¹ לא־תזבח ליהוה אלהיך שור ושה אשר יהיה בו מום כל דבר רע כי תועבת יהוה אלהיך הוא׃ ס

² כי־ימצא בקרבך באחד שעריך אשר־יהוה אלהיך נתן לך איש או־אשה אשר יעשה את־הרע בעיני יהוה־אלהיך לעבר בריתו׃

³ וילך ויעבד אלהים אחרים וישתחו להם ולשמש או לירח או לכל־צבא השמים אשר לא־צויתי׃

⁴ והגד־לך ושמעת ודרשת היטב והנה אמת נכון הדבר נעשתה התועבה הזאת בישראל׃

⁵ והוצאת את־האיש ההוא או את־האשה ההוא אשר עשו את־הדבר הרע הזה אל־שעריך את־האיש או את־האשה וסקלתם באבנים ומתו׃

⁶ על־פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת לא יומת על־פי עד אחד׃

⁷ יד העדים תהיה־בו בראשנה להמיתו ויד כל־העם באחרנה ובערת הרע מקרבך׃ ף

⁸ כי יפלא ממך דבר למשפט בין־דם לדם בין־דין לדין ובין נגע לנגע דברי ריבת בשעריך וקמת ועלית אל־המקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו׃

⁹ ובאת אל־הכהנים הלוים ואל־השפט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט׃

¹⁰ ועשית על־פי הדבר אשר יגידו לך מן־המקום ההוא אשר יבחר יהוה ושמרת לעשות ככל אשר יורוך׃

¹¹ על־פי התורה אשר יורוך ועל־המשפט אשר־יאמרו לך תעשה לא תסור מן־הדבר אשר־יגידו לך ימין ושמאל׃

¹² והאיש אשר־יעשה בזדון לבלתי שמע אל־הכהן העמד לשרת שם את־יהוה אלהיך או אל־השפט ומת האיש ההוא ובערת הרע מישראל׃

¹³ וכל־העם ישמעו ויראו ולא יזידון עוד׃ ס

¹⁴ כי־תבא אל־הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך וירשתה וישבתה בה ואמרת אשימה עלי מלך ככל־הגוים אשר סביבתי׃

¹⁵ שום תשים עליך מלך אשר יבחר יהוה אלהיך בו מקרב אחיך תשים עליך מלך לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא־אחיך הוא׃

¹⁶ רק לא־ירבה־לו סוסים ולא־ישיב את־העם מצרימה למען הרבות סוס ויהוה אמר לכם לא תספון לשוב בדרך הזה עוד׃

¹⁷ ולא ירבה־לו נשים ולא יסור לבבו וכסף וזהב לא ירבה־לו מאד׃

¹⁸ והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את־משנה התורה הזאת על־ספר מלפני הכהנים הלוים׃

¹⁹ והיתה עמו וקרא בו כל־ימי חייו למען ילמד ליראה את־יהוה אלהיו לשמר את־כל־דברי התורה הזאת ואת־החקים האלה לעשתם׃

²⁰ לבלתי רום־לבבו מאחיו ולבלתי סור מן־המצוה ימין ושמאול למען יאריך ימים על־ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל׃ ס

¹ וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

² דבר אל־אהרן ואל־בניו וינזרו מקדשי בני־ישראל ולא יחללו את־שם קדשי אשר הם מקדשים לי אני יהוה׃

³ אמר אלהם לדרתיכם כל־איש אשר־יקרב מכל־זרעכם אל־הקדשים אשר יקדישו בני־ישראל ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מלפני אני יהוה׃

⁴ איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר והנגע בכל־טמא־נפש או איש אשר־תצא ממנו שכבת־זרע׃

⁵ או־איש אשר יגע בכל־שרץ אשר יטמא־לו או באדם אשר יטמא־לו לכל טמאתו׃

⁶ נפש אשר תגע־בו וטמאה עד־הערב ולא יאכל מן־הקדשים כי אם־רחץ בשרו במים׃

⁷ ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן־הקדשים כי לחמו הוא׃

⁸ נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה־בה אני יהוה׃

⁹ ושמרו את־משמרתי ולא־ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללהו אני יהוה מקדשם׃

¹⁰ וכל־זר לא־יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא־יאכל קדש׃

¹¹ וכהן כי־יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו׃

¹² ובת־כהן כי תהיה לאיש זר הוא בתרומת הקדשים לא תאכל׃

¹³ ובת־כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה ושבה אל־בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל וכל־זר לא־יאכל בו׃ ס

¹⁴ ואיש כי־יאכל קדש בשגגה ויסף חמשיתו עליו ונתן לכהן את־הקדש׃

¹⁵ ולא יחללו את־קדשי בני ישראל את אשר־ירימו ליהוה׃

¹⁶ והשיאו אותם עון אשמה באכלם את־קדשיהם כי אני יהוה מקדשם׃ ף

¹⁷ וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

¹⁸ דבר אל־אהרן ואל־בניו ואל כל־בני ישראל ואמרת אלהם איש איש מבית ישראל ומן־הגר בישראל אשר יקריב קרבנו לכל־נדריהם ולכל־נדבותם אשר־יקריבו ליהוה לעלה׃

¹⁹ לרצנכם תמים זכר בבקר בכשבים ובעזים׃

²⁰ כל אשר־בו מום לא תקריבו כי־לא לרצון יהיה לכם׃

²¹ ואיש כי־יקריב זבח־שלמים ליהוה לפלא־נדר או לנדבה בבקר או בצאן תמים יהיה לרצון כל־מום לא יהיה־בו׃

²² עורת או שבור או־חרוץ או־יבלת או גרב או ילפת לא־תקריבו אלה ליהוה ואשה לא־תתנו מהם על־המזבח ליהוה׃

²³ ושור ושה שרוע וקלוט נדבה תעשה אתו ולנדר לא ירצה׃

²⁴ ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו ליהוה ובארצכם לא תעשו׃

²⁵ ומיד בן־נכר לא תקריבו את־לחם אלהיכם מכל־אלה כי משחתם בהם מום בם לא ירצו לכם׃ ף

²⁶ וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

²⁷ שור או־כשב או־עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ליהוה׃

²⁸ ושור או־שה אתו ואת־בנו לא תשחטו ביום אחד׃

²⁹ וכי־תזבחו זבח־תודה ליהוה לרצנכם תזבחו׃

³⁰ ביום ההוא יאכל לא־תותירו ממנו עד־בקר אני יהוה׃

³¹ ושמרתם מצותי ועשיתם אתם אני יהוה׃

³² ולא תחללו את־שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני יהוה מקדשכם׃

³³ המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה׃ ף