¹ שמור את־חדש האביב ועשית פסח ליהוה אלהיך כי בחדש האביב הוציאך יהוה אלהיך ממצרים לילה׃

² וזבחת פסח ליהוה אלהיך צאן ובקר במקום אשר־יבחר יהוה לשכן שמו שם׃

³ לא־תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל־עליו מצות לחם עני כי בחפזון יצאת מארץ מצרים למען תזכר את־יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך׃

⁴ ולא־יראה לך שאר בכל־גבלך שבעת ימים ולא־ילין מן־הבשר אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר׃

⁵ לא תוכל לזבח את־הפסח באחד שעריך אשר־יהוה אלהיך נתן לך׃

⁶ כי אם־אל־המקום אשר־יבחר יהוה אלהיך לשכן שמו שם תזבח את־הפסח בערב כבוא השמש מועד צאתך ממצרים׃

⁷ ובשלת ואכלת במקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו ופנית בבקר והלכת לאהליך׃

⁸ ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת ליהוה אלהיך לא תעשה מלאכה׃ ס

⁹ שבעה שבעת תספר־לך מהחל חרמש בקמה תחל לספר שבעה שבעות׃

¹⁰ ועשית חג שבעות ליהוה אלהיך מסת נדבת ידך אשר תתן כאשר יברךך יהוה אלהיך׃

¹¹ ושמחת לפני יהוה אלהיך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך והגר והיתום והאלמנה אשר בקרבך במקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשכן שמו שם׃

¹² וזכרת כי־עבד היית במצרים ושמרת ועשית את־החקים האלה׃ ף

¹³ חג הסכת תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך׃

¹⁴ ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך׃

¹⁵ שבעת ימים תחג ליהוה אלהיך במקום אשר־יבחר יהוה כי יברךך יהוה אלהיך בכל תבואתך ובכל מעשה ידיך והיית אך שמח׃

¹⁶ שלוש פעמים בשנה יראה כל־זכורך את־פני יהוה אלהיך במקום אשר יבחר בחג המצות ובחג השבעות ובחג הסכות ולא יראה את־פני יהוה ריקם׃

¹⁷ איש כמתנת ידו כברכת יהוה אלהיך אשר נתן־לך׃ ס

¹⁸ שפטים ושטרים תתן־לך בכל־שעריך אשר יהוה אלהיך נתן לך לשבטיך ושפטו את־העם משפט־צדק׃

¹⁹ לא־תטה משפט לא תכיר פנים ולא־תקח שחד כי השחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקם׃

²⁰ צדק צדק תרדף למען תחיה וירשת את־הארץ אשר־יהוה אלהיך נתן לך׃ ס

²¹ לא־תטע לך אשרה כל־עץ אצל מזבח יהוה אלהיך אשר תעשה־לך׃ ס

²² ולא־תקים לך מצבה אשר שנא יהוה אלהיך׃ ס

¹ ויהי כאשר זקן שמואל וישם את־בניו שפטים לישראל׃

² ויהי שם־בנו הבכור יואל ושם משנהו אביה שפטים בבאר שבע׃

³ ולא־הלכו בניו [כ= בדרכו] [ק= בדרכיו] ויטו אחרי הבצע ויקחו־שחד ויטו משפט׃ ף

⁴ ויתקבצו כל זקני ישראל ויבאו אל־שמואל הרמתה׃

⁵ ויאמרו אליו הנה אתה זקנת ובניך לא הלכו בדרכיך עתה שימה־לנו מלך לשפטנו ככל־הגוים׃

⁶ וירע הדבר בעיני שמואל כאשר אמרו תנה־לנו מלך לשפטנו ויתפלל שמואל אל־יהוה׃ ף

⁷ ויאמר יהוה אל־שמואל שמע בקול העם לכל אשר־יאמרו אליך כי לא אתך מאסו כי־אתי מאסו ממלך עליהם׃

⁸ ככל־המעשים אשר־עשו מיום העלתי אתם ממצרים ועד־היום הזה ויעזבני ויעבדו אלהים אחרים כן המה עשים גם־לך׃

⁹ ועתה שמע בקולם אך כי־העד תעיד בהם והגדת להם משפט המלך אשר ימלך עליהם׃ ס

¹⁰ ויאמר שמואל את כל־דברי יהוה אל־העם השאלים מאתו מלך׃ ס

¹¹ ויאמר זה יהיה משפט המלך אשר ימלך עליכם את־בניכם יקח ושם לו במרכבתו ובפרשיו ורצו לפני מרכבתו׃

¹² ולשום לו שרי אלפים ושרי חמשים ולחרש חרישו ולקצר קצירו ולעשות כלי־מלחמתו וכלי רכבו׃

¹³ ואת־בנותיכם יקח לרקחות ולטבחות ולאפות׃

¹⁴ ואת־שדותיכם ואת־כרמיכם וזיתיכם הטובים יקח ונתן לעבדיו׃

¹⁵ וזרעיכם וכרמיכם יעשר ונתן לסריסיו ולעבדיו׃

¹⁶ ואת־עבדיכם ואת־שפחותיכם ואת־בחוריכם הטובים ואת־חמוריכם יקח ועשה למלאכתו׃

¹⁷ צאנכם יעשר ואתם תהיו־לו לעבדים׃

¹⁸ וזעקתם ביום ההוא מלפני מלככם אשר בחרתם לכם ולא־יענה יהוה אתכם ביום ההוא׃

¹⁹ וימאנו העם לשמע בקול שמואל ויאמרו לא כי אם־מלך יהיה עלינו׃

²⁰ והיינו גם־אנחנו ככל־הגוים ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את־מלחמתנו׃

²¹ וישמע שמואל את כל־דברי העם וידברם באזני יהוה׃ ף

²² ויאמר יהוה אל־שמואל שמע בקולם והמלכת להם מלך ויאמר שמואל אל־אנשי ישראל לכו איש לעירו׃ ף