¹ וזאת המצוה החקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהיכם ללמד אתכם לעשות בארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה׃

² למען תירא את־יהוה אלהיך לשמר את־כל־חקתיו ומצותיו אשר אנכי מצוך אתה ובנך ובן־בנך כל ימי חייך ולמען יארכן ימיך׃

³ ושמעת ישראל ושמרת לעשות אשר ייטב לך ואשר תרבון מאד כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך ארץ זבת חלב ודבש׃ ף

⁴ שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד׃

⁵ ואהבת את יהוה אלהיך בכל־לבבך ובכל־נפשך ובכל־מאדך׃

⁶ והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על־לבבך׃

⁷ ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך׃

⁸ וקשרתם לאות על־ידך והיו לטטפת בין עיניך׃

⁹ וכתבתם על־מזוזת ביתך ובשעריך׃ ס

¹⁰ והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל־הארץ אשר נשבע לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת לך ערים גדלת וטבת אשר לא־בנית׃

¹¹ ובתים מלאים כל־טוב אשר לא־מלאת וברת חצובים אשר לא־חצבת כרמים וזיתים אשר לא־נטעת ואכלת ושבעת׃

¹² השמר לך פן־תשכח את־יהוה אשר הוציאך מארץ מצרים מבית עבדים׃

¹³ את־יהוה אלהיך תירא ואתו תעבד ובשמו תשבע׃

¹⁴ לא תלכון אחרי אלהים אחרים מאלהי העמים אשר סביבותיכם׃

¹⁵ כי אל קנא יהוה אלהיך בקרבך פן־יחרה אף־יהוה אלהיך בך והשמידך מעל פני האדמה׃ ס

¹⁶ לא תנסו את־יהוה אלהיכם כאשר נסיתם במסה׃

¹⁷ שמור תשמרון את־מצות יהוה אלהיכם ועדתיו וחקיו אשר צוך׃

¹⁸ ועשית הישר והטוב בעיני יהוה למען ייטב לך ובאת וירשת את־הארץ הטבה אשר־נשבע יהוה לאבתיך׃

¹⁹ להדף את־כל־איביך מפניך כאשר דבר יהוה׃ ס

²⁰ כי־ישאלך בנך מחר לאמר מה העדת והחקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהינו אתכם׃

²¹ ואמרת לבנך עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו יהוה ממצרים ביד חזקה׃

²² ויתן יהוה אותת ומפתים גדלים ורעים במצרים בפרעה ובכל־ביתו לעינינו׃

²³ ואותנו הוציא משם למען הביא אתנו לתת לנו את־הארץ אשר נשבע לאבתינו׃

²⁴ ויצונו יהוה לעשות את־כל־החקים האלה ליראה את־יהוה אלהינו לטוב לנו כל־הימים לחיתנו כהיום הזה׃

²⁵ וצדקה תהיה־לנו כי־נשמר לעשות את־כל־המצוה הזאת לפני יהוה אלהינו כאשר צונו׃ ס

¹ בחדש השלישי לצאת בני־ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני׃

² ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני ויחנו במדבר ויחן־שם ישראל נגד ההר׃

³ ומשה עלה אל־האלהים ויקרא אליו יהוה מן־ההר לאמר כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל׃

⁴ אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על־כנפי נשרים ואבא אתכם אלי׃

⁵ ועתה אם־שמוע תשמעו בקלי ושמרתם את־בריתי והייתם לי סגלה מכל־העמים כי־לי כל־הארץ׃

⁶ ואתם תהיו־לי ממלכת כהנים וגוי קדוש אלה הדברים אשר תדבר אל־בני ישראל׃

⁷ ויבא משה ויקרא לזקני העם וישם לפניהם את כל־הדברים האלה אשר צוהו יהוה׃

⁸ ויענו כל־העם יחדו ויאמרו כל אשר־דבר יהוה נעשה וישב משה את־דברי העם אל־יהוה׃

⁹ ויאמר יהוה אל־משה הנה אנכי בא אליך בעב העןן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם־בך יאמינו לעולם ויגד משה את־דברי העם אל־יהוה׃

¹⁰ ויאמר יהוה אל־משה לך אל־העם וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלתם׃

¹¹ והיו נכנים ליום השלישי כי ביום השלישי ירד יהוה לעיני כל־העם על־הר סיני׃

¹² והגבלת את־העם סביב לאמר השמרו לכם עלות בהר ונגע בקצהו כל־הנגע בהר מות יומת׃

¹³ לא־תגע בו יד כי־סקול יסקל או־ירה יירה אם־בהמה אם־איש לא יחיה במשך היבל המה יעלו בהר׃

¹⁴ וירד משה מן־ההר אל־העם ויקדש את־העם ויכבסו שמלתם׃

¹⁵ ויאמר אל־העם היו נכנים לשלשת ימים אל־תגשו אל־אשה׃

¹⁶ ויהי ביום השלישי בהית הבקר ויהי קלת וברקים ועןן כבד על־ההר וקל שפר חזק מאד ויחרד כל־העם אשר במחנה׃

¹⁷ ויוצא משה את־העם לקראת האלהים מן־המחנה ויתיצבו בתחתית ההר׃

¹⁸ והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו יהוה באש ויעל עשנו כעשן הכבשן ויחרד כל־ההר מאד׃

¹⁹ ויהי* קול השופר הולך וחזק מאד משה ידבר והאלהים יעננו בקול׃

²⁰ וירד יהוה על־הר סיני אל־ראש ההר ויקרא יהוה למשה אל־ראש ההר ויעל משה׃

²¹ ויאמר יהוה אל־משה רד העד בעם פן־יהרסו אל־יהוה לראות ונפל ממנו רב׃

²² וגם הכהנים הנגשים אל־יהוה יתקדשו פן־יפרץ בהם יהוה׃

²³ ויאמר משה אל־יהוה לא־יוכל העם לעלת אל־הר סיני כי־אתה העדתה בנו לאמר הגבל את־ההר וקדשתו׃

²⁴ ויאמר אליו יהוה לך־רד ועלית אתה ואהרן עמך והכהנים והעם אל־יהרסו לעלת אל־יהוה פן־יפרץ־בם׃

²⁵ וירד משה אל־העם ויאמר אלהם׃ ס