¹ וירא העם כי־בשש משה לרדת מן־ההר ויקהל העם על־אהרן ויאמרו אליו קום עשה־לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי־זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה־היה לו׃

² ויאמר אלהם אהרן פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנתיכם והביאו אלי׃

³ ויתפרקו כל־העם את־נזמי הזהב אשר באזניהם ויביאו אל־אהרן׃

⁴ ויקח מידם ויצר אתו בחרט ויעשהו עגל מסכה ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים׃

⁵ וירא אהרן ויבן מזבח לפניו ויקרא אהרן ויאמר חג ליהוה מחר׃

⁶ וישכימו ממחרת ויעלו עלת ויגשו שלמים וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק׃ ף

⁷ וידבר יהוה אל־משה לך־רד כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים׃

⁸ סרו מהר מן־הדרך אשר צויתם עשו להם עגל מסכה וישתחוו־לו ויזבחו־לו ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים׃

⁹ ויאמר יהוה אל־משה ראיתי את־העם הזה והנה עם־קשה־ערף הוא׃

¹⁰ ועתה הניחה לי ויחר־אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול׃

¹¹ ויחל משה את־פני יהוה אלהיו ויאמר למה יהוה יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה׃

¹² למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרג אתם בהרים ולכלתם מעל פני האדמה שוב מחרון אפך והנחם על־הרעה לעמך׃

¹³ זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אלהם ארבה את־זרעכם ככוכבי השמים וכל־הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעלם׃

¹⁴ וינחם יהוה על־הרעה אשר דבר לעשות לעמו׃ ף

¹⁵ ויפן וירד משה מן־ההר ושני לחת העדת בידו לחת כתבים משני עבריהם מזה ומזה הם כתבים׃

¹⁶ והלחת מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על־הלחת׃

¹⁷ וישמע יהושע את־קול העם ברעה* ויאמר אל־משה קול מלחמה במחנה׃

¹⁸ ויאמר אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה קול ענות אנכי שמע׃

¹⁹ ויהי כאשר קרב אל־המחנה וירא את־העגל ומחלת ויחר־אף משה וישלך [כ= מידו] [ק= מידיו] את־הלחת וישבר אתם תחת ההר׃

²⁰ ויקח את־העגל אשר עשו וישרף באש ויטחן עד אשר־דק ויזר על־פני המים וישק את־בני ישראל׃

²¹ ויאמר משה אל־אהרן מה־עשה לך העם הזה כי־הבאת עליו חטאה גדלה׃

²² ויאמר אהרן אל־יחר אף אדני אתה ידעת את־העם כי ברע הוא׃

²³ ויאמרו לי עשה־לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי־זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה־היה לו׃

²⁴ ואמר להם למי זהב התפרקו ויתנו־לי ואשלכהו באש ויצא העגל הזה׃

²⁵ וירא משה את־העם כי פרע הוא כי־פרעה אהרן לשמצה בקמיהם׃

²⁶ ויעמד משה בשער המחנה ויאמר מי ליהוה אלי ויאספו אליו כל־בני לוי׃

²⁷ ויאמר להם כה־אמר יהוה אלהי ישראל שימו איש־חרבו על־ירכו עברו ושובו משער לשער במחנה והרגו איש־את־אחיו ואיש את־רעהו ואיש את־קרבו׃

²⁸ ויעשו בני־לוי כדבר משה ויפל מן־העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש׃

²⁹ ויאמר משה מלאו ידכם היום ליהוה כי איש בבנו ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה׃

³⁰ ויהי ממחרת ויאמר משה אל־העם אתם חטאתם חטאה גדלה ועתה אעלה אל־יהוה אולי אכפרה בעד חטאתכם׃

³¹ וישב משה אל־יהוה ויאמר אנא חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשו להם אלהי זהב׃

³² ועתה אם־תשא חטאתם ואם־אין מחני נא מספרך אשר כתבת׃

³³ ויאמר יהוה אל־משה מי אשר חטא־לי אמחנו מספרי׃

³⁴ ועתה לך נחה את־העם אל אשר־דברתי לך הנה מלאכי ילך לפניך וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם׃

³⁵ ויגף יהוה את־העם על אשר עשו את־העגל אשר עשה אהרן׃ ס

¹ A great sign was seen in heaven: a woman clothed with the sun, and the moon under her feet, and on her head a crown of twelve stars.

² She was with child. She cried out in pain, laboring to give birth.

³ Another sign was seen in heaven. Behold, a great red dragon, having seven heads and ten horns, and on his heads seven crowns.

⁴ His tail drew one third of the stars of the sky, and threw them to the earth. The dragon stood before the woman who was about to give birth, so that when she gave birth he might devour her child.

⁵ She gave birth to a son, a male child, who is to rule all the nations with a rod of iron. Her child was caught up to God, and to his throne.

⁶ The woman fled into the wilderness, where she has a place prepared by God, that there they may nourish her one thousand two hundred sixty days.

⁷ There was war in the sky. Michael and his angels made war on the dragon. The dragon and his angels made war.

⁸ They didn't prevail, neither was a place found for him any more in heaven.

⁹ The great dragon was thrown down, the old serpent, he who is called the devil and Satan, the deceiver of the whole world. He was thrown down to the earth, and his angels were thrown down with him.

¹⁰ I heard a loud voice in heaven, saying, "Now is come the salvation, the power, and the Kingdom of our God, and the authority of his Christ; for the accuser of our brothers has been thrown down, who accuses them before our God day and night.

¹¹ They overcame him because of the Lamb's blood, and because of the word of their testimony. They didn't love their life, even to death.

¹² Therefore rejoice, heavens, and you who dwell in them. Woe to the earth and to the sea, because the devil has gone down to you, having great wrath, knowing that he has but a short time."

¹³ When the dragon saw that he was thrown down to the earth, he persecuted the woman who gave birth to the male child.

¹⁴ Two wings of the great eagle were given to the woman, that she might fly into the wilderness to her place, so that she might be nourished for a time, and times, and half a time, from the face of the serpent.

¹⁵ The serpent spewed water out of his mouth after the woman like a river, that he might cause her to be carried away by the stream.

¹⁶ The earth helped the woman, and the earth opened its mouth and swallowed up the river which the dragon spewed out of his mouth.

¹⁷ The dragon grew angry with the woman, and went away to make war with the rest of her seed, who keep God's commandments and hold Jesus' testimony.