Novokřesťanské studium Bible

Bible

 

Shemot 30

Studie

   

1 ועשית מזבח מקטר קטרת עצי שטים תעשה אתו׃

2 אמה ארכו ואמה רחבו רבוע יהיה ואמתים קמתו ממנו קרנתיו׃

3 וצפית אתו זהב טהור את־גגו ואת־קירתיו סביב ואת־קרנתיו ועשית לו זר זהב סביב׃

4 ושתי טבעת זהב תעשה־לו מתחת לזרו על שתי צלעתיו תעשה על־שני צדיו והיה לבתים לבדים לשאת אתו בהמה׃

5 ועשית את־הבדים עצי שטים וצפית אתם זהב׃

6 ונתתה אתו לפני הפרכת אשר על־ארן העדת לפני הכפרת אשר על־העדת אשר אועד לך שמה׃

7 והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את־הנרת יקטירנה׃

8 ובהעלת אהרן את־הנרת בין הערבים יקטירנה קטרת תמיד לפני יהוה לדרתיכם׃

9 לא־תעלו עליו קטרת זרה ועלה ומנחה ונסך לא תסכו עליו׃

10 וכפר אהרן על־קרנתיו אחת בשנה מדם חטאת הכפרים אחת בשנה יכפר עליו לדרתיכם קדש־קדשים הוא ליהוה׃ ף

11 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

12 כי תשא את־ראש בני־ישראל לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו ליהוה בפקד אתם ולא־יהיה בהם נגף בפקד אתם׃

13 זה יתנו כל־העבר על־הפקדים מחצית השקל בשקל הקדש עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה ליהוה׃

14 כל העבר על־הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה יתן תרומת יהוה׃

15 העשיר לא־ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת את־תרומת יהוה לכפר על־נפשתיכם׃

16 ולקחת את־כסף הכפרים מאת בני ישראל ונתת אתו על־עבדת אהל מועד והיה לבני ישראל לזכרון לפני יהוה לכפר על־נפשתיכם׃ ף

17 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

18 ועשית כיור נחשת וכנו נחשת לרחצה ונתת אתו בין־אהל מועד ובין המזבח ונתת שמה מים׃

19 ורחצו אהרן ובניו ממנו את־ידיהם ואת־רגליהם׃

20 בבאם אל־אהל מועד ירחצו־מים ולא ימתו או בגשתם אל־המזבח לשרת להקטיר אשה ליהוה׃

21 ורחצו ידיהם ורגליהם ולא ימתו והיתה להם חק־עולם לו ולזרעו לדרתם׃ ף

22 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

23 ואתה קח־לך בשמים ראש מר־דרור חמש מאות וקןמן־בשם מחציתו חמשים ומאתים וקנה־בשם חמשים ומאתים׃

24 וקדה חמש מאות בשקל הקדש ושמן זית הין׃

25 ועשית אתו שמן משחת־קדש רקח מרקחת מעשה רקח שמן משחת־קדש יהיה׃

26 ומשחת בו את־אהל מועד ואת ארון העדת׃

27 ואת־השלחן ואת־כל־כליו ואת־המנרה ואת־כליה ואת מזבח הקטרת׃

28 ואת־מזבח העלה ואת־כל־כליו ואת־הכיר ואת־כנו׃

29 וקדשת אתם והיו קדש קדשים כל־הנגע בהם יקדש׃

30 ואת־אהרן ואת־בניו תמשח וקדשת אתם לכהן לי׃

31 ואל־בני ישראל תדבר לאמר שמן משחת־קדש יהיה זה לי לדרתיכם׃

32 על־בשר אדם לא ייסך ובמתכנתו לא תעשו כמהו קדש הוא קדש יהיה לכם׃

33 איש אשר ירקח כמהו ואשר יתן ממנו על־זר ונכרת מעמיו׃ ס

34 ויאמר יהוה אל־משה קח־לך סמים נטף ושחלת וחלבנה סמים ולבנה זכה בד בבד יהיה׃

35 ועשית אתה קטרת רקח מעשה רוקח ממלח טהור קדש׃

36 ושחקת ממנה הדק ונתתה ממנה לפני העדת באהל מועד אשר אועד לך שמה קדש קדשים תהיה לכם׃

37 והקטרת אשר תעשה במתכנתה לא תעשו לכם קדש תהיה לך ליהוה׃

38 איש אשר־יעשה כמוה להריח בה ונכרת מעמיו׃ ס

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 10269

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

10269. And the ark of the Testimony. That this signifies in the celestial good that belongs to the inmost heaven, is evident from the signification of “anointing the ark of the Testimony,” as being to induce a representation of the Divine in the celestial good that belongs to the inmost heaven; for by “anointing” is signified to induce a representation of the Divine of the Lord (as just above, n. 10268); and by “the ark of the Testimony” is signified the good of the inmost heaven. That “the ark” denotes the inmost heaven, and that “the Testimony” denotes the Lord there, may be seen above (n. 9485); and as the good which reigns in this heaven is the good of love to the Lord, which good is called celestial good, therefore by “anointing the ark of the Testimony” is signified to induce a representation of the Divine of the Lord in the celestial good that belongs to the inmost heaven. How the case herein is can be seen from what has been everywhere shown above, namely, that anointing represented the Lord as to the Divine Human; for the Lord as to His Divine Human was alone the anointed of Jehovah, because in Him, from conception, and consequently in His Human, there was the Divine of the Father. It is possible to know that the human body proceeds from the being of the father which is called his soul; for the likeness of the father in respect to the various affections which are of love appears in the children even in their faces. From this each family derives its own peculiarities by which it is distinguished from others. What then must have been the case with the Lord, in whom the Divine Itself was His being which is called the soul? Hence it is that the Lord says, “He that hath seen Me hath seen the Father. Believe Me that I am in the Father, and the Father in Me” (John 14:9, 11).

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org