Bible

 

Devarim 2

Studie

   

1 ונפן ונסע המדברה דרך ים־סוף כאשר דבר יהוה אלי ונסב את־הר־שעיר ימים רבים׃ ס

2 ויאמר יהוה אלי לאמר׃

3 רב־לכם סב את־ההר הזה פנו לכם צפנה׃

4 ואת־העם צו לאמר אתם עברים בגבול אחיכם בני־עשו הישבים בשעיר וייראו םכם ונשמרתם מאד׃

5 אל־תתגרו בם כי לא־אתן לכם מארצם עד מדרך כף־רגל כי־ירשה לעשו נתתי את־הר שעיר׃

6 אכל תשברו מאתם בכסף ואכלתם וגם־מים תכרו מאתם בכסף ושתיתם׃

7 כי יהוה אלהיך ברךך בכל מעשה ידך ידע לכתך את־המדבר הגדל הזה זה ארבעים שנה יהוה אלהיך עמך לא חסרת דבר׃

8 ונעבר מאת אחינו בני־עשו הישבים בשעיר מדרך הערבה מאילת ומעצין גבר ס ונפן ונעבר דרך מדבר מואב׃

9 ויאמר יהוה אלי אל־תצר את־מואב ואל־תתגר בם מלחמה כי לא־אתן לך מארצו ירשה כי לבני־לוט נתתי את־ער ירשה׃

10 האמים לפנים ישבו בה עם גדול ורב ורם כענקים׃

11 רפאים יחשבו אף־הם כענקים והמאבים יקראו להם אמים׃

12 ובשעיר ישבו החרים לפנים ובני עשו יירשום וישמידום מפניהם וישבו תחתם כאשר עשה ישראל לארץ ירשתו אשר־נתן יהוה להם׃

13 עתה קמו ועברו לכם את־נחל זרד ונעבר את־נחל זרד׃

14 והימים אשר־הלכנו מקדש ברנע עד אשר־עברנו את־נחל זרד שלשים ושמנה שנה עד־תם כל־הדור אנשי המלחמה מקרב המחנה כאשר נשבע יהוה להם׃

15 וגם יד־יהוה היתה בם להםם מקרב המחנה עד תםם׃

16 ויהי כאשר־תמו כל־אנשי המלחמה למות מקרב העם׃ ס

17 וידבר יהוה אלי לאמר׃

18 אתה עבר היום את־גבול מואב את־ער׃

19 וקרבת מול בני עמון אל־תצרם ואל־תתגר בם כי לא־אתן מארץ בני־עמון לך ירשה כי לבני־לוט נתתיה ירשה׃

20 ארץ־רפאים תחשב אף־הוא רפאים ישבו־בה לפנים והעמנים יקראו להם זמזמים׃

21 עם גדול ורב ורם כענקים וישמידם יהוה מפניהם ויירשם וישבו תחתם׃

22 כאשר עשה לבני עשו הישבים בשעיר אשר השמיד את־החרי מפניהם ויירשם וישבו תחתם עד היום הזה׃

23 והעוים הישבים בחצרים עד־עזה כפתרים היצאים מכפתור השמידם וישבו תחתם׃

24 קומו סעו ועברו את־נחל ארןן ראה נתתי בידך את־סיחן מלך־חשבון האמרי ואת־ארצו החל רש והתגר בו מלחמה׃

25 היום הזה אחל תת פחדך ויראתך על־פני העמים תחת כל־השמים אשר ישמעון שמעך ורגזו וחלו מפניך׃

26 ואשלח מלאכים ממדבר קדמות אל־סיחון מלך חשבון דברי שלום לאמר׃

27 אעברה בארצך בדרך בדרך אלך לא אסור ימין ושמאול׃

28 אכל בכסף תשברני ואכלתי ומים בכסף תתן־לי ושתיתי רק אעברה ברגלי׃

29 כאשר עשו־לי בני עשו הישבים בשעיר והמואבים הישבים בער עד אשר־אעבר את־הירדן אל־הארץ אשר־יהוה אלהינו נתן לנו׃

30 ולא אבה סיחן מלך חשבון העברנו בו כי־הקשה יהוה אלהיך את־רוחו ואמץ את־לבבו למען תתו בידך כיום הזה׃ ס

31 ויאמר יהוה אלי ראה החלתי תת לפניך את־סיחן ואת־ארצו החל רש לרשת את־ארצו׃

32 ויצא סיחן לקראתנו הוא וכל־עמו למלחמה יהצה׃

33 ויתנהו יהוה אלהינו לפנינו ונך אתו ואת־[כ= בנו] [ק= בניו] ואת־כל־עמו׃

34 ונלכד את־כל־עריו בעת ההוא ונחרם את־כל־עיר מתם והנשים והטף לא השארנו שריד׃

35 רק הבהמה בזזנו לנו ושלל הערים אשר לכדנו׃

36 מערער אשר על־שפת־נחל ארןן והעיר אשר בנחל ועד־הגלעד לא היתה קריה אשר שגבה ממנו את־הכל נתן יהוה אלהינו לפנינו׃

37 רק אל־ארץ בני־עמון לא קרבת כל־יד נחל יבק וערי ההר וכל אשר־צוה יהוה אלהינו׃

   

Komentář

 

Joshua

  
Joshua commanding the sun to stand still, by John Martin

Initially, Joshua represents truth from the Bible fighting against evil, assisting Moses. Joshua then takes on this complete representation when Moses dies. When a person decides to leave behind what is merely natural and looks for something deeper, that person might find something he didn't expect. His or her mind is populated by selfish loves that don't want to think internally about heavenly love. Though the person can subdue these, he or she must fight to do what's right, and finds that they are never fully conquered so as to be absolutely gone. Joshua continues to represent the truths from the Bible that we know and that we use to fight against the evils in ourselves. All the wars in the Bible represent this same battle.

In Exodus 17:9, he signifies fighting truth. (Arcana Coelestia 8595)

In Exodus 32:17, he later signifies the truth of the Word surveying and observing. (Arcana Coelestia 10454)

(Odkazy: Exodus 17; Matthew 10, 10:35, Matthew 10:36)