¹ כי יביאך יהוה אלהיך אל־הארץ אשר־אתה בא־שמה לרשתה ונשל גוים־רבים מפניך החתי והגרגשי והאמרי והכנעני והפרזי והחוי והיבוסי שבעה גוים רבים ועצומים ממך׃

² ונתנם יהוה אלהיך לפניך והכיתם החרם תחרים אתם לא־תכרת להם ברית ולא תחנם׃

³ ולא תתחתן בם בתך לא־תתן לבנו ובתו לא־תקח לבנך׃

⁴ כי־יסיר את־בנך מאחרי ועבדו אלהים אחרים וחרה אף־יהוה בכם והשמידך מהר׃

⁵ כי־אם־כה תעשו להם מזבחתיהם תתצו ומצבתם תשברו ואשירהם תגדעון ופסיליהם תשרפון באש׃

⁶ כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך בך בחר יהוה אלהיך להיות לו לעם סגלה מכל העמים אשר על־פני האדמה׃ ס

⁷ לא מרבכם מכל־העמים חשק יהוה בכם ויבחר בכם כי־אתם המעט מכל־העמים׃

⁸ כי מאהבת יהוה אתכם ומשמרו את־השבעה אשר נשבע לאבתיכם הוציא יהוה אתכם ביד חזקה ויפדך מבית עבדים מיד פרעה מלך־מצרים׃

⁹ וידעת כי־יהוה אלהיך הוא האלהים האל הנאמן שמר הברית והחסד לאהביו ולשמרי [כ= מצותו] [ק= מצותיו] לאלף דור׃

¹⁰ ומשלם לשנאיו אל־פניו להאבידו לא יאחר לשנאו אל־פניו ישלם־לו׃

¹¹ ושמרת את־המצוה ואת־החקים ואת־המשפטים אשר אנכי מצוך היום לעשותם׃ ף

¹² והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם ושמר יהוה אלהיך לך את־הברית ואת־החסד אשר נשבע לאבתיך׃

¹³ ואהבך וברךך והרבך וברך פרי־בטנך ופרי־אדמתך דגנך ותירשך ויצהרך שגר־אלפיך ועשתרת צאנך על האדמה אשר־נשבע לאבתיך לתת לך׃

¹⁴ ברוך תהיה מכל־העמים לא־יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך׃

¹⁵ והסיר יהוה ממך כל־חלי וכל־מדוי מצרים הרעים אשר ידעת לא ישיםם בך ונתנם בכל־שנאיך׃

¹⁶ ואכלת את־כל־העמים אשר יהוה אלהיך נתן לך לא־תחס עינך עליהם ולא תעבד את־אלהיהם כי־מוקש הוא לך׃ ס

¹⁷ כי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה ממני איכה אוכל להורישם׃

¹⁸ לא תירא מהם זכר תזכר את אשר־עשה יהוה אלהיך לפרעה ולכל־מצרים׃

¹⁹ המסת הגדלת אשר־ראו עיניך והאתת והמפתים והיד החזקה והזרע הנטויה אשר הוצאך יהוה אלהיך כן־יעשה יהוה אלהיך לכל־העמים אשר־אתה ירא מפניהם׃

²⁰ וגם את־הצרעה ישלח יהוה אלהיך בם עד־אבד הנשארים והנסתרים מפניך׃

²¹ לא תערץ מפניהם כי־יהוה אלהיך בקרבך אל גדול ונורא׃

²² ונשל יהוה אלהיך את־הגוים האל מפניך מעט מעט לא תוכל כלתם מהר פן־תרבה עליך חית השדה׃

²³ ונתנם יהוה אלהיך לפניך והםם מהומה גדלה עד השמדם׃

²⁴ ונתן מלכיהם בידך והאבדת את־שםם מתחת השמים לא־יתיצב איש בפניך עד השמדך אתם׃

²⁵ פסילי אלהיהם תשרפון באש לא־תחמד כסף וזהב עליהם ולקחת לך פן תוקש בו כי תועבת יהוה אלהיך הוא׃

²⁶ ולא־תביא תועבה אל־ביתך והיית חרם כמהו שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי־חרם הוא׃ ף

¹³ Joseph took them both, Ephraim in his right hand toward Israel's left hand, and Manasseh in his left hand toward Israel's right hand, and brought them near to him.

¹⁴ Israel stretched out his right hand, and laid it on Ephraim's head, who was the younger, and his left hand on Manasseh's head, guiding his hands knowingly, for Manasseh was the firstborn.

¹⁵ He blessed Joseph, and said, "The God before whom my fathers Abraham and Isaac did walk, the God who has fed me all my life long to this day,

¹⁶ the angel who has redeemed me from all evil, bless the lads, and let my name be named on them, and the name of my fathers Abraham and Isaac. Let them grow into a multitude in the midst of the earth."

¹⁷ When Joseph saw that his father laid his right hand on the head of Ephraim, it displeased him. He held up his father's hand, to remove it from Ephraim's head to Manasseh's head.

¹⁸ Joseph said to his father, "Not so, my father; for this is the firstborn; put your right hand on his head."

¹⁹ His father refused, and said, "I know, my son, I know. He also will become a people, and he also will be great. However, his younger brother will be greater than he, and his seed will become a multitude of nations."

²⁰ He blessed them that day, saying, "In you will Israel bless, saying, 'God make you as Ephraim and as Manasseh'" He set Ephraim before Manasseh.