¹ והיה אם־שמוע תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את־כל־מצותיו אשר אנכי מצוך היום ונתנך יהוה אלהיך עליון על כל־גויי הארץ׃

² ובאו עליך כל־הברכות האלה והשיגך כי תשמע בקול יהוה אלהיך׃

³ ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה׃

⁴ ברוך פרי־בטנך ופרי אדמתך ופרי בהמתך שגר אלפיך ועשתרות צאנך׃

⁵ ברוך טנאך ומשארתך׃

⁶ ברוך אתה בבאך וברוך אתה בצאתך׃

⁷ יתן יהוה את־איביך הקמים עליך נגפים לפניך בדרך אחד יצאו אליך ובשבעה דרכים ינוסו לפניך׃

⁸ יצו יהוה אתך את־הברכה באסמיך ובכל משלח ידך וברךך בארץ אשר־יהוה אלהיך נתן לך׃

⁹ יקימך יהוה לו לעם קדוש כאשר נשבע־לך כי תשמר את־מצות יהוה אלהיך והלכת בדרכיו׃

¹⁰ וראו כל־עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך׃

¹¹ והותרך יהוה לטובה בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיך לתת לך׃

¹² יפתח יהוה לך את־אוצרו הטוב את־השמים לתת מטר־ארצך בעתו ולברך את כל־מעשה ידך והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה׃

¹³ ונתנך יהוה לראש ולא לזנב והיית רק למעלה ולא תהיה למטה כי־תשמע אל־מצות יהוה אלהיך אשר אנכי מצוך היום לשמר ולעשות׃

¹⁴ ולא תסור מכל־הדברים אשר אנכי מצוה אתכם היום ימין ושמאול ללכת אחרי אלהים אחרים לעבדם׃ ס

¹⁵ והיה אם־לא תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את־כל־מצותיו וחקתיו אשר אנכי מצוך היום ובאו עליך כל־הקללות האלה והשיגוך׃

¹⁶ ארור אתה בעיר וארור אתה בשדה׃

¹⁷ ארור טנאך ומשארתך׃

¹⁸ ארור פרי־בטנך ופרי אדמתך שגר אלפיך ועשתרות צאנך׃

¹⁹ ארור אתה בבאך וארור אתה בצאתך׃

²⁰ ישלח יהוה בך את־המארה את־המהומה ואת־המגערת בכל־משלח ידך אשר תעשה עד השמדך ועד־אבדך מהר מפני רע מעלליך אשר עזבתני׃

²¹ ידבק יהוה בך את־הדבר עד כלתו אתך מעל האדמה אשר־אתה בא־שמה לרשתה׃

²² יככה יהוה בשחפת ובקדחת ובדלקת ובחרחר ובחרב ובשדפון ובירקון ורדפוך עד אבדך׃

²³ והיו שמיך אשר על־ראשך נחשת והארץ אשר־תחתיך ברזל׃

²⁴ יתן יהוה את־מטר ארצך אבק ועפר מן־השמים ירד עליך עד השמדך׃

²⁵ יתנך יהוה נגף לפני איביך בדרך אחד תצא אליו ובשבעה דרכים תנוס לפניו והיית לזעוה לכל ממלכות הארץ׃

²⁶ והיתה נבלתך למאכל לכל־עוף השמים ולבהמת הארץ ואין מחריד׃

²⁷ יככה יהוה בשחין מצרים [כ= ובעפלים] [ק= ובטחרים] ובגרב ובחרס אשר לא־תוכל להרפא׃

²⁸ יככה יהוה בשגעון ובעורון ובתמהון לבב׃

²⁹ והיית ממשש בצהרים כאשר ימשש העור באפלה ולא תצליח את־דרכיך והיית אך עשוק וגזול כל־הימים ואין מושיע׃

³⁰ אשה תארש ואיש אחר [כ= ישגלנה] [ק= ישכבנה] בית תבנה ולא־תשב בו כרם תטע ולא תחללנו׃

³¹ שורך טבוח לעיניך ולא תאכל ממנו חמרך גזול מלפניך ולא ישוב לך צאנך נתנות לאיביך ואין לך מושיע׃

³² בניך ובנתיך נתנים לעם אחר ועיניך ראות וכלות אליהם כל־היום ואין לאל ידך׃

³³ פרי אדמתך וכל־יגיעך יאכל עם אשר לא־ידעת והיית רק עשוק ורצוץ כל־הימים׃

³⁴ והיית משגע ממראה עיניך אשר תראה׃

³⁵ יככה יהוה בשחין רע על־הברכים ועל־השקים אשר לא־תוכל להרפא מכף רגלך ועד קדקדך׃

³⁶ יולך יהוה אתך ואת־מלךך אשר תקים עליך אל־גוי אשר לא־ידעת אתה ואבתיך ועבדת שם אלהים אחרים עץ ואבן׃

³⁷ והיית לשמה למשל ולשנינה בכל העמים אשר־ינהגך יהוה שמה׃

³⁸ זרע רב תוציא השדה ומעט תאסף כי יחסלנו הארבה׃

³⁹ כרמים תטע ועבדת ויין לא־תשתה ולא תאגר כי תאכלנו התלעת׃

⁴⁰ זיתים יהיו לך בכל־גבולך ושמן לא תסוך כי ישל זיתך׃

⁴¹ בנים ובנות תוליד ולא־יהיו לך כי ילכו בשבי׃

⁴² כל־עצך ופרי אדמתך יירש הצלצל׃

⁴³ הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה׃

⁴⁴ הוא ילוך ואתה לא תלונו הוא יהיה לראש ואתה תהיה לזנב׃

⁴⁵ ובאו עליך כל־הקללות האלה ורדפוך והשיגוך עד השמדך כי־לא שמעת בקול יהוה אלהיך לשמר מצותיו וחקתיו אשר צוך׃

⁴⁶ והיו בך לאות ולמופת ובזרעך עד־עולם׃

⁴⁷ תחת אשר לא־עבדת את־יהוה אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל׃

⁴⁸ ועבדת את־איביך אשר ישלחנו יהוה בך ברעב ובצמא ובעירם ובחסר כל ונתן על ברזל על־צוארך עד השמידו אתך׃

⁴⁹ ישא יהוה עליך גוי מרחוק מקצה הארץ כאשר ידאה הנשר גוי אשר לא־תשמע לשנו׃

⁵⁰ גוי עז פנים אשר לא־ישא פנים לזקן ונער לא יחן׃

⁵¹ ואכל פרי בהמתך ופרי־אדמתך עד השמדך אשר לא־ישאיר לך דגן תירוש ויצהר שגר אלפיך ועשתרת צאנך עד האבידו אתך׃

⁵² והצר לך בכל־שעריך עד רדת חמתיך הגבהות והבצרות אשר אתה בטח בהן בכל־ארצך והצר לך בכל־שעריך בכל־ארצך אשר נתן יהוה אלהיך לך׃

⁵³ ואכלת פרי־בטנך בשר בניך ובנתיך אשר נתן־לך יהוה אלהיך במצור ובמצוק אשר־יציק לך איבך׃

⁵⁴ האיש הרך בך והענג מאד תרע עינו באחיו ובאשת חיקו וביתר בניו אשר יותיר׃

⁵⁵ מתת לאחד מהם מבשר בניו אשר יאכל מבלי השאיר־לו כל במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בכל־שעריך׃

⁵⁶ הרכה בך והענגה אשר לא־נסתה כף־רגלה הצג על־הארץ מהתענג ומרך תרע עינה באיש חיקה ובבנה ובבתה׃

⁵⁷ ובשליתה היוצת מבין רגליה ובבניה אשר תלד כי־תאכלם בחסר־כל בסתר במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בשעריך׃

⁵⁸ אם־לא תשמר לעשות את־כל־דברי התורה הזאת הכתובים בספר הזה ליראה את־השם הנכבד והנורא הזה את יהוה אלהיך׃

⁵⁹ והפלא יהוה את־מכתך ואת מכות זרעך מכות גדלות ונאמנות וחלים רעים ונאמנים׃

⁶⁰ והשיב בך את כל־מדוה מצרים אשר יגרת מפניהם ודבקו בך׃

⁶¹ גם כל־חלי וכל־מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת יעלם יהוה עליך עד השמדך׃

⁶² ונשארתם במתי מעט תחת אשר הייתם ככוכבי השמים לרב כי־לא שמעת בקול יהוה אלהיך׃

⁶³ והיה כאשר־שש יהוה עליכם להיטיב אתכם ולהרבות אתכם כן ישיש יהוה עליכם להאביד אתכם ולהשמיד אתכם ונסחתם מעל האדמה אשר־אתה בא־שמה לרשתה׃

⁶⁴ והפיצך יהוה בכל־העמים מקצה הארץ ועד־קצה הארץ ועבדת שם אלהים אחרים אשר לא־ידעת אתה ואבתיך עץ ואבן׃

⁶⁵ ובגוים ההם לא תרגיע ולא־יהיה מנוח לכף־רגלך ונתן יהוה לך שם לב רגז וכליון עינים ודאבון נפש׃

⁶⁶ והיו חייך תלאים לך מנגד ופחדת לילה ויוםם ולא תאמין בחייך׃

⁶⁷ בבקר תאמר מי־יתן ערב ובערב תאמר מי־יתן בקר מפחד לבבך אשר תפחד וממראה עיניך אשר תראה׃

⁶⁸ והשיבך יהוה מצרים באניות בדרך אשר אמרתי לך לא־תסיף עוד לראתה והתמכרתם שם לאיביך לעבדים ולשפחות ואין קנה׃ ס

⁶⁹ אלה דברי הברית אשר־צוה יהוה את־משה לכרת את־בני ישראל בארץ מואב מלבד הברית אשר־כרת אתם בחרב׃ ף

¹ Elisha said, "Hear the word of Yahweh. Thus says Yahweh, 'Tomorrow about this time a measure of fine flour will be sold for a shekel, and two measures of barley for a shekel, in the gate of Samaria.'"

² Then the captain on whose hand the king leaned answered the man of God, and said, "Behold, if Yahweh made windows in heaven, could this thing be?" He said, "Behold, you shall see it with your eyes, but shall not eat of it."

³ Now there were four leprous men at the entrance of the gate. They said one to another, "Why do we sit here until we die?

⁴ If we say, 'We will enter into the city,' then the famine is in the city, and we shall die there. If we sit still here, we also die. Now therefore come, and let us surrender to the army of the Syrians. If they save us alive, we will live; and if they kill us, we will only die."

⁵ They rose up in the twilight, to go to the camp of the Syrians. When they had come to the outermost part of the camp of the Syrians, behold, there was no man there.

⁶ For the Lord had made the army of the Syrians to hear a noise of chariots, and a noise of horses, even the noise of a great army: and they said one to another, Behold, the king of Israel has hired against us the kings of the Hittites, and the kings of the Egyptians, to come on us.

⁷ Therefore they arose and fled in the twilight, and left their tents, and their horses, and their donkeys, even the camp as it was, and fled for their life.

⁸ When these lepers came to the outermost part of the camp, they went into one tent, and ate and drink, and carried there silver, and gold, and clothing, and went and hid it. Then they came back, and entered into another tent, and carried there also, and went and hid it.

⁹ Then they said one to another, "We aren't doing right. This day is a day of good news, and we keep silent. If we wait until the morning light, punishment will overtake us. Now therefore come, let us go and tell the king's household."

¹⁰ So they came and called to the porter of the city; and they told them, saying, "We came to the camp of the Syrians, and, behold, there was no man there, neither voice of man, but the horses tied, and the donkeys tied, and the tents as they were."

¹¹ He called the porters; and they told it to the king's household within.

¹² The king arose in the night, and said to his servants, "I will now show you what the Syrians have done to us. They know that we are hungry. Therefore are they gone out of the camp to hide themselves in the field, saying, 'When they come out of the city, we shall take them alive, and get into the city.'"

¹³ One of his servants answered, "Please let some take five of the horses that remain, which are left in the city. Behold, they are like all the multitude of Israel who are left in it. Behold, they are like all the multitude of Israel who are consumed. Let us send and see."

¹⁴ They took therefore two chariots with horses; and the king sent after the army of the Syrians, saying, "Go and see."

¹⁵ They went after them to the Jordan; and behold, all the way was full of garments and vessels, which the Syrians had cast away in their haste. The messengers returned, and told the king.

¹⁶ The people went out, and plundered the camp of the Syrians. So a measure of fine flour was [sold] for a shekel, and two measures of barley for a shekel, according to the word of Yahweh.

¹⁷ The king appointed the captain on whose hand he leaned to be in charge of the gate: and the people trod on him in the gate, and he died as the man of God had said, who spoke when the king came down to him.

¹⁸ It happened, as the man of God had spoken to the king, saying, "Two measures of barley for a shekel, and a measure of fine flour for a shekel, shall be tomorrow about this time in the gate of Samaria;"

¹⁹ and that captain answered the man of God, and said, "Now, behold, if Yahweh should make windows in heaven, might such a thing be?" and he said, "Behold, you shall see it with your eyes, but shall not eat of it."

²⁰ It happened like that to him; for the people trod on him in the gate, and he died.