Bible

 

Devarim 31

Studie

   

1 וילך משה וידבר את־הדברים האלה אל־כל־ישראל׃

2 ויאמר אלהם בן־מאה ועשרים שנה אנכי היום לא־אוכל עוד לצאת ולבוא ויהוה אמר אלי לא תעבר את־הירדן הזה׃

3 יהוה אלהיך הוא עבר לפניך הוא־ישמיד את־הגוים האלה מלפניך וירשתם יהושע הוא עבר לפניך כאשר דבר יהוה׃

4 ועשה יהוה להם כאשר עשה לסיחון ולעוג מלכי האמרי ולארצם אשר השמיד אתם׃

5 ונתנם יהוה לפניכם ועשיתם להם ככל־המצוה אשר צויתי אתכם׃

6 חזקו ואמצו אל־תיראו ואל־תערצו מפניהם כי יהוה אלהיך הוא ההלך עמך לא ירפך ולא יעזבך׃ ף

7 ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל־ישראל חזק ואמץ כי אתה תבוא את־העם הזה אל־הארץ אשר נשבע יהוה לאבתם לתת להם ואתה תנחילנה אותם׃

8 ויהוה הוא ההלך לפניך הוא יהיה עמך לא ירפך ולא יעזבך לא תירא ולא תחת׃

9 ויכתב משה את־התורה הזאת ויתנה אל־הכהנים בני לוי הנשאים את־ארון ברית יהוה ואל־כל־זקני ישראל׃

10 ויצו משה אותם לאמר מקץ שבע שנים במעד שנת השמטה בחג הסכות׃

11 בבוא כל־ישראל לראות את־פני יהוה אלהיך במקום אשר יבחר תקרא את־התורה הזאת נגד כל־ישראל באזניהם׃

12 הקהל את־העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את־יהוה אלהיכם ושמרו לעשות את־כל־דברי התורה הזאת׃

13 ובניהם אשר לא־ידעו ישמעו ולמדו ליראה את־יהוה אלהיכם כל־הימים אשר אתם חיים על־האדמה אשר אתם עברים את־הירדן שמה לרשתה׃ ף

14 ויאמר יהוה אל־משה הן קרבו ימיך למות קרא את־יהושע והתיצבו באהל מועד ואצונו וילך משה ויהושע ויתיצבו באהל מועד׃

15 וירא יהוה באהל בעמוד עןן ויעמד עמוד העןן על־פתח האהל׃ ס

16 ויאמר יהוה אל־משה הנך שכב עם־אבתיך וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר־הארץ אשר הוא בא־שמה בקרבו ועזבני והפר את־בריתי אשר כרתי אתו׃

17 וחרה אפי בו ביום־ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם והיה לאכל ומצאהו רעות רבות וצרות ואמר ביום ההוא הלא על כי־אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה׃

18 ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל־הרעה אשר עשה כי פנה אל־אלהים אחרים׃

19 ועתה כתבו לכם את־השירה הזאת ולמדה את־בני־ישראל שימה בפיהם למען תהיה־לי השירה הזאת לעד בבני ישראל׃

20 כי־אביאנו אל־האדמה אשר־נשבעתי לאבתיו זבת חלב ודבש ואכל ושבע ודשן ופנה אל־אלהים אחרים ועבדום ונאצוני והפר את־בריתי׃

21 והיה כי־תמצאן אתו רעות רבות וצרות וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו כי ידעתי את־יצרו אשר הוא עשה היום בטרם אביאנו אל־הארץ אשר נשבעתי׃

22 ויכתב משה את־השירה הזאת ביום ההוא וילמדה את־בני ישראל׃

23 ויצו את־יהושע בן־נון ויאמר חזק ואמץ כי אתה תביא את־בני ישראל אל־הארץ אשר־נשבעתי להם ואנכי אהיה עמך׃

24 ויהי ככלות משה לכתב את־דברי התורה־הזאת על־ספר עד תםם׃

25 ויצו משה את־הלוים נשאי ארון ברית־יהוה לאמר׃

26 לקח את ספר התורה הזה ושמתם אתו מצד ארון ברית־יהוה אלהיכם והיה־שם בך לעד׃

27 כי אנכי ידעתי את־מריך ואת־ערפך הקשה הן בעודני חי עםכם היום ממרים היתם עם־יהוה ואף כי־אחרי מותי׃

28 הקהילו אלי את־כל־זקני שבטיכם ושטריכם ואדברה באזניהם את הדברים האלה ואעידה בם את־השמים ואת־הארץ׃

29 כי ידעתי אחרי מותי כי־השחת תשחתון וסרתם מן־הדרך אשר צויתי אתכם וקראת אתכם הרעה באחרית הימים כי־תעשו את־הרע בעיני יהוה להכעיסו במעשה ידיכם׃

30 וידבר משה באזני כל־קהל ישראל את־דברי השירה הזאת עד תםם׃ ף

   

Komentář

 

Joshua

  
Joshua commanding the sun to stand still, by John Martin

Initially, Joshua represents truth from the Bible fighting against evil, assisting Moses. Joshua then takes on this complete representation when Moses dies. When a person decides to leave behind what is merely natural and looks for something deeper, that person might find something he didn't expect. His or her mind is populated by selfish loves that don't want to think internally about heavenly love. Though the person can subdue these, he or she must fight to do what's right, and finds that they are never fully conquered so as to be absolutely gone. Joshua continues to represent the truths from the Bible that we know and that we use to fight against the evils in ourselves. All the wars in the Bible represent this same battle.

In Exodus 17:9, he signifies fighting truth. (Arcana Coelestia 8595)

In Exodus 32:17, he later signifies the truth of the Word surveying and observing. (Arcana Coelestia 10454)

(Odkazy: Exodus 17; Matthew 10, 10:35, Matthew 10:36)