1
דברי עמוס אשר־היה בנקדים מתקוע אשר חזה על־ישראל בימי עזיה מלך־יהודה ובימי ירבעם בן־יואש מלך ישראל שנתים לפני הרעש׃
2
ויאמר יהוה מציון ישאג ומירושלם יתן קולו ואבלו נאות הרעים ויבש ראש הכרמל׃ ף
3
כה אמר יהוה על־שלשה פשעי דמשק ועל־ארבעה לא אשיבנו על־דושם בחרצות הברזל את־הגלעד׃
4
ושלחתי אש בבית חזאל ואכלה ארמנות בן־הדד׃
5
ושברתי בריח דמשק והכרתי יושב מבקעת־און ותומך שבט מבית עדן וגלו עם־ארם קירה אמר יהוה׃ ף
6
כה אמר יהוה על־שלשה פשעי עזה ועל־ארבעה לא אשיבנו על־הגלותם גלות שלמה להסגיר לאדום׃
7
ושלחתי אש בחומת עזה ואכלה ארמנתיה׃
8
והכרתי יושב מאשדוד ותומך שבט מאשקלון והשיבותי ידי על־עקרון ואבדו שארית פלשתים אמר אדני יהוה׃ ף
9
כה אמר יהוה על־שלשה פשעי־צר ועל־ארבעה לא אשיבנו על־הסגירם גלות שלמה לאדום ולא זכרו ברית אחים׃
10
ושלחתי אש בחומת צר ואכלה ארמנתיה׃ ף
11
כה אמר יהוה על־שלשה פשעי אדום ועל־ארבעה לא אשיבנו על־רדפו בחרב אחיו ושחת רחמיו ויטרף לעד אפו ועברתו שמרה נצח׃
12
ושלחתי אש בתימן ואכלה ארמנות בצרה׃ ף
13
כה אמר יהוה על־שלשה פשעי בני־עמון ועל־ארבעה לא אשיבנו על־בקעם הרות הגלעד למען הרחיב את־גבולם׃
14
והצתי אש בחומת רבה ואכלה ארמנותיה בתרועה ביום מלחמה בסער ביום סופה׃
