¹ ויקרא משה אל־כל־ישראל ויאמר אלהם שמע ישראל את־החקים ואת־המשפטים אשר אנכי דבר באזניכם היום ולמדתם אתם ושמרתם לעשתם׃

² יהוה אלהינו כרת עמנו ברית בחרב׃

³ לא את־אבתינו כרת יהוה את־הברית הזאת כי אתנו אנחנו אלה פה היום כלנו חיים׃

⁴ פנים בפנים דבר יהוה עםכם בהר מתוך האש׃

⁵ אנכי עמד בין־יהוה וביניכם בעת ההוא להגיד לכם את־דבר יהוה כי יראתם מפני האש ולא־עליתם בהר לאמר׃ ס

⁶ אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים׃

⁷ לא יהיה־לך אלהים אחרים על־פני׃

⁸ לא־תעשה־לך פסל כל־תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ׃

⁹ לא־תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא פקד עון אבות על־בנים ועל־שלשים ועל־רבעים לשנאי׃

¹⁰ ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי [כ= מצותו] [ק= מצותי]׃ ס

¹¹ לא תשא את־שם־יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר־ישא את־שמו לשוא׃ ס

¹² שמור את־יום השבת לקדשו כאשר צוך יהוה אלהיך׃

¹³ ששת ימים תעבד ועשית כל־מלאכתך׃

¹⁴ ויום השביעי שבת ליהוה אלהיך לא תעשה כל־מלאכה אתה ובנך־ובתך ועבדך־ואמתך ושורך וחמרך וכל־בהמתך וגרך אשר בשעריך למען ינוח עבדך ואמתך כמוך׃

¹⁵ וזכרת כי־עבד היית בארץ מצרים ויצאך יהוה אלהיך משם ביד חזקה ובזרע נטויה על־כן צוך יהוה אלהיך לעשות את־יום השבת׃ ס

¹⁶ כבד את־אביך ואת־אמך כאשר צוך יהוה אלהיך למען יאריכן ימיך ולמען ייטב לך על האדמה אשר־יהוה אלהיך נתן לך׃ ס

¹⁷ לא תרצח׃ ס

¹⁸ ולא תנאף׃ ס

¹⁹ ולא תגנב׃ ס

²⁰ ולא־תענה ברעך עד שוא׃ ס

²¹ ולא תחמד אשת רעך ס ולא תתאוה בית רעך שדהו ועבדו ואמתו שורו וחמרו וכל אשר לרעך׃ ס

²² את־הדברים האלה דבר יהוה אל־כל־קהלכם בהר מתוך האש העןן והערפל קול גדול ולא יסף ויכתבם על־שני לחת אבנים ויתנם אלי׃

²³ ויהי כשמעכם את־הקול מתוך החשך וההר בער באש ותקרבון אלי כל־ראשי שבטיכם וזקניכם׃

²⁴ ותאמרו הן הראנו יהוה אלהינו את־כבדו ואת־גדלו ואת־קלו שמענו מתוך האש היום הזה ראינו כי־ידבר אלהים את־האדם וחי׃

²⁵ ועתה למה נמות כי תאכלנו האש הגדלה הזאת אם־יספים אנחנו לשמע את־קול יהוה אלהינו עוד ומתנו׃

²⁶ כי מי כל־בשר אשר שמע קול אלהים חיים מדבר מתוך־האש כמנו ויחי׃

²⁷ קרב אתה ושמע את כל־אשר יאמר יהוה אלהינו ואת תדבר אלינו את כל־אשר ידבר יהוה אלהינו אליך ושמענו ועשינו׃

²⁸ וישמע יהוה את־קול דבריכם בדברכם אלי ויאמר יהוה אלי שמעתי את־קול דברי העם הזה אשר דברו אליך היטיבו כל־אשר דברו׃

²⁹ מי־יתן והיה לבבם זה להם ליראה אתי ולשמר את־כל־מצותי כל־הימים למען ייטב להם ולבניהם לעלם׃

³⁰ לך אמר להם שובו לכם לאהליכם׃

³¹ ואתה פה עמד עמדי ואדברה אליך את כל־המצוה והחקים והמשפטים אשר תלמדם ועשו בארץ אשר אנכי נתן להם לרשתה׃

³² ושמרתם לעשות כאשר צוה יהוה אלהיכם אתכם לא תסרו ימין ושמאל׃

³³ בכל־הדרך אשר צוה יהוה אלהיכם אתכם תלכו למען תחיון וטוב לכם והארכתם ימים בארץ אשר תירשון׃

¹ ויסעו כל־עדת בני־ישראל ממדבר־סין למסעיהם על־פי יהוה ויחנו ברפידים ואין מים לשתת העם׃

² וירב העם עם־משה ויאמרו תנו־לנו מים ונשתה ויאמר להם משה מה־תריבון עמדי מה־תנסון את־יהוה׃

³ ויצמא שם העם למים וילן העם על־משה ויאמר למה זה העליתנו ממצרים להמית אתי ואת־בני ואת־מקני בצמא׃

⁴ ויצעק משה אל־יהוה לאמר מה אעשה לעם הזה עוד מעט וסקלני׃

⁵ ויאמר יהוה אל־משה עבר לפני העם וקח אתך מזקני ישראל ומטך אשר הכית בו את־היאר קח בידך והלכת׃

⁶ הנני עמד לפניך שם על־הצור בחרב והכית בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם ויעש כן משה לעיני זקני ישראל׃

⁷ ויקרא שם המקום מסה ומריבה על־ריב בני ישראל ועל נסתם את־יהוה לאמר היש יהוה בקרבנו אם־אין׃ ף

⁸ ויבא עמלק וילחם עם־ישראל ברפידם׃

⁹ ויאמר משה אל־יהושע בחר־לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר אנכי נצב על־ראש הגבעה ומטה האלהים בידי׃

¹⁰ ויעש יהושע כאשר אמר־לו משה להלחם בעמלק ומשה אהרן וחור עלו ראש הגבעה׃

¹¹ והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק׃

¹² וידי משה כבדים ויקחו־אבן וישימו תחתיו וישב עליה ואהרן וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד ויהי ידיו אמונה עד־בא השמש׃

¹³ ויחלש יהושע את־עמלק ואת־עמו לפי־חרב׃ ף

¹⁴ ויאמר יהוה אל־משה כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי־מחה אמחה את־זכר עמלק מתחת השמים׃

¹⁵ ויבן משה מזבח ויקרא שמו יהוה נסי׃

¹⁶ ויאמר כי־יד על־כס יה מלחמה ליהוה בעמלק מדר דר׃ ף