Bible

 

Devarim 25

Studie

   

1 כי־יהיה ריב בין אנשים ונגשו אל־המשפט ושפטום והצדיקו את־הצדיק והרשיעו את־הרשע׃

2 והיה אם־בן הכות הרשע והפילו השפט והכהו לפניו כדי רשעתו במספר׃

3 ארבעים יכנו לא יסיף פן־יסיף להכתו על־אלה מכה רבה ונקלה אחיך לעיניך׃ ס

4 לא־תחסם שור בדישו׃ ס

5 כי־ישבו אחים יחדו ומת אחד מהם ובן אין־לו לא־תהיה אשת־המת החוצה לאיש זר יבמה יבא עליה ולקחה לו לאשה ויבמה׃

6 והיה הבכור אשר תלד יקום על־שם אחיו המת ולא־ימחה שמו מישראל׃

7 ואם־לא יחפץ האיש לקחת את־יבמתו ועלתה יבמתו השערה אל־הזקנים ואמרה מאין יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי׃

8 וקראו־לו זקני־עירו ודברו אליו ועמד ואמר לא חפצתי לקחתה׃

9 ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקנים וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה בפניו וענתה ואמרה ככה יעשה לאיש אשר לא־יבנה את־בית אחיו׃

10 ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל׃ ס

11 כי־ינצו אנשים יחדו איש ואחיו וקרבה אשת האחד להציל את־אישה מיד מכהו ושלחה ידה והחזיקה במבשיו׃

12 וקצתה את־כפה לא תחוס עינך׃ ס

13 לא־יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה׃ ס

14 לא־יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה׃

15 אבן שלמה וצדק יהיה־לך איפה שלמה וצדק יהיה־לך למען יאריכו ימיך על האדמה אשר־יהוה אלהיך נתן לך׃

16 כי תועבת יהוה אלהיך כל־עשה אלה כל עשה עול׃ ף

17 זכור את אשר־עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים׃

18 אשר קרך בדרך ויזנב בך כל־הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע ולא ירא אלהים׃

19 והיה בהניח יהוה אלהיך לך מכל־איביך מסביב בארץ אשר יהוה־אלהיך נתן לך נחלה לרשתה תמחה את־זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח׃ ף

   

Komentář

 

Explanation of Deuteronomy 25

Napsal(a) Alexander Payne

Verses 1-3. The perception of right to be rigidly followed in choosing the right and rejecting the evil path, and erring faculties in the soul will be abased, but not more than is necessary for amendment.

Verse 4. External goods are themselves recruited by ministering to others which are more interior.

Verses 5-10. The good formerly done from external motives to be adopted and refined by spiritual motives, and that which exists only in thought, and persistently refuses to flow forth into act, to be rejected as useless.

Verses 11-12. The inclinations of the proprium are not to be allowed to avert the decisions of the spiritual mind in deciding between good and evil, and truth and falsity.

Verses 13-16, The principles and rules of right and wrong must not be altered as worldly ends dictate, but what is believed to be right must be followed, or the heavenly life will be rejected.

Verses 17-19. The evil which those principles which compromise with evil bring upon the soul must be ever borne in mind, and as the soul obtains rest from its enemies such principles must be utterly destroyed.