¹ ויהי אחרי מות שאול ודוד שב מהכות את־העמלק וישב דוד בצקלג ימים שנים׃

² ויהי ביום השלישי והנה איש בא מן־המחנה מעם שאול ובגדיו קרעים ואדמה על־ראשו ויהי בבאו אל־דוד ויפל ארצה וישתחו׃

³ ויאמר לו דוד אי מזה תבוא ויאמר אליו ממחנה ישראל נמלטתי׃

⁴ ויאמר אליו דוד מה־היה הדבר הגד־נא לי ויאמר אשר־נס העם מן־המלחמה וגם־הרבה נפל מן־העם וימתו וגם שאול ויהונתן בנו מתו׃

⁵ ויאמר דוד אל־הנער המגיד לו איך ידעת כי־מת שאול ויהונתן בנו׃

⁶ ויאמר הנער המגיד לו נקרא נקריתי בהר הגלבע והנה שאול נשען על־חניתו והנה הרכב ובעלי הפרשים הדבקהו׃

⁷ ויפן אחריו ויראני ויקרא אלי ואמר הנני׃

⁸ ויאמר לי מי־אתה [כ= ויאמר] [ק= ואמר] אליו עמלקי אנכי׃

⁹ ויאמר אלי עמד־נא עלי ומתתני כי אחזני השבץ כי־כל־עוד נפשי בי׃

¹⁰ ואעמד עליו ואמתתהו כי ידעתי כי לא יחיה אחרי נפלו ואקח הנזר אשר על־ראשו ואצעדה אשר על־זרעו ואביאם אל־אדני הנה׃

¹¹ ויחזק דוד [כ= בבגדו] [ק= בבגדיו] ויקרעם וגם כל־האנשים אשר אתו׃

¹² ויספדו ויבכו ויצמו עד־הערב על־שאול ועל־יהונתן בנו ועל־עם יהוה ועל־בית ישראל כי נפלו בחרב׃ ס

¹³ ויאמר דוד אל־הנער המגיד לו אי מזה אתה ויאמר בן־איש גר עמלקי אנכי׃

¹⁴ ויאמר אליו דוד איך לא יראת לשלח ידך לשחת את־משיח יהוה׃

¹⁵ ויקרא דוד לאחד מהנערים ויאמר גש פגע־בו ויכהו וימת׃

¹⁶ ויאמר אליו דוד [כ= דמיך] [ק= דמך] על־ראשך כי פיך ענה בך לאמר אנכי מתתי את־משיח יהוה׃ ס

¹⁷ ויקןן דוד את־הקינה הזאת על־שאול ועל־יהונתן בנו׃

¹⁸ ויאמר ללמד בני־יהודה קשת הנה כתובה על־ספר הישר׃

¹⁹ הצבי ישראל על־במותיך חלל איך נפלו גבורים׃

²⁰ אל־תגידו בגת אל־תבשרו בחוצת אשקלון פן־תשמחנה בנות פלשתים פן־תעלזנה בנות הערלים׃

²¹ הרי בגלבע אל־טל ואל־מטר עליכם ושדי תרומת כי שם נגעל מגן גבורים מגן שאול בלי משיח בשמן׃

²² מדם חללים מחלב גבורים קשת יהונתן לא נשוג אחור וחרב שאול לא תשוב ריקם׃

²³ שאול ויהונתן הנאהבים והנעיםם בחייהם ובמותם לא נפרדו מנשרים קלו מאריות גברו׃

²⁴ בנות ישראל אל־שאול בכינה המלבשכם שני עם־עדנים המעלה עדי זהב על לבושכן׃

²⁵ איך נפלו גברים בתוך המלחמה יהונתן על־במותיך חלל׃

²⁶ צר־לי עליך אחי יהונתן נעמת לי מאד נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים׃

²⁷ איך נפלו גבורים ויאבדו כלי מלחמה׃ ף