¹ לא־יהיה לכהנים הלוים כל־שבט לוי חלק ונחלה עם־ישראל אשי יהוה ונחלתו יאכלון׃

² ונחלה לא־יהיה־לו בקרב אחיו יהוה הוא נחלתו כאשר דבר־לו׃ ס

³ וזה יהיה משפט הכהנים מאת העם מאת זבחי הזבח אם־שור אם־שה ונתן לכהן הזרע והלחיים והקבה׃

⁴ ראשית דגנך תירשך ויצהרך וראשית גז צאנך תתן־לו׃

⁵ כי בו בחר יהוה אלהיך מכל־שבטיך לעמד לשרת בשם־יהוה הוא ובניו כל־הימים׃ ס

⁶ וכי־יבא הלוי מאחד שעריך מכל־ישראל אשר־הוא גר שם ובא בכל־אות נפשו אל־המקום אשר־יבחר יהוה׃

⁷ ושרת בשם יהוה אלהיו ככל־אחיו הלוים העמדים שם לפני יהוה׃

⁸ חלק כחלק יאכלו לבד ממכריו על־האבות׃ ס

⁹ כי אתה בא אל־הארץ אשר־יהוה אלהיך נתן לך לא־תלמד לעשות כתועבת הגוים ההם׃

¹⁰ לא־ימצא בך מעביר בנו־ובתו באש קסם קסמים מעוןן ומנחש ומכשף׃

¹¹ וחבר חבר ושאל אוב וידעני ודרש אל־המתים׃

¹² כי־תועבת יהוה כל־עשה אלה ובגלל התועבת האלה יהוה אלהיך מוריש אותם מפניך׃

¹³ תמים תהיה עם יהוה אלהיך׃ ס

¹⁴ כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל־מעננים ואל־קסמים ישמעו ואתה לא כן נתן לך יהוה אלהיך׃

¹⁵ נביא מקרבך מאחיך כמני יקים לך יהוה אלהיך אליו תשמעון׃

¹⁶ ככל אשר־שאלת מעם יהוה אלהיך בחרב ביום הקהל לאמר לא אסף לשמע את־קול יהוה אלהי ואת־האש הגדלה הזאת לא־אראה עוד ולא אמות׃

¹⁷ ויאמר יהוה אלי היטיבו אשר דברו׃

¹⁸ נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך ונתתי דברי בפיו ודבר אליהם את כל־אשר אצונו׃

¹⁹ והיה האיש אשר לא־ישמע אל־דברי אשר ידבר בשמי אנכי אדרש מעמו׃

²⁰ אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי את אשר לא־צויתיו לדבר ואשר ידבר בשם אלהים אחרים ומת הנביא ההוא׃

²¹ וכי תאמר בלבבך איכה נדע את־הדבר אשר לא־דברו יהוה׃

²² אשר ידבר הנביא בשם יהוה ולא־יהיה הדבר ולא יבוא הוא הדבר אשר לא־דברו יהוה בזדון דברו הנביא לא תגור ממנו׃ ס