אלהי ישראל׃

24 כי־אוריש גוים מפניך והרחבתי את־גבולך ולא־יחמד איש את־ארצך בעלתך לראות את־פני יהוה אלהיך שלש פעמים בשנה׃

25 לא־תשחט על־חמץ דם־זבחי ולא־ילין לבקר זבח חג הפסח׃

26 ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא־תבשל גדי בחלב אמו׃ ף

27 ויאמר יהוה אל־משה כתב־לך את־הדברים האלה כי על־פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת־ישראל׃

28 ויהי־שם עם־יהוה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה ויכתב על־הלחת את דברי הברית עשרת הדברים׃

29 ויהי ברדת משה מהר סיני ושני לחת העדת ביד־משה ברדתו מן־ההר ומשה לא־ידע כי קרן עור פניו בדברו אתו׃

30 וירא אהרן וכל־בני ישראל את־משה והנה קרן עור פניו וייראו מגשת אליו׃

31 ויקרא אלהם משה וישבו אליו אהרן וכל־הנשאים בעדה וידבר משה אלהם׃

32 ואחרי־כן נגשו כל־בני ישראל ויצום את כל־אשר דבר יהוה אתו בהר סיני׃

33 ויכל משה מדבר אתם ויתן על־פניו מסוה׃

34 ובבא משה לפני יהוה לדבר אתו יסיר את־המסוה עד־צאתו ויצא ודבר אל־בני ישראל את אשר יצוה׃

35 וראו בני־ישראל את־פני משה כי קרן עור פני משה והשיב משה את־המסוה על־פניו עד־באו לדבר אתו׃ ס

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 6180

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

6180. And do mercy and truth with me. That this signifies humiliation, is evident from the signification of “doing mercy,” as being the good of love; and from the signification of “doing truth,” as being the truth of faith (of which significations in what follows). These words are uttered as words of supplication, thus of humiliation. That “doing mercy” denotes the good of love is because all mercy is of love; for he who is in love or charity is also in mercy, and the love and charity in him become mercy when the neighbor is in need or misery, and he affords him help in that state. Hence it is that by “mercy” is signified the good of love. That “doing truth” denotes the truth of faith is because all truth is of faith, and for this reason in the original tongue faith is meant by the same expression.

[2] Because the good of love and the truth of faith are in the closest conjunction, and the one is not possible without the other, therefore this form of speaking was usual among the ancients, because they knew that the good of love is inseparable from the truth of faith, and for this reason also these two are often spoken of conjointly in the Word, as in Exodus:

Jehovah great in mercy and truth (Exodus 34:6).

In the second book of Samuel:

David said unto the men of Jabesh, Jehovah do mercy and truth with you (2 Samuel 2:5-6).

In the same:

David said unto Ittai the Gittite, Return thou, and take back thy brethren with thee, with mercy and truth (2 Samuel 15:20).

In Hosea:

Jehovah hath a controversy with the inhabitants of the land, because there is no truth, and no mercy, and no knowledge of God in the land (Hos. 4:1).

In David:

All the ways of Jehovah are mercy and truth to them that keep His covenant (Psalms 25:10).

Again:

Thou wilt not withhold Thy mercies from me, O Jehovah; Thy mercy and Thy truth will perpetually guard me (Psalms 40:11).

Again:

I will sing the eternal mercies of Jehovah; with my mouth will I make known Thy truth to generation and generation. For I have said, Eternally shall mercy be builded; in the very heavens Thou wilt confirm Thy truth. Righteousness and judgment are the support of Thy throne; mercy and truth stand before Thy faces (Psalms 89:1-2, 89:14;

and in other passages in David (Psalms 26:3; 36:5; 57:3, 10; 61:7; 85:10; 86:15; 89:24, 33; 92:2).

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.