¹ שמעו את־הדבר הזה אשר אנכי נשא עליכם קינה בית ישראל׃

² נפלה לא־תוסיף קום בתולת ישראל נטשה על־אדמתה אין מקימה׃

³ כי כה אמר אדני יהוה העיר היצאת אלף תשאיר מאה והיוצאת מאה תשאיר עשרה לבית ישראל׃ ס

⁴ כי כה אמר יהוה לבית ישראל דרשוני וחיו׃

⁵ ואל־תדרשו בית־אל והגלגל לא תבאו ובאר שבע לא תעברו כי הגלגל גלה יגלה ובית־אל יהיה לאון׃

⁶ דרשו את־יהוה וחיו פן־יצלח כאש בית יוסף ואכלה ואין־מכבה לבית־אל׃

⁷ ההפכים ללענה משפט וצדקה לארץ הניחו׃

⁸ עשה כימה וכסיל והפך לבקר צלמות ויום לילה החשיך הקורא למי־הים וישפכם על־פני הארץ יהוה שמו׃ ס

⁹ המבליג שד על־עז ושד על־מבצר יבוא׃

¹⁰ שנאו בשער מוכיח ודבר תמים יתעבו׃

¹¹ לכן יען בושסכם על־דל ומשאת־בר תקחו ממנו בתי גזית בניתם ולא־תשבו בם כרמי־חמד נטעתם ולא תשתו את־יינם׃

¹² כי ידעתי רבים פשעיכם ועצמים חטאתיכם צררי צדיק לקחי כפר ואביונים בשער הטו׃

¹³ לכן המשכיל בעת ההיא ידם כי עת רעה היא׃

¹⁴ דרשו־טוב ואל־רע למען תחיו ויהי־כן יהוה אלהי־צבאות אתכם כאשר אמרתם׃

¹⁵ שנאו־רע ואהבו טוב והציגו בשער משפט אולי יחןן יהוה אלהי־צבאות שארית יוסף׃ ס

¹⁶ לכן כה־אמר יהוה אלהי צבאות אדני בכל־רחבות מספד ובכל־חוצות יאמרו הו־הו וקראו אכר אל־אבל ומספד אל־יודעי נהי׃

¹⁷ ובכל־כרמים מספד כי־אעבר בקרבך אמר יהוה׃ ס

¹⁸ הוי המתאוים את־יום יהוה למה־זה לכם יום יהוה הוא־חשך ולא־אור׃

¹⁹ כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדב ובא הבית וסמך ידו על־הקיר ונשכו הנחש׃

²⁰ הלא־חשך יום יהוה ולא־אור ואפל ולא־נגה לו׃

²¹ שנאתי מאסתי חגיכם ולא אריח בעצרתיכם׃

²² כי אם־תעלו־לי עלות ומנחתיכם לא ארצה ושלם מריאיכם לא אביט׃

²³ הסר מעלי המון שריך וזמרת נבליך לא אשמע׃

²⁴ ויגל כמים משפט וצדקה כנחל איתן׃

²⁵ הזבחים ומנחה הגשתם־לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל׃

²⁶ ונשאתם את סכות מלככם ואת כיון צלמיכם כוכב אלהיכם אשר עשיתם לכם׃

²⁷ והגליתי אתכם מהלאה לדמשק אמר יהוה אלהי־צבאות שמו׃ ף

¹ לא־תעשו לכם אלילם ופסל ומצבה לא־תקימו לכם ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה כי אני יהוה אלהיכם׃

² את־שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו אני יהוה׃ ס

³ אם־בחקתי תלכו ואת־מצותי תשמרו ועשיתם אתם׃

⁴ ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו׃

⁵ והשיג לכם דיש את־בציר ובציר ישיג את־זרע ואכלתם לחםכם לשבע וישבתם לבטח בארצכם׃

⁶ ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן־הארץ וחרב לא־תעבר בארצכם׃

⁷ ורדפתם את־איביכם ונפלו לפניכם לחרב׃

⁸ ורדפו םכם חמשה מאה ומאה םכם רבבה ירדפו ונפלו איביכם לפניכם לחרב׃

⁹ ופניתי אליכם והפריתי אתכם והרביתי אתכם והקימתי את־בריתי אתכם׃

¹⁰ ואכלתם ישן נושן וישן מפני חדש תוציאו׃

¹¹ ונתתי משכני בתוככם ולא־תגעל נפשי אתכם׃

¹² והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו־לי לעם׃

¹³ אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים מהית להם עבדים ואשבר מטת עלכם ואולך אתכם קוממיות׃ ף

¹⁴ ואם־לא תשמעו לי ולא תעשו את כל־המצות האלה׃

¹⁵ ואם־בחקתי תמאסו ואם את־משפטי תגעל נפשכם לבלתי עשות את־כל־מצותי להפרכם את־בריתי׃

¹⁶ אף־אני אעשה־זאת לכם והפקדתי עליכם בהלה את־השחפת ואת־הקדחת מכלות עינים ומדיבת נפש וזרעתם לריק זרעכם ואכלהו איביכם׃

¹⁷ ונתתי פני בכם ונגפתם לפני איביכם ורדו בכם שנאיכם ונסתם ואין־רדף אתכם׃ ס

¹⁸ ואם־עד־אלה לא תשמעו לי ויספתי ליסרה אתכם שבע על־חטאתיכם׃

¹⁹ ושברתי את־גאון עזכם ונתתי את־שמיכם כברזל ואת־ארצכם כנחשה׃

²⁰ ותם לריק כחכם ולא־תתן ארצכם את־יבולה ועץ הארץ לא יתן פריו׃

²¹ ואם־תלכו עמי קרי ולא תאבו לשמע לי ויספתי עליכם מכה שבע כחטאתיכם׃

²² והשלחתי בכם את־חית השדה ושכלה אתכם והכריתה את־בהמתכם והמעיטה אתכם ונשמו דרכיכם׃

²³ ואם־באלה לא תוסרו לי והלכתם עמי קרי׃

²⁴ והלכתי אף־אני עםכם בקרי והכיתי אתכם גם־אני שבע על־חטאתיכם׃

²⁵ והבאתי עליכם חרב נקמת נקם־ברית ונאספתם אל־עריכם ושלחתי דבר בתוככם ונתתם ביד־אויב׃

²⁶ בשברי לכם מטה־לחם ואפו עשר נשים לחםכם בתנור אחד והשיבו לחםכם במשקל ואכלתם ולא תשבעו׃ ס

²⁷ ואם־בזאת לא תשמעו לי והלכתם עמי בקרי׃

²⁸ והלכתי עםכם בחמת־קרי ויסרתי אתכם אף־אני שבע על־חטאתיכם׃

²⁹ ואכלתם בשר בניכם ובשר בנתיכם תאכלו׃

³⁰ והשמדתי את־במתיכם והכרתי את־חמניכם ונתתי את־פגריכם על־פגרי גלוליכם וגעלה נפשי אתכם׃

³¹ ונתתי את־עריכם חרבה והשמותי את־מקדשיכם ולא אריח בריח ניחחכם׃

³² והשמתי אני את־הארץ ושממו עליה איביכם הישבים בה׃

³³ ואתכם אזרה בגוים והריקתי אחריכם חרב והיתה ארצכם שממה ועריכם יהיו חרבה׃

³⁴ אז תרצה הארץ את־שבתתיה כל ימי השמה ואתם בארץ איביכם אז תשבת הארץ והרצת את־שבתתיה׃

³⁵ כל־ימי השמה תשבת את אשר לא־שבתה בשבתתיכם בשבתכם עליה׃

³⁶ והנשארים בכם והבאתי מרך בלבבם בארצת איביהם ורדף אתם קול עלה נדף ונסו מנסת־חרב ונפלו ואין רדף׃

³⁷ וכשלו איש־באחיו כמפני־חרב ורדף אין ולא־תהיה לכם תקומה לפני איביכם׃

³⁸ ואבדתם בגוים ואכלה אתכם ארץ איביכם׃

³⁹ והנשארים בכם ימקו בעונם בארצת איביכם ואף בעונת אבתם אתם ימקו׃

⁴⁰ והתודו את־עונם ואת־עון אבתם במעלם אשר מעלו־בי ואף אשר־הלכו עמי בקרי׃

⁴¹ אף־אני אלך עםם בקרי והבאתי אתם בארץ איביהם או־אז יכנע לבבם הערל ואז ירצו את־עונם׃

⁴² וזכרתי את־בריתי יעקוב ואף את־בריתי יצחק ואף את־בריתי אברהם אזכר והארץ אזכר׃

⁴³ והארץ תעזב מהם ותרץ את־שבתתיה בהשמה מהם והם ירצו את־עונם יען וביען במשפטי מאסו ואת־חקתי געלה נפשם׃

⁴⁴ ואף־גם־זאת בהיותם בארץ איביהם לא־מאסתים ולא־געלתים לכלתם להפר בריתי אתם כי אני יהוה אלהיהם׃

⁴⁵ וזכרתי להם ברית ראשנים אשר הוצאתי־אתם מארץ מצרים לעיני הגוים להית להם לאלהים אני יהוה׃

⁴⁶ אלה החקים והמשפטים והתורת אשר נתן יהוה בינו ובין בני ישראל בהר סיני ביד־משה׃ ף