¹ ויהי מאחרי כן ויעש לו אבשלום מרכבה וססים וחמשים איש רצים לפניו׃

² והשכים אבשלום ועמד על־יד דרך השער ויהי כל־האיש אשר־יהיה־לו־ריב לבוא אל־המלך למשפט ויקרא אבשלום אליו ויאמר אי־מזה עיר אתה ויאמר מאחד שבטי־ישראל עבדך׃

³ ויאמר אליו אבשלום ראה דברך טובים ונכחים ושמע אין־לך מאת המלך׃

⁴ ויאמר אבשלום מי־ישמני שפט בארץ ועלי יבוא כל־איש אשר־יהיה־לו־ריב ומשפט והצדקתיו׃

⁵ והיה בקרב־איש להשתחות לו ושלח את־ידו והחזיק לו ונשק לו׃

⁶ ויעש אבשלום כדבר הזה לכל־ישראל אשר־יבאו למשפט אל־המלך ויגנב אבשלום את־לב אנשי ישראל׃ ף

⁷ ויהי מקץ ארבעים שנה ויאמר אבשלום אל־המלך אלכה נא ואשלם את־נדרי אשר־נדרתי ליהוה בחברון׃

⁸ כי־נדר נדר עבדך בשבתי בגשור בארם לאמר אם־[כ= ישיב] [ק= ישוב] ישיבני יהוה ירושלם ועבדתי את־יהוה׃

⁹ ויאמר־לו המלך לך בשלום ויקם וילך חברונה׃ ף

¹⁰ וישלח אבשלום מרגלים בכל־שבטי ישראל לאמר כשמעכם את־קול השפר ואמרתם מלך אבשלום בחברון׃

¹¹ ואת־אבשלום הלכו מאתים איש מירושלם קראים והלכים לתםם ולא ידעו כל־דבר׃

¹² וישלח אבשלום את־אחיתפל הגילני יועץ דוד מעירו מגלה בזבחו את־הזבחים ויהי הקשר אמץ והעם הולך ורב את־אבשלום׃

¹³ ויבא המגיד אל־דוד לאמר היה לב־איש ישראל אחרי אבשלום׃

¹⁴ ויאמר דוד לכל־עבדיו אשר־אתו בירושלם קומו ונברחה כי לא־תהיה־לנו פליטה מפני אבשלום מהרו ללכת פן־ימהר והשגנו והדיח עלינו את־הרעה והכה העיר לפי־חרב׃

¹⁵ ויאמרו עבדי־המלך אל־המלך ככל אשר־יבחר אדני המלך הנה עבדיך׃

¹⁶ ויצא המלך וכל־ביתו ברגליו ויעזב המלך את עשר נשים פלגשים לשמר הבית׃

¹⁷ ויצא המלך וכל־העם ברגליו ויעמדו בית המרחק׃

¹⁸ וכל־עבדיו עברים על־ידו וכל־הכרתי וכל־הפלתי וכל־הגתים שש־מאות איש אשר־באו ברגלו מגת עברים על־פני המלך׃

¹⁹ ויאמר המלך אל־אתי הגתי למה תלך גם־אתה אתנו שוב ושב עם־המלך כי־נכרי אתה וגם־גלה אתה למקומך׃

²⁰ תמול בואך והיום [כ= אנועך] [ק= אניעך] עמנו ללכת ואני הולך על אשר־אני הולך שוב והשב את־אחיך עמך חסד ואמת׃

²¹ ויען אתי את־המלך ויאמר חי־יהוה וחי אדני המלך כי אם־במקום אשר יהיה־שם אדני המלך אם־למות אם־לחיים כי־שם יהיה עבדך׃

²² ויאמר דוד אל־אתי לך ועבר ויעבר אתי הגתי וכל־אנשיו וכל־הטף אשר אתו׃

²³ וכל־הארץ בוכים קול גדול וכל־העם עברים והמלך עבר בנחל קדרון וכל־העם עברים על־פני־דרך את־המדבר׃

²⁴ והנה גם־צדוק וכל־הלוים אתו נשאים את־ארון ברית האלהים ויצקו את־ארון האלהים ויעל אביתר עד־תם כל־העם לעבור מן־העיר׃

²⁵ ויאמר המלך לצדוק השב את־ארון האלהים העיר אם־אמצא חן בעיני יהוה והשבני והראני אתו ואת־נוהו׃

²⁶ ואם כה יאמר לא חפצתי בך הנני יעשה־לי כאשר טוב בעיניו׃ ס

²⁷ ויאמר המלך אל־צדוק הכהן הרואה אתה שבה העיר בשלום ואחימעץ בנך ויהונתן בן־אביתר שני בניכם אתכם׃

²⁸ ראו אנכי מתמהמה [כ= בעברות] [ק= בערבות] המדבר עד בוא דבר מעםכם להגיד לי׃

²⁹ וישב צדוק ואביתר את־ארון האלהים ירושלם וישבו שם׃

³⁰ ודוד עלה במעלה הזיתים עלה ובוכה וראש לו חפוי והוא הלך יחף וכל־העם אשר־אתו חפו איש ראשו ועלו עלה ובכה׃

³¹ ודוד הגיד לאמר אחיתפל בקשרים עם־אבשלום ויאמר דוד סכל־נא את־עצת אחיתפל יהוה׃

³² ויהי דוד בא עד־הראש אשר־ישתחוה שם לאלהים והנה לקראתו חושי הארכי קרוע כתנתו ואדמה על־ראשו׃

³³ ויאמר לו דוד אם עברת אתי והית עלי למשא׃

³⁴ ואם־העיר תשוב ואמרת לאבשלום עבדך אני המלך אהיה עבד אביך ואני מאז ועתה ואני עבדך והפרתה לי את עצת אחיתפל׃

³⁵ והלוא עמך שם צדוק ואביתר הכהנים והיה כל־הדבר אשר תשמע מבית המלך תגיד לצדוק ולאביתר הכהנים׃

³⁶ הנה־שם עםם שני בניהם אחימעץ לצדוק ויהונתן לאביתר ושלחתם בידם אלי כל־דבר אשר תשמעו׃

³⁷ ויבא חושי רעה דוד העיר ואבשלם יבא ירושלם׃

¹ ואלישע הנביא קרא לאחד מבני הנביאים ויאמר לו חגר מתניך וקח פך השמן הזה בידך ולך רמת גלעד׃

² ובאת שמה וראה־שם יהוא בן־יהושפט בן־נמשי ובאת והקמתו מתוך אחיו והביאת אתו חדר בחדר׃

³ ולקחת פך־השמן ויצקת על־ראשו ואמרת כה־אמר יהוה משחתיך למלך אל־ישראל ופתחת הדלת ונסתה ולא תחכה׃

⁴ וילך הנער הנער הנביא רמת גלעד׃

⁵ ויבא והנה שרי החיל ישבים ויאמר דבר לי אליך השר ויאמר יהוא אל־מי מכלנו ויאמר אליך השר׃

⁶ ויקם ויבא הביתה ויצק השמן אל־ראשו ויאמר לו כה־אמר יהוה אלהי ישראל משחתיך למלך אל־עם יהוה אל־ישראל׃

⁷ והכיתה את־בית אחאב אדניך ונקמתי דמי עבדי הנביאים ודמי כל־עבדי יהוה מיד איזבל׃

⁸ ואבד כל־בית אחאב והכרתי לאחאב משתין בקיר ועצור ועזוב בישראל׃

⁹ ונתתי את־בית אחאב כבית ירבעם בן־נבט וכבית בעשא בן־אחיה׃

¹⁰ ואת־איזבל יאכלו הכלבים בחלק יזרעאל ואין קבר ויפתח הדלת וינס׃

¹¹ ויהוא יצא אל־עבדי אדניו ויאמר לו השלום מדוע בא־המשגע הזה אליך ויאמר אליהם אתם ידעתם את־האיש ואת־שיחו׃

¹² ויאמרו שקר הגד־נא לנו ויאמר כזאת וכזאת אמר אלי לאמר כה אמר יהוה משחתיך למלך אל־ישראל׃

¹³ וימהרו ויקחו איש בגדו וישימו תחתיו אל־גרם המעלות ויתקעו בשופר ויאמרו מלך יהוא׃

¹⁴ ויתקשר יהוא בן־יהושפט בן־נמשי אל־יורם ויורם היה שמר ברמת גלעד הוא וכל־ישראל מפני חזאל מלך־ארם׃

¹⁵ וישב יהורם המלך להתרפא ביזרעאל מן־המכים אשר יכהו ארמים בהלחמו את־חזאל מלך ארם ויאמר יהוא אם־יש נפשכם אל־יצא פליט מן־העיר ללכת [כ= לגיד] [ק= להגיד] ביזרעאל׃

¹⁶ וירכב יהוא וילך יזרעאלה כי יורם שכב שמה ואחזיה מלך יהודה ירד לראות את־יורם׃

¹⁷ והצפה עמד על־המגדל ביזרעאל וירא את־שפעת יהוא בבאו ויאמר שפעת אני ראה ויאמר יהורם קח רכב ושלח לקראתם ויאמר השלום׃

¹⁸ וילך רכב הסוס לקראתו ויאמר כה־אמר המלך השלום ויאמר יהוא מה־לך ולשלום סב אל־אחרי ויגד הצפה לאמר בא־המלאך עד־הם ולא־שב׃

¹⁹ וישלח רכב סוס שני ויבא אלהם ויאמר כה־אמר המלך שלום ויאמר יהוא מה־לך ולשלום סב אל־אחרי׃

²⁰ ויגד הצפה לאמר בא עד־אליהם ולא־שב והמנהג כמנהג יהוא בן־נמשי כי בשגעון ינהג׃

²¹ ויאמר יהורם אסר ויאסר רכבו ויצא יהורם מלך־ישראל ואחזיהו מלך־יהודה איש ברכבו ויצאו לקראת יהוא וימצאהו בחלקת נבות היזרעאלי׃

²² ויהי כראות יהורם את־יהוא ויאמר השלום יהוא ויאמר מה השלום עד־זנוני איזבל אמך וכשפיה הרבים׃

²³ ויהפך יהורם ידיו וינס ויאמר אל־אחזיהו מרמה אחזיה׃

²⁴ ויהוא מלא ידו בקשת ויך את־יהורם בין זרעיו ויצא החצי מלבו ויכרע ברכבו׃

²⁵ ויאמר אל־בדקר [כ= שלשה] [ק= שלשו] שא השלכהו בחלקת שדה נבות היזרעאלי כי־זכר אני ואתה את רכבים צמדים אחרי אחאב אביו ויהוה נשא עליו את־המשא הזה׃

²⁶ אם־לא את־דמי נבות ואת־דמי בניו ראיתי אמש נאם־יהוה ושלמתי לך בחלקה הזאת נאם־יהוה ועתה שא השלכהו בחלקה כדבר יהוה׃

²⁷ ואחזיה מלך־יהודה ראה וינס דרך בית הגן וירדף אחריו יהוא ויאמר גם־אתו הכהו אל־המרכבה במעלה־גור אשר את־יבלעם וינס מגדו וימת שם׃

²⁸ וירכבו אתו עבדיו ירושלמה ויקברו אתו בקברתו עם־אבתיו בעיר דוד׃ ף

²⁹ ובשנת אחת עשרה שנה ליורם בן־אחאב מלך אחזיה על־יהודה׃

³⁰ ויבוא יהוא יזרעאלה ואיזבל שמעה ותשם בפוך עיניה ותיטב את־ראשה ותשקף בעד החלון׃

³¹ ויהוא בא בשער ותאמר השלום זמרי הרג אדניו׃

³² וישא פניו אל־החלון ויאמר מי אתי מי וישקיפו אליו שנים שלשה סריסים׃

³³ ויאמר [כ= שמטהו] [ק= שמטוה] וישמטוה ויז מדמה אל־הקיר ואל־הסוסים וירמסנה׃

³⁴ ויבא ויאכל וישת ויאמר פקדו־נא את־הארורה הזאת וקברוה כי בת־מלך היא׃

³⁵ וילכו לקברה ולא־מצאו בה כי אם־הגלגלת והרגלים וכפות הידים׃

³⁶ וישבו ויגידו לו ויאמר דבר־יהוה הוא אשר דבר ביד־עבדו אליהו התשבי לאמר בחלק יזרעאל יאכלו הכלבים את־בשר איזבל׃

³⁷ [כ= והית] [ק= והיתה] נבלת איזבל כדמן על־פני השדה בחלק יזרעאל אשר לא־יאמרו זאת איזבל׃ ף