1
ויהי רעב בימי דוד שלש שנים שנה אחרי שנה ויבקש דוד את־פני יהוה ס ויאמר יהוה אל־שאול ואל־בית הדמים על־אשר־המית את־הגבענים׃
2
ויקרא המלך לגבענים ויאמר אליהם והגבענים לא מבני ישראל המה כי אם־מיתר האמרי ובני ישראל נשבעו להם ויבקש שאול להכתם בקנאתו לבני־ישראל ויהודה׃
3
ויאמר דוד אל־הגבענים מה אעשה לכם ובמה אכפר וברכו את־נחלת יהוה׃
4
ויאמרו לו הגבענים אין־[כ= לי] [ק= לנו] כסף וזהב עם־שאול ועם־ביתו ואין־לנו איש להמית בישראל ויאמר מה־אתם אמרים אעשה לכם׃
5
ויאמרו אל־המלך האיש אשר כלנו ואשר דמה־לנו נשמדנו מהתיצב בכל־גבל ישראל׃
6
[כ= ינתן] [ק= יתן]־לנו שבעה אנשים מבניו והוקענום ליהוה בגבעת שאול בחיר יהוה ס ויאמר המלך אני אתן׃
7
ויחמל המלך על־מפי־בשת* בן־יהונתן בן־שאול על־שבעת יהוה אשר בינתם בין דוד ובין יהונתן בן־שאול׃
8
ויקח המלך את־שני בני רצפה בת־איה אשר ילדה לשאול את־ארמני ואת־מפבשת ואת־חמשת בני מיכל בת־שאול אשר ילדה לעדריאל בן־ברזלי המחלתי׃
9
ויתנם ביד הגבענים ויקיעם בהר לפני יהוה ויפלו [כ= שבעתים] [ק= שבעתם] יחד [כ= והם] [ק= והמה] המתו בימי קציר בראשנים [כ= תחלת] [ק= בתחלת] קציר שערים׃
10
ותקח רצפה בת־איה את־השק ותטהו לה אל־הצור מתחלת קציר עד נתך־מים עליהם מן־השמים ולא־נתנה עוף השמים לנוח עליהם יוםם ואת־חית השדה לילה׃
11
ויגד לדוד את אשר־עשתה רצפה בת־איה פלגש שאול׃
12
וילך דוד ויקח את־עצמות שאול ואת־עצמות יהונתן בנו מאת בעלי יביש גלעד אשר גנבו אתם מרחב בית־שן אשר [כ= תלום] [ק= תלאום] [כ= שם] [ק= שמה] [כ= הפלשתים] [ק= פלשתים] ביום הכות פלשתים את־שאול בגלבע׃
13
ויעל משם את־עצמות שאול ואת־עצמות יהונתן בנו ויאספו את־עצמות המוקעים׃
14
ויקברו את־עצמות־שאול ויהונתן־בנו בארץ בנימן בצלע בקבר קיש אביו ויעשו כל אשר־צוה המלך ויעתר אלהים לארץ אחרי־כן׃ ף
15
ותהי־עוד מלחמה לפלשתים את־ישראל וירד דוד ועבדיו עמו וילחמו את־פלשתים ויעף דוד׃
16
[כ= וישבו] [ק= וישבי] בנב אשר בילידי הרפה ומשקל קינו שלש מאות משקל נחשת והוא חגור חדשה ויאמר להכות את־דוד׃
17
ויעזר־לו אבישי בן־צרויה ויך את־הפלשתי וימיתהו אז נשבעו אנשי־דוד לו לאמר לא־תצא עוד אתנו למלחמה ולא תכבה את־נר ישראל׃ ף
18
ויהי אחרי־כן ותהי־עוד המלחמה בגוב עם־פלשתים אז הכה סבכי החשתי את־סף אשר בילדי הרפה׃ ף
19
ותהי־עוד המלחמה בגוב עם־פלשתים ויך אלחןן בן־יערי ארגים בית הלחמי את גלית הגתי ועץ חניתו כמנור ארגים׃ ס
20
ותהי־עוד מלחמה בגת ויהי איש [כ= מדין] [ק= מדון] ואצבעת ידיו ואצבעת* רגליו שש ושש עשרים וארבע מספר וגם־הוא ילד להרפה׃
21
ויחרף את־ישראל ויכהו יהונתן בן־[כ= שמעי] [ק= שמעה] אחי דוד׃
