¹ שמעו את־הדבר הזה אשר אנכי נשא עליכם קינה בית ישראל׃

² נפלה לא־תוסיף קום בתולת ישראל נטשה על־אדמתה אין מקימה׃

³ כי כה אמר אדני יהוה העיר היצאת אלף תשאיר מאה והיוצאת מאה תשאיר עשרה לבית ישראל׃ ס

⁴ כי כה אמר יהוה לבית ישראל דרשוני וחיו׃

⁵ ואל־תדרשו בית־אל והגלגל לא תבאו ובאר שבע לא תעברו כי הגלגל גלה יגלה ובית־אל יהיה לאון׃

⁶ דרשו את־יהוה וחיו פן־יצלח כאש בית יוסף ואכלה ואין־מכבה לבית־אל׃

⁷ ההפכים ללענה משפט וצדקה לארץ הניחו׃

⁸ עשה כימה וכסיל והפך לבקר צלמות ויום לילה החשיך הקורא למי־הים וישפכם על־פני הארץ יהוה שמו׃ ס

⁹ המבליג שד על־עז ושד על־מבצר יבוא׃

¹⁰ שנאו בשער מוכיח ודבר תמים יתעבו׃

¹¹ לכן יען בושסכם על־דל ומשאת־בר תקחו ממנו בתי גזית בניתם ולא־תשבו בם כרמי־חמד נטעתם ולא תשתו את־יינם׃

¹² כי ידעתי רבים פשעיכם ועצמים חטאתיכם צררי צדיק לקחי כפר ואביונים בשער הטו׃

¹³ לכן המשכיל בעת ההיא ידם כי עת רעה היא׃

¹⁴ דרשו־טוב ואל־רע למען תחיו ויהי־כן יהוה אלהי־צבאות אתכם כאשר אמרתם׃

¹⁵ שנאו־רע ואהבו טוב והציגו בשער משפט אולי יחןן יהוה אלהי־צבאות שארית יוסף׃ ס

¹⁶ לכן כה־אמר יהוה אלהי צבאות אדני בכל־רחבות מספד ובכל־חוצות יאמרו הו־הו וקראו אכר אל־אבל ומספד אל־יודעי נהי׃

¹⁷ ובכל־כרמים מספד כי־אעבר בקרבך אמר יהוה׃ ס

¹⁸ הוי המתאוים את־יום יהוה למה־זה לכם יום יהוה הוא־חשך ולא־אור׃

¹⁹ כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדב ובא הבית וסמך ידו על־הקיר ונשכו הנחש׃

²⁰ הלא־חשך יום יהוה ולא־אור ואפל ולא־נגה לו׃

²¹ שנאתי מאסתי חגיכם ולא אריח בעצרתיכם׃

²² כי אם־תעלו־לי עלות ומנחתיכם לא ארצה ושלם מריאיכם לא אביט׃

²³ הסר מעלי המון שריך וזמרת נבליך לא אשמע׃

²⁴ ויגל כמים משפט וצדקה כנחל איתן׃

²⁵ הזבחים ומנחה הגשתם־לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל׃

²⁶ ונשאתם את סכות מלככם ואת כיון צלמיכם כוכב אלהיכם אשר עשיתם לכם׃

²⁷ והגליתי אתכם מהלאה לדמשק אמר יהוה אלהי־צבאות שמו׃ ף

¹ בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבא אליו ישעיהו בן־אמוץ הנביא ויאמר אליו כה־אמר יהוה צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה׃

² ויסב את־פניו אל־הקיר ויתפלל אל־יהוה לאמר׃

³ אנה יהוה זכר־נא את אשר התהלכתי לפניך באמת ובלבב שלם והטוב בעיניך עשיתי ויבך חזקיהו בכי גדול׃ ס

⁴ ויהי ישעיהו לא יצא [כ= העיר] [ק= חצר] התיכנה ודבר־יהוה היה אליו לאמר׃

⁵ שוב ואמרת אל־חזקיהו נגיד־עמי כה־אמר יהוה אלהי דוד אביך שמעתי את־תפלתך ראיתי את־דמעתך הנני רפא לך ביום השלישי תעלה בית יהוה׃

⁶ והספתי על־ימיך חמש עשרה שנה ומכף מלך־אשור אצילך ואת העיר הזאת וגנותי על־העיר הזאת למעני ולמען דוד עבדי׃

⁷ ויאמר ישעיהו קחו דבלת תאנים ויקחו וישימו על־השחין ויחי׃

⁸ ויאמר חזקיהו אל־ישעיהו מה אות כי־ירפא יהוה לי ועליתי ביום השלישי בית יהוה׃

⁹ ויאמר ישעיהו זה־לך האות מאת יהוה כי יעשה יהוה את־הדבר אשר דבר הלך הצל עשר מעלות אם־ישוב עשר מעלות׃

¹⁰ ויאמר יחזקיהו נקל לצל לנטות עשר מעלות לא כי ישוב הצל אחרנית עשר מעלות׃

¹¹ ויקרא ישעיהו הנביא אל־יהוה וישב את־הצל במעלות אשר ירדה במעלות אחז אחרנית עשר מעלות׃ ף

¹² בעת ההיא שלח בראדך בלאדן בן־בלאדן מלך־בבל ספרים ומנחה אל־חזקיהו כי שמע כי חלה חזקיהו׃

¹³ וישמע עליהם חזקיהו ויראם את־כל־בית נכתהק את־הכסף ואת־הזהב ואת־הבשמים ואת שמן הטוב ואת בית כליו ואת כל־אשר נמצא באוצרתיו לא־היה דבר אשר לא־הראם חזקיהו בביתו ובכל־ממשלתו׃

¹⁴ ויבא ישעיהו הנביא אל־המלך חזקיהו ויאמר אליו מה אמרו האנשים האלה ומאין יבאו אליך ויאמר חזקיהו מארץ רחוקה באו מבבל׃

¹⁵ ויאמר מה ראו בביתך ויאמר חזקיהו את כל־אשר בביתי ראו לא־היה דבר אשר לא־הראיתם באצרתי׃

¹⁶ ויאמר ישעיהו אל־חזקיהו שמע דבר־יהוה׃

¹⁷ הנה ימים באים ונשא כל־אשר בביתך ואשר אצרו אבתיך עד־היום הזה בבלה לא־יותר דבר אמר יהוה׃

¹⁸ ומבניך אשר יצאו ממך אשר תוליד [כ= יקח] [ק= יקחו] והיו סריסים בהיכל מלך בבל׃

¹⁹ ויאמר חזקיהו אל־ישעיהו טוב דבר־יהוה אשר דברת ויאמר הלוא אם־שלום ואמת יהיה בימי׃

²⁰ ויתר דברי חזקיהו וכל־גבורתו ואשר עשה את־הברכה ואת־התעלה ויבא את־המים העירה הלא־הם כתובים על־ספר דברי הימים למלכי יהודה׃

²¹ וישכב חזקיהו עם־אבתיו וימלך מנשה בנו תחתיו׃ ף