Novokřesťanské studium Bible

Bible

 

Devarim 8

Studie

   

1 כל־המצוה אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את־הארץ אשר־נשבע יהוה לאבתיכם׃

2 וזכרת את־כל־הדרך אשר הליךך יהוה אלהיך זה ארבעים שנה במדבר למען ענתך לנסתך לדעת את־אשר בלבבך התשמר [כ= מצותו] [ק= מצותיו] אם־לא׃

3 ויענך וירעבך ויאכלך את־המן אשר לא־ידעת ולא ידעון אבתיך למען הודעך כי לא על־הלחם לבדו יחיה האדם כי על־כל־מוצא פי־יהוה יחיה האדם׃

4 שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה זה ארבעים שנה׃

5 וידעת עם־לבבך כי כאשר ייסר איש את־בנו יהוה אלהיך מיסרך׃

6 ושמרת את־מצות יהוה אלהיך ללכת בדרכיו וליראה אתו׃

7 כי יהוה אלהיך מביאך אל־ארץ טובה ארץ נחלי מים עינת ותהמת יצאים בבקעה ובהר׃

8 ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון ארץ־זית שמן ודבש׃

9 ארץ אשר לא במסכנת תאכל־בה לחם לא־תחסר כל בה ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצב נחשת׃

10 ואכלת ושבעת וברכת את־יהוה אלהיך על־הארץ הטבה אשר נתן־לך׃

11 השמר לך פן־תשכח את־יהוה אלהיך לבלתי שמר מצותיו ומשפטיו וחקתיו אשר אנכי מצוך היום׃

12 פן־תאכל ושבעת ובתים טובים תבנה וישבת׃

13 ובקרך וצאנך ירבין וכסף וזהב ירבה־לך וכל אשר־לך ירבה׃

14 ורם לבבך ושכחת את־יהוה אלהיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים׃

15 המוליךך במדבר הגדל והנורא נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין־מים המוציא לך מים מצור החלמיש׃

16 המאכלך מן במדבר אשר לא־ידעון אבתיך למען ענתך ולמען נסתך להיטבך באחריתך׃

17 ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי עשה לי את־החיל הזה׃

18 וזכרת את־יהוה אלהיך כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל למען הקים את־בריתו אשר־נשבע לאבתיך כיום הזה׃ ף

19 והיה אם־שכח תשכח את־יהוה אלהיך והלכת אחרי אלהים אחרים ועבדתם והשתחוית להם העדתי בכם היום כי אבד תאבדון׃

20 כגוים אשר יהוה מאביד מפניכם כן תאבדון עקב לא תשמעון בקול יהוה אלהיכם׃ ף

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 5583

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

5583. 'And Judah said to him' means the good which existed in the Church. This is clear from the representation of 'Judah' as the good existing in the Church, dealt with in 3654. The fact that now Judah speaks about Benjamin, whereas previously, in verses Genesis 42:36, 37 of the previous chapter, Reuben was the one to do so, is an arcanum which only the internal sense can bring to light. The same applies to the fact that when Reuben spoke about Benjamin, Jacob is referred to in Verse 36 of the previous chapter as Jacob, whereas now, when Judah is speaking about Benjamin, Jacob is referred to in verses 6, 8, 11 as Israel. No one can deny that some such arcanum lies within this, but what that arcanum is cannot possibly be known simply from the story told in the sense of the letter, as is also the case in other places where Jacob is sometimes referred to as Jacob, and at other times as Israel, 4286. The actual arcanum embodied in all this will in the Lord's Divine mercy be stated in what follows. The reason Judah is the speaker now is that the subject is the good of spiritual truth which needs to be acquired, 5582. Therefore here Judah, who represents the good existing with the Church, is the one to speak to Israel, who represents the good of spiritual truth. He also offers himself as a surety for Benjamin, who represents the intermediary; for the intermediary must be joined by means of good to what has to be acquired.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org