Novokřesťanské studium Bible

Bible

 

Shemot 13

Studie

   

1 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

2 קדש־לי כל־בכור פטר כל־רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא׃

3 ויאמר משה אל־העם זכור את־היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא יהוה אתכם מזה ולא יאכל חמץ׃

4 היום אתם יצאים בחדש האביב׃

5 והיה כי־יביאך יהוה אל־ארץ הכנעני והחתי והאמרי והחוי והיבוסי אשר נשבע לאבתיך לתת לך ארץ זבת חלב ודבש ועבדת את־העבדה הזאת בחדש הזה׃

6 שבעת ימים תאכל מצת וביום השביעי חג ליהוה׃

7 מצות יאכל את שבעת הימים ולא־יראה לך חמץ ולא־יראה לך שאר בכל־גבלך׃

8 והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה יהוה לי בצאתי ממצרים׃

9 והיה לך לאות על־ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת יהוה בפיך כי ביד חזקה הוצאך יהוה ממצרים׃

10 ושמרת את־החקה הזאת למועדה מימים ימימה׃ ס

11 והיה כי־יבאך יהוה אל־ארץ הכנעני כאשר נשבע לך ולאבתיך ונתנה לך׃

12 והעברת כל־פטר־רחם ליהוה וכל־פטר שגר בהמה אשר יהיה לך הזכרים ליהוה׃

13 וכל־פטר חמר תפדה בשה ואם־לא תפדה וערפתו וכל בכור אדם בבניך תפדה׃

14 והיה כי־ישאלך בנך מחר לאמר מה־זאת ואמרת אליו בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים מבית עבדים׃

15 ויהי כי־הקשה פרעה לשלחנו ויהרג יהוה כל־בכור בארץ מצרים מבכר אדם ועד־בכור בהמה על־כן אני זבח ליהוה כל־פטר רחם הזכרים וכל־בכור בני אפדה׃

16 והיה לאות על־ידכה ולטוטפת בין עיניך כי בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים׃ ס

17 ויהי בשלח פרעה את־העם ולא־נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר אלהים פן־ינחם העם בראתם מלחמה ושבו מצרימה׃

18 ויסב אלהים את־העם דרך המדבר ים־סוף וחמשים עלו בני־ישראל מארץ מצרים׃

19 ויקח משה את־עצמות יוסף עמו כי השבע השביע את־בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעליתם את־עצמתי מזה אתכם׃

20 ויסעו מסכת ויחנו באתם בקצה המדבר׃

21 ויהוה הלך לפניהם יוםם בעמוד עןן לנחתם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יוםם ולילה׃

22 לא־ימיש עמוד העןן יוםם ועמוד האש לילה לפני העם׃ ף

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 352

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

352. 'The firstborn of the flock' means the holy which is the Lord's alone. This becomes clear from the firstborn in the representative Church, where everything was holy because it had regard to the Lord, who alone is 'the Firstborn'. Love and faith deriving from it are the firstborn. All love is the Lord's and not a trace of it man's, and this is why the Lord alone is 'the Firstborn'. This was represented in the Churches of the ancient era by the requirement to consecrate the firstborn of man and of beast to Jehovah, Exodus 13:2, 12, 15. It was also represented by the tribe of Levi, which in the internal sense means love - though Levi was born later than Reuben and Simeon, who in the internal sense mean faith - being taken instead of all the firstborn and becoming the priesthood, Numbers 3:40-46; 8:14-20. That the Lord as regards His Human Essence is the Firstborn of all is clear from the following statement in David,

He will cry to Me, You are My Father, My God, and the Rock of My Salvation; I will also make Him as the Firstborn, supreme over the kings of the earth. Psalms 89:26-27.

And in John,

Jesus Christ, the Firstborn from the dead, and Prince of the kings of the earth. Revelation 1:5.

Please note that the firstborn of worship mean the Lord, while the firstborn of the Church mean faith.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org