¹ וילך משה וידבר את־הדברים האלה אל־כל־ישראל׃

² ויאמר אלהם בן־מאה ועשרים שנה אנכי היום לא־אוכל עוד לצאת ולבוא ויהוה אמר אלי לא תעבר את־הירדן הזה׃

³ יהוה אלהיך הוא עבר לפניך הוא־ישמיד את־הגוים האלה מלפניך וירשתם יהושע הוא עבר לפניך כאשר דבר יהוה׃

⁴ ועשה יהוה להם כאשר עשה לסיחון ולעוג מלכי האמרי ולארצם אשר השמיד אתם׃

⁵ ונתנם יהוה לפניכם ועשיתם להם ככל־המצוה אשר צויתי אתכם׃

⁶ חזקו ואמצו אל־תיראו ואל־תערצו מפניהם כי יהוה אלהיך הוא ההלך עמך לא ירפך ולא יעזבך׃ ף

⁷ ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל־ישראל חזק ואמץ כי אתה תבוא את־העם הזה אל־הארץ אשר נשבע יהוה לאבתם לתת להם ואתה תנחילנה אותם׃

⁸ ויהוה הוא ההלך לפניך הוא יהיה עמך לא ירפך ולא יעזבך לא תירא ולא תחת׃

⁹ ויכתב משה את־התורה הזאת ויתנה אל־הכהנים בני לוי הנשאים את־ארון ברית יהוה ואל־כל־זקני ישראל׃

¹⁰ ויצו משה אותם לאמר מקץ שבע שנים במעד שנת השמטה בחג הסכות׃

¹¹ בבוא כל־ישראל לראות את־פני יהוה אלהיך במקום אשר יבחר תקרא את־התורה הזאת נגד כל־ישראל באזניהם׃

¹² הקהל את־העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את־יהוה אלהיכם ושמרו לעשות את־כל־דברי התורה הזאת׃

¹³ ובניהם אשר לא־ידעו ישמעו ולמדו ליראה את־יהוה אלהיכם כל־הימים אשר אתם חיים על־האדמה אשר אתם עברים את־הירדן שמה לרשתה׃ ף

¹⁴ ויאמר יהוה אל־משה הן קרבו ימיך למות קרא את־יהושע והתיצבו באהל מועד ואצונו וילך משה ויהושע ויתיצבו באהל מועד׃

¹⁵ וירא יהוה באהל בעמוד עןן ויעמד עמוד העןן על־פתח האהל׃ ס

¹⁶ ויאמר יהוה אל־משה הנך שכב עם־אבתיך וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר־הארץ אשר הוא בא־שמה בקרבו ועזבני והפר את־בריתי אשר כרתי אתו׃

¹⁷ וחרה אפי בו ביום־ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם והיה לאכל ומצאהו רעות רבות וצרות ואמר ביום ההוא הלא על כי־אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה׃

¹⁸ ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל־הרעה אשר עשה כי פנה אל־אלהים אחרים׃

¹⁹ ועתה כתבו לכם את־השירה הזאת ולמדה את־בני־ישראל שימה בפיהם למען תהיה־לי השירה הזאת לעד בבני ישראל׃

²⁰ כי־אביאנו אל־האדמה אשר־נשבעתי לאבתיו זבת חלב ודבש ואכל ושבע ודשן ופנה אל־אלהים אחרים ועבדום ונאצוני והפר את־בריתי׃

²¹ והיה כי־תמצאן אתו רעות רבות וצרות וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו כי ידעתי את־יצרו אשר הוא עשה היום בטרם אביאנו אל־הארץ אשר נשבעתי׃

²² ויכתב משה את־השירה הזאת ביום ההוא וילמדה את־בני ישראל׃

²³ ויצו את־יהושע בן־נון ויאמר חזק ואמץ כי אתה תביא את־בני ישראל אל־הארץ אשר־נשבעתי להם ואנכי אהיה עמך׃

²⁴ ויהי ככלות משה לכתב את־דברי התורה־הזאת על־ספר עד תםם׃

²⁵ ויצו משה את־הלוים נשאי ארון ברית־יהוה לאמר׃

²⁶ לקח את ספר התורה הזה ושמתם אתו מצד ארון ברית־יהוה אלהיכם והיה־שם בך לעד׃

²⁷ כי אנכי ידעתי את־מריך ואת־ערפך הקשה הן בעודני חי עםכם היום ממרים היתם עם־יהוה ואף כי־אחרי מותי׃

²⁸ הקהילו אלי את־כל־זקני שבטיכם ושטריכם ואדברה באזניהם את הדברים האלה ואעידה בם את־השמים ואת־הארץ׃

²⁹ כי ידעתי אחרי מותי כי־השחת תשחתון וסרתם מן־הדרך אשר צויתי אתכם וקראת אתכם הרעה באחרית הימים כי־תעשו את־הרע בעיני יהוה להכעיסו במעשה ידיכם׃

³⁰ וידבר משה באזני כל־קהל ישראל את־דברי השירה הזאת עד תםם׃ ף

¹ וישמע הכנעני מלך־ערד ישב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל וישב ממנו שבי׃

² וידר ישראל נדר ליהוה ויאמר אם־נתן תתן את־העם הזה בידי והחרמתי את־עריהם׃

³ וישמע יהוה בקול ישראל ויתן את־הכנעני ויחרם אתהם ואת־עריהם ויקרא שם־המקום חרמה׃ ף

⁴ ויסעו מהר ההר דרך ים־סוף לסבב את־ארץ אדום ותקצר נפש־העם בדרך׃

⁵ וידבר העם באלהים ובמשה למה העליתנו ממצרים למות במדבר כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלקל׃

⁶ וישלח יהוה בעם את הנחשים השרפים וינשכו את־העם וימת עם־רב מישראל׃

⁷ ויבא העם אל־משה ויאמרו חטאנו כי־דברנו ביהוה ובך התפלל אל־יהוה ויסר מעלינו את־הנחש ויתפלל משה בעד העם׃

⁸ ויאמר יהוה אל־משה עשה לך שרף ושים אתו על־נס והיה כל־הנשוך וראה אתו וחי׃

⁹ ויעש משה נחש נחשת וישמהו על־הנס והיה אם־נשך הנחש את־איש והביט אל־נחש הנחשת וחי׃

¹⁰ ויסעו בני ישראל ויחנו באבת׃

¹¹ ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים במדבר אשר על־פני מואב ממזרח השמש׃

¹² משם נסעו ויחנו בנחל זרד׃

¹³ משם נסעו ויחנו מעבר ארנון אשר במדבר היצא מגבול האמרי כי ארנון גבול מואב בין מואב ובין האמרי׃

¹⁴ על־כן יאמר בספר מלחמת יהוה את־והב בסופה ואת־הנחלים ארנון׃

¹⁵ ואשד הנחלים אשר נטה לשבת ער ונשען לגבול מואב׃

¹⁶ ומשם בארה הוא הבאר אשר אמר יהוה למשה אסף את־העם ואתנה להם מים׃ ס

¹⁷ אז ישיר ישראל את־השירה הזאת עלי באר ענו־לה׃

¹⁸ באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם במחקק במשענתם וממדבר מתנה׃

¹⁹ וממתנה נחליאל ומנחליאל במות׃

²⁰ ומבמות הגיא אשר בשדה מואב ראש הפסגה ונשקפה על־פני הישימן׃ ף

²¹ וישלח ישראל מלאכים אל־סיחן מלך־האמרי לאמר׃

²² אעברה בארצך לא נטה בשדה ובכרם לא נשתה מי באר בדרך המלך נלך עד אשר־נעבר גבלך׃

²³ ולא־נתן סיחן את־ישראל עבר בגבלו ויאסף סיחן את־כל־עמו ויצא לקראת ישראל המדברה ויבא יהצה וילחם בישראל׃

²⁴ ויכהו ישראל לפי־חרב ויירש את־ארצו מארןן עד־יבק עד־בני עמון כי עז גבול בני עמון׃

²⁵ ויקח ישראל את כל־הערים האלה וישב ישראל בכל־ערי האמרי בחשבון ובכל־בנתיה׃

²⁶ כי חשבון עיר סיחן מלך האמרי הוא והוא נלחם במלך מואב הראשון ויקח את־כל־ארצו מידו עד־ארןן׃

²⁷ על־כן יאמרו המשלים באו חשבון תבנה ותכוןן עיר סיחון׃

²⁸ כי־אש יצאה מחשבון להבה מקרית סיחן אכלה ער מואב בעלי במות ארןן׃

²⁹ אוי־לך מואב אבדת עם־כמוש נתן בניו פליטם ובנתיו בשבית למלך אמרי סיחון׃

³⁰ ונירם אבד חשבון עד־דיבון ונשים עד־נפח אשר עד־מידבא׃

³¹ וישב ישראל בארץ האמרי׃

³² וישלח משה לרגל את־יעזר וילכדו בנתיה [כ= ויירש] [ק= ויורש] את־האמרי אשר־שם׃

³³ ויפנו ויעלו דרך הבשן ויצא עוג מלך־הבשן לקראתם הוא וכל־עמו למלחמה אדרעי׃

³⁴ ויאמר יהוה אל־משה אל־תירא אתו כי בידך נתתי אתו ואת־כל־עמו ואת־ארצו ועשית לו כאשר עשית לסיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון׃

³⁵ ויכו אתו ואת־בניו ואת־כל־עמו עד־בלתי השאיר־לו שריד ויירשו את־ארצו׃