Bible

 

Shemot 30

Studie

   

1 ועשית מזבח מקטר קטרת עצי שטים תעשה אתו׃

2 אמה ארכו ואמה רחבו רבוע יהיה ואמתים קמתו ממנו קרנתיו׃

3 וצפית אתו זהב טהור את־גגו ואת־קירתיו סביב ואת־קרנתיו ועשית לו זר זהב סביב׃

4 ושתי טבעת זהב תעשה־לו מתחת לזרו על שתי צלעתיו תעשה על־שני צדיו והיה לבתים לבדים לשאת אתו בהמה׃

5 ועשית את־הבדים עצי שטים וצפית אתם זהב׃

6 ונתתה אתו לפני הפרכת אשר על־ארן העדת לפני הכפרת אשר על־העדת אשר אועד לך שמה׃

7 והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את־הנרת יקטירנה׃

8 ובהעלת אהרן את־הנרת בין הערבים יקטירנה קטרת תמיד לפני יהוה לדרתיכם׃

9 לא־תעלו עליו קטרת זרה ועלה ומנחה ונסך לא תסכו עליו׃

10 וכפר אהרן על־קרנתיו אחת בשנה מדם חטאת הכפרים אחת בשנה יכפר עליו לדרתיכם קדש־קדשים הוא ליהוה׃ ף

11 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

12 כי תשא את־ראש בני־ישראל לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו ליהוה בפקד אתם ולא־יהיה בהם נגף בפקד אתם׃

13 זה יתנו כל־העבר על־הפקדים מחצית השקל בשקל הקדש עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה ליהוה׃

14 כל העבר על־הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה יתן תרומת יהוה׃

15 העשיר לא־ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת את־תרומת יהוה לכפר על־נפשתיכם׃

16 ולקחת את־כסף הכפרים מאת בני ישראל ונתת אתו על־עבדת אהל מועד והיה לבני ישראל לזכרון לפני יהוה לכפר על־נפשתיכם׃ ף

17 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

18 ועשית כיור נחשת וכנו נחשת לרחצה ונתת אתו בין־אהל מועד ובין המזבח ונתת שמה מים׃

19 ורחצו אהרן ובניו ממנו את־ידיהם ואת־רגליהם׃

20 בבאם אל־אהל מועד ירחצו־מים ולא ימתו או בגשתם אל־המזבח לשרת להקטיר אשה ליהוה׃

21 ורחצו ידיהם ורגליהם ולא ימתו והיתה להם חק־עולם לו ולזרעו לדרתם׃ ף

22 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

23 ואתה קח־לך בשמים ראש מר־דרור חמש מאות וקןמן־בשם מחציתו חמשים ומאתים וקנה־בשם חמשים ומאתים׃

24 וקדה חמש מאות בשקל הקדש ושמן זית הין׃

25 ועשית אתו שמן משחת־קדש רקח מרקחת מעשה רקח שמן משחת־קדש יהיה׃

26 ומשחת בו את־אהל מועד ואת ארון העדת׃

27 ואת־השלחן ואת־כל־כליו ואת־המנרה ואת־כליה ואת מזבח הקטרת׃

28 ואת־מזבח העלה ואת־כל־כליו ואת־הכיר ואת־כנו׃

29 וקדשת אתם והיו קדש קדשים כל־הנגע בהם יקדש׃

30 ואת־אהרן ואת־בניו תמשח וקדשת אתם לכהן לי׃

31 ואל־בני ישראל תדבר לאמר שמן משחת־קדש יהיה זה לי לדרתיכם׃

32 על־בשר אדם לא ייסך ובמתכנתו לא תעשו כמהו קדש הוא קדש יהיה לכם׃

33 איש אשר ירקח כמהו ואשר יתן ממנו על־זר ונכרת מעמיו׃ ס

34 ויאמר יהוה אל־משה קח־לך סמים נטף ושחלת וחלבנה סמים ולבנה זכה בד בבד יהיה׃

35 ועשית אתה קטרת רקח מעשה רוקח ממלח טהור קדש׃

36 ושחקת ממנה הדק ונתתה ממנה לפני העדת באהל מועד אשר אועד לך שמה קדש קדשים תהיה לכם׃

37 והקטרת אשר תעשה במתכנתה לא תעשו לכם קדש תהיה לך ליהוה׃

38 איש אשר־יעשה כמוה להריח בה ונכרת מעמיו׃ ס

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 10269

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

10269. 'And the ark of the Testimony' means within celestial good belonging to the inmost heaven. This is clear from the meaning of 'to anoint the ark of the Testimony' as to produce a representation of what is Divine within celestial good belonging to the inmost heaven. 'Anointing' means producing a representation of what is Divine and the Lord's, as immediately above in 10268, and 'the ark of the Testimony' means the good of the inmost heaven; for 'the ark' means the inmost heaven, and 'the Testimony' the Lord there, see 9485. And since the good which reigns in that heaven is the good of love to the Lord - the good that is called celestial good - 'to anoint the ark of the Testimony' means to produce a representation of what is Divine and the Lord's within celestial good belonging to the inmost heaven. The implications of all this may be recognized from what has been shown in various places before, namely that anointing represented the Lord in respect of His Divine Human; for the Lord alone in respect of His Divine Human was Jehovah's Anointed. From when He was conceived He had the Father's Divinity within Himself, and consequently within His Humanity. Anyone may know that the human body springs from the father's essential being, called his soul; for a likeness of the father, of the various affections composing his love, manifests itself in his children, even in their faces. In this way any one family derives its individual character by which it is distinguished from another. What then was so in the Lord's case, who had Divinity itself within Him as His Essential Being, called the soul? This explains why the Lord says,

He who has seen Me has seen the Father. Believe Me that I am in the Father and the Father is in Me. John 14:9, 11.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.