Novokřesťanské studium Bible

Bible

 

Shemot 16

Studie

   

1 ויסעו מאילם ויבאו כל־עדת בני־ישראל אל־מדבר־סין אשר בין־אילם ובין סיני בחמשה עשר יום לחדש השני לצאתם מארץ מצרים׃

2 [כ= וילינו] [ק= וילונו] כל־עדת בני־ישראל על־משה ועל־אהרן במדבר׃

3 ויאמרו אלהם בני ישראל מי־יתן מותנו ביד־יהוה בארץ מצרים בשבתנו על־סיר הבשר באכלנו לחם לשבע כי־הוצאתם אתנו אל־המדבר הזה להמית את־כל־הקהל הזה ברעב׃ ס

4 ויאמר יהוה אל־משה הנני ממטיר לכם לחם מן־השמים ויצא העם ולקטו דבר־יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אם־לא׃

5 והיה ביום הששי והכינו את אשר־יביאו והיה משנה על אשר־ילקטו יום יום׃ ס

6 ויאמר משה ואהרן אל־כל־בני ישראל ערב וידעתם כי יהוה הוציא אתכם מארץ מצרים׃

7 ובקר וראיתם את־כבוד יהוה בשמעו את־תלנתיכם על־יהוה ונחנו מה כי [כ= תלונו] [ק= תלינו] עלינו׃

8 ויאמר משה בתת יהוה לכם בערב בשר לאכל ולחם בבקר לשבע בשמע יהוה את־תלנתיכם אשר־אתם מלינם עליו ונחנו מה לא־עלינו תלנתיכם כי על־יהוה׃

9 ויאמר משה אל־אהרן אמר אל־כל־עדת בני ישראל קרבו לפני יהוה כי שמע את תלנתיכם׃

10 ויהי כדבר אהרן אל־כל־עדת בני־ישראל ויפנו אל־המדבר והנה כבוד יהוה נראה בעןן׃ ף

11 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

12 שמעתי את־תלונת בני ישראל דבר אלהם לאמר בין הערבים תאכלו בשר ובבקר תשבעו־לחם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם׃

13 ויהי בערב ותעל השלו ותכס את־המחנה ובבקר היתה שכבת הטל סביב למחנה׃

14 ותעל שכבת הטל והנה על־פני המדבר דק מחספס דק ככפר על־הארץ׃

15 ויראו בני־ישראל ויאמרו איש אל־אחיו מן הוא כי לא ידעו מה־הוא ויאמר משה אלהם הוא הלחם אשר נתן יהוה לכם לאכלה׃

16 זה הדבר אשר צוה יהוה לקטו ממנו איש לפי אכלו עמר לגלגלת מספר נפשתיכם איש לאשר באהלו תקחו׃

17 ויעשו־כן בני ישראל וילקטו המרבה והממעיט׃

18 וימדו בעמר ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר איש לפי־אכלו לקטו׃

19 ויאמר משה אלהם איש אל־יותר ממנו עד־בקר׃

20 ולא־שמעו אל־משה ויותרו אנשים ממנו עד־בקר וירם תולעים ויבאש ויקצף עלהם משה׃

21 וילקטו אתו בבקר בבקר איש כפי אכלו וחם השמש ונמס׃

22 ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה שני העמר לאחד ויבאו כל־נשיאי העדה ויגידו למשה׃

23 ויאמר אלהם הוא אשר דבר יהוה שבתון שבת־קדש ליהוה מחר את אשר־תאפו אפו ואת אשר־תבשלו בשלו ואת כל־העדף הניחו לכם למשמרת עד־הבקר׃

24 ויניחו אתו עד־הבקר כאשר צוה משה ולא הבאיש ורמה לא־היתה בו׃

25 ויאמר משה אכלהו היום כי־שבת היום ליהוה היום לא תמצאהו בשדה׃

26 ששת ימים תלקטהו וביום השביעי שבת לא יהיה־בו׃

27 ויהי ביום השביעי יצאו מן־העם ללקט ולא מצאו׃ ס

28 ויאמר יהוה אל־משה עד־אנה מאנתם לשמר מצותי ותורתי׃

29 ראו כי־יהוה נתן לכם השבת על־כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו אל־יצא איש ממקמו ביום השביעי׃

30 וישבתו העם ביום השבעי׃

31 ויקראו בית־ישראל את־שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחת בדבש׃

32 ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה מלא העמר ממנו למשמרת לדרתיכם למען יראו את־הלחם אשר האכלתי אתכם במדבר בהוציאי אתכם מארץ מצרים׃

33 ויאמר משה אל־אהרן קח צנצנת אחת ותן־שמה מלא־העמר מן והנח אתו לפני יהוה למשמרת לדרתיכם׃

34 כאשר צוה יהוה אל־משה ויניחהו אהרן לפני העדת למשמרת׃

35 ובני ישראל אכלו את־המן ארבעים שנה עד־באם אל־ארץ נושבת את־המן אכלו עד־באם אל־קצה ארץ כנען׃

36 והעמר עשרית האיפה הוא׃ ף

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 8462

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

8462. What is this [Man hoc]? because they knew not what it was. That this signifies amazement at what was not known, is evident from the fact that the word “manna” in its own tongue means What? thus, that which is not known. That from this the bread that was given to the sons of Israel in the wilderness was called “manna,” is because this bread signifies the good of charity that is begotten through the truth of faith. Before regeneration this good is quite unknown to man, and it is not even known that it exists. For before regeneration a man believes that besides the delights of the love of self and of the world, which he calls good, there cannot be possible any good which is not from this source, or of such a nature. If anyone should then say that there is an interior good which cannot come to our notice, consequently not to knowledge, so long as the delights of the love of self and of the world have dominion, and that this good is that in which are good spirits and angels, people would be amazed as at something which is quite unknown, and as at something that is not possible; when yet this good immensely transcends the delights of the love of self and of the world. (That they who are in the loves of self and of the world do not know what charity and faith are, and what it is to do good without recompense, and that this is heaven in man, and that they believe that nothing of joy and life would remain if they were deprived of the delights of these loves, when yet heavenly joy then begins, see n. 8037) From all this it is now evident why the manna was named from “What is this?”

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org