¹ ועשית את־המזבח עצי שטים חמש אמות ארך וחמש אמות רחב רבוע יהיה המזבח ושלש אמות קמתו׃

² ועשית קרנתיו על ארבע פנתיו ממנו תהיין קרנתיו וצפית אתו נחשת׃

³ ועשית סירתיו לדשנו ויעיו ומזרקתיו ומזלגתיו ומחתתיו לכל־כליו תעשה נחשת׃

⁴ ועשית לו מכבר מעשה רשת נחשת ועשית על־הרשת ארבע טבעת נחשת על ארבע קצותיו׃

⁵ ונתתה אתה תחת כרכב המזבח מלמטה והיתה הרשת עד חצי המזבח׃

⁶ ועשית בדים למזבח בדי עצי שטים וצפית אתם נחשת׃

⁷ והובא את־בדיו בטבעת והיו הבדים על־שתי צלעת המזבח בשאת אתו׃

⁸ נבוב לחת תעשה אתו כאשר הראה אתך בהר כן יעשו׃ ס

⁹ ועשית את חצר המשכן לפאת נגב־תימנה קלעים לחצר שש משזר מאה באמה ארך לפאה האחת׃

¹⁰ ועמדיו עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמדים וחשקיהם כסף׃

¹¹ וכן לפאת צפון בארך קלעים מאה ארך [כ= ועמדו] [ק= ועמודיו] עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמדים וחשקיהם כסף׃

¹² ורחב החצר לפאת־ים קלעים חמשים אמה עמדיהם עשרה ואדניהם עשרה׃

¹³ ורחב החצר לפאת קדמה מזרחה חמשים אמה׃

¹⁴ וחמש עשרה אמה קלעים לכתף עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה׃

¹⁵ ולכתף השנית חמש עשרה קלעים עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה׃

¹⁶ ולשער החצר מסך עשרים אמה תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם עמדיהם ארבעה ואדניהם ארבעה׃

¹⁷ כל־עמודי החצר סביב מחשקים כסף וויהם כסף ואדניהם נחשת׃

¹⁸ ארך החצר מאה באמה ורחב חמשים בחמשים וקמה חמש אמות שש משזר ואדניהם נחשת׃

¹⁹ לכל כלי המשכן בכל עבדתו וכל־יתדתיו וכל־יתדת החצר נחשת׃ ס

²⁰ ואתה תצוה את־בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד׃

²¹ באהל מועד מחוץ לפרכת אשר על־העדת יערך אתו אהרן ובניו מערב עד־בקר לפני יהוה חקת עולם לדרתם מאת בני ישראל׃ ס

¹ וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

² צו את־בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד׃

³ מחוץ לפרכת העדת באהל מועד יערך אתו אהרן מערב עד־בקר לפני יהוה תמיד חקת עולם לדרתיכם׃

⁴ על המנרה הטהרה יערך את־הנרות לפני יהוה תמיד׃ ף

⁵ ולקחת סלת ואפית אתה שתים עשרה חלות שני עשרנים יהיה החלה האחת׃

⁶ ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת על השלחן הטהר לפני יהוה׃

⁷ ונתת על־המערכת לבנה זכה והיתה ללחם לאזכרה אשה ליהוה׃

⁸ ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני יהוה תמיד מאת בני־ישראל ברית עולם׃

⁹ והיתה לאהרן ולבניו ואכלהו במקום קדש כי קדש קדשים הוא לו מאשי יהוה חק־עולם׃ ס

¹⁰ ויצא בן־אשה ישראלית והוא בן־איש מצרי בתוך בני ישראל וינצו במחנה בן הישראלית ואיש הישראלי׃

¹¹ ויקב בן־האשה הישראלית את־השם ויקלל ויביאו אתו אל־משה ושם אמו שלמית בת־דברי למטה־דן׃

¹² ויניחהו במשמר לפרש להם על־פי יהוה׃ ף

¹³ וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

¹⁴ הוצא את־המקלל אל־מחוץ למחנה וסמכו כל־השמעים את־ידיהם על־ראשו ורגמו אתו כל־העדה׃

¹⁵ ואל־בני ישראל תדבר לאמר איש איש כי־יקלל אלהיו ונשא חטאו׃

¹⁶ ונקב שם־יהוה מות יומת רגום ירגמו־בו כל־העדה כגר כאזרח בנקבו־שם יומת׃

¹⁷ ואיש כי יכה כל־נפש אדם מות יומת׃

¹⁸ ומכה נפש־בהמה ישלמנה נפש תחת נפש׃

¹⁹ ואיש כי־יתן מום בעמיתו כאשר עשה כן יעשה לו׃

²⁰ שבר תחת שבר עין תחת עין שן תחת שן כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו׃

²¹ ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת׃

²² משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח יהיה כי אני יהוה אלהיכם׃

²³ וידבר משה אל־בני ישראל ויוציאו את־המקלל אל־מחוץ למחנה וירגמו אתו אבן ובני־ישראל עשו כאשר צוה יהוה את־משה׃ ף