¹ אלה החקים והמשפטים אשר תשמרון לעשות בארץ אשר נתן יהוה אלהי אבתיך לך לרשתה כל־הימים אשר־אתם חיים על־האדמה׃

² אבד תאבדון את־כל־המקמות אשר עבדו־שם הגוים אשר אתם ירשים אתם את־אלהיהם על־ההרים הרמים ועל־הגבעות ותחת כל־עץ רעןן׃

³ ונתצתם את־מזבחתם ושברתם את־מצבתם ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון ואבדתם את־שםם מן־המקום ההוא׃

⁴ לא־תעשון כן ליהוה אלהיכם׃

⁵ כי אם־אל־המקום אשר־יבחר יהוה אלהיכם מכל־שבטיכם לשום את־שמו שם לשכנו תדרשו ובאת שמה׃

⁶ והבאתם שמה עלתיכם וזבחיכם ואת מעשרתיכם ואת תרומת ידכם ונדריכם ונדבתיכם ובכרת בקרכם וצאנכם׃

⁷ ואכלתם־שם לפני יהוה אלהיכם ושמחתם בכל משלח ידכם אתם ובתיכם אשר ברךך יהוה אלהיך׃

⁸ לא תעשון ככל אשר אנחנו עשים פה היום איש כל־הישר בעיניו׃

⁹ כי לא־באתם עד־עתה אל־המנוחה ואל־הנחלה אשר־יהוה אלהיך נתן לך׃

¹⁰ ועברתם את־הירדן וישבתם בארץ אשר־יהוה אלהיכם מנחיל אתכם והניח לכם מכל־איביכם מסביב וישבתם־בטח׃

¹¹ והיה המקום אשר־יבחר יהוה אלהיכם בו לשכן שמו שם שמה תביאו את כל־אשר אנכי מצוה אתכם עולתיכם וזבחיכם מעשרתיכם ותרמת ידכם וכל מבחר נדריכם אשר תדרו ליהוה׃

¹² ושמחתם לפני יהוה אלהיכם אתם ובניכם ובנתיכם ועבדיכם ואמהתיכם והלוי אשר בשעריכם כי אין לו חלק ונחלה אתכם׃

¹³ השמר לך פן־תעלה עלתיך בכל־מקום אשר תראה׃

¹⁴ כי אם־במקום אשר־יבחר יהוה באחד שבטיך שם תעלה עלתיך ושם תעשה כל אשר אנכי מצוך׃

¹⁵ רק בכל־אות נפשך תזבח ואכלת בשר כברכת יהוה אלהיך אשר נתן־לך בכל־שעריך הטמא והטהור יאכלנו כצבי וכאיל׃

¹⁶ רק הדם לא תאכלו על־הארץ תשפכנו כמים׃

¹⁷ לא־תוכל לאכל בשעריך מעשר דגנך ותירשך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך וכל־נדריך אשר תדר ונדבתיך ותרומת ידך׃

¹⁸ כי אם־לפני יהוה אלהיך תאכלנו במקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך ושמחת לפני יהוה אלהיך בכל משלח ידך׃

¹⁹ השמר לך פן־תעזב את־הלוי כל־ימיך על־אדמתך׃ ס

²⁰ כי־ירחיב יהוה אלהיך את־גבולך כאשר דבר־לך ואמרת אכלה בשר כי־תאוה נפשך לאכל בשר בכל־אות נפשך תאכל בשר׃

²¹ כי־ירחק ממך המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשום שמו שם וזבחת מבקרך ומצאנך אשר נתן יהוה לך כאשר צויתך ואכלת בשעריך בכל אות נפשך׃

²² אך כאשר יאכל את־הצבי ואת־האיל כן תאכלנו הטמא והטהור יחדו יאכלנו׃

²³ רק חזק לבלתי אכל הדם כי הדם הוא הנפש ולא־תאכל הנפש עם־הבשר׃

²⁴ לא תאכלנו על־הארץ תשפכנו כמים׃

²⁵ לא תאכלנו למען ייטב לך ולבניך אחריך כי־תעשה הישר בעיני יהוה׃

²⁶ רק קדשיך אשר־יהיו לך ונדריך תשא ובאת אל־המקום אשר־יבחר יהוה׃

²⁷ ועשית עלתיך הבשר והדם על־מזבח יהוה אלהיך ודם־זבחיך ישפך על־מזבח יהוה אלהיך והבשר תאכל׃

²⁸ שמר ושמעת את כל־הדברים האלה אשר אנכי מצוך למען ייטב לך ולבניך אחריך עד־עולם כי תעשה הטוב והישר בעיני יהוה אלהיך׃ ס

²⁹ כי־יכרית יהוה אלהיך את־הגוים אשר אתה בא־שמה לרשת אותם מפניך וירשת אתם וישבת בארצם׃

³⁰ השמר לך פן־תנקש אחריהם אחרי השמדם מפניך ופן־תדרש לאלהיהם לאמר איכה יעבדו הגוים האלה את־אלהיהם ואעשה־כן גם־אני׃

³¹ לא־תעשה כן ליהוה אלהיך כי כל־תועבת יהוה אשר שנא עשו לאלהיהם כי גם את־בניהם ואת־בנתיהם ישרפו באש לאלהיהם׃

¹ ויאמר דויד המלך לכל־הקהל שלמה בני אחד בחר־בו אלהים נער ורך והמלאכה גדולה כי לא לאדם הבירה כי ליהוה אלהים׃

² וככל־כחי הכינותי לבית־אלהי הזהב לזהב והכסף לכסף והנחשת לנחשת הברזל לברזל והעצים לעצים אבני־שהם ומלואים אבני־פוך ורקמה וכל אבן יקרה ואבני־שיש לרב׃

³ ועוד ברצותי בבית אלהי יש־לי סגלה זהב וכסף נתתי לבית־אלהי למעלה מכל־הכינותי לבית הקדש׃

⁴ שלשת אלפים ככרי זהב מזהב אופיר ושבעת אלפים ככר־כסף מזקק לטוח קירות הבתים׃

⁵ לזהב לזהב ולכסף לכסף ולכל־מלאכה ביד חרשים ומי מתנדב למלאות ידו היום ליהוה׃

⁶ ויתנדבו שרי האבות ושרי שבטי ישראל ושרי האלפים והמאות ולשרי מלאכת המלך׃

⁷ ויתנו לעבודת בית־האלהים זהב ככרים חמשת־אלפים ואדרכנים רבו וכסף ככרים עשרת אלפים ונחשת רבו ושמונת אלפים ככרים וברזל מאה־אלף ככרים׃

⁸ והנמצא אתו אבנים נתנו לאוצר בית־יהוה על יד־יחיאל הגרשני׃

⁹ וישמחו העם על־התנדבם כי בלב שלם התנדבו ליהוה וגם דויד המלך שמח שמחה גדולה׃ ף

¹⁰ ויברך דויד את־יהוה לעיני כל־הקהל ויאמר דויד ברוך אתה יהוה אלהי ישראל אבינו מעולם ועד־עולם׃

¹¹ לך יהוה הגדלה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי־כל בשמים ובארץ לך יהוה הממלכה והמתנשא לכל לראש׃

¹² והעשר והכבוד מלפניך ואתה מושל בכל ובידך כח וגבורה ובידך לגדל ולחזק לכל׃

¹³ ועתה אלהינו מודים אנחנו לך ומהללים לשם תפארתך׃

¹⁴ וכי מי אני ומי עמי כי־נעצר כח להתנדב כזאת כי־ממך הכל ומידך נתנו לך׃

¹⁵ כי־גרים אנחנו לפניך ותושבים ככל־אבתינו כצל ימינו על־הארץ ואין מקוה׃

¹⁶ יהוה אלהינו כל ההמון הזה אשר הכיננו לבנות־לך בית לשם קדשך מידך [כ= היא] [ק= הוא] ולך הכל׃

¹⁷ וידעתי אלהי כי אתה בחן לבב ומישרים תרצה אני בישר לבבי התנדבתי כל־אלה ועתה עמך הנמצאו־פה ראיתי בשמחה להתנדב־לך׃

¹⁸ יהוה אלהי אברהם יצחק וישראל אבתינו שמרה־זאת לעולם ליצר מחשבות לבב עמך והכן לבבם אליך׃

¹⁹ ולשלמה בני תן לבב שלם לשמור מצותיך עדותיך וחקיך ולעשות הכל ולבנות הבירה אשר־הכינותי׃ ף

²⁰ ויאמר דויד לכל־הקהל ברכו־נא את־יהוה אלהיכם ויברכו כל־הקהל ליהוה אלהי אבתיהם ויקדו וישתחוו ליהוה ולמלך׃

²¹ ויזבחו ליהוה זבחים ויעלו עלות ליהוה למחרת היום ההוא פרים אלף אילים אלף כבשים אלף ונסכיהם וזבחים לרב לכל־ישראל׃

²² ויאכלו וישתו לפני יהוה ביום ההוא בשמחה גדולה וימליכו שנית לשלמה בן־דויד וימשחו ליהוה לנגיד ולצדוק לכהן׃

²³ וישב שלמה על־כסא יהוה למלך תחת־דויד אביו ויצלח וישמעו אליו כל־ישראל׃

²⁴ וכל־השרים והגברים וגם כל־בני המלך דויד נתנו יד תחת שלמה המלך׃

²⁵ ויגדל יהוה את־שלמה למעלה לעיני כל־ישראל ויתן עליו הוד מלכות אשר לא־היה על־כל־מלך לפניו על־ישראל׃ ף

²⁶ ודויד בן־ישי מלך על־כל־ישראל׃

²⁷ והימים אשר מלך על־ישראל ארבעים שנה בחברון מלך שבע שנים ובירושלם מלך שלשים ושלוש׃

²⁸ וימת בשיבה טובה שבע ימים עשר וכבוד וימלך שלמה בנו תחתיו׃

²⁹ ודברי דויד המלך הראשנים והאחרנים הנם כתובים על־דברי שמואל הראה ועל־דברי נתן הנביא ועל־דברי גד החזה׃

³⁰ עם כל־מלכותו וגבורתו והעתים אשר עברו עליו ועל־ישראל ועל כל־ממלכות הארצות׃ ף