1
ויקבצו פלשתים את־כל־מחניהם אפקה וישראל חנים בעין אשר ביזרעאל׃
2
וסרני פלשתים עברים למאות ולאלפים ודוד ואנשיו עברים באחרנה עם־אכיש׃
3
ויאמרו שרי פלשתים מה העברים האלה ויאמר אכיש אל־שרי פלשתים הלוא־זה דוד עבד שאול מלך־ישראל אשר היה אתי זה ימים או־זה שנים ולא־מצאתי בו מאומה מיום נפלו עד־היום הזה׃ ף
4
ויקצפו עליו שרי פלשתים ויאמרו לו שרי פלשתים השב את־האיש וישב אל־מקומו אשר הפקדתו שם ולא־ירד עמנו במלחמה ולא־יהיה־לנו לשטן במלחמה ובמה יתרצה זה אל־אדניו הלוא בראשי האנשים ההם׃
5
הלוא־זה דוד אשר יענו־לו במחלות לאמר הכה שאול באלפיו ודוד [כ= ברבבתו] [ק= ברבבתיו]׃ ס
6
ויקרא אכיש אל־דוד ויאמר אליו חי־יהוה כי־ישר אתה וטוב בעיני צאתך ובאך אתי במחנה כי לא־מצאתי בך רעה מיום באך אלי עד־היום הזה ובעיני הסרנים לא־טוב אתה׃
7
ועתה שוב ולך בשלום ולא־תעשה רע בעיני סרני פלשתים׃ ס
8
ויאמר דוד אל־אכיש כי מה עשיתי ומה־מצאת בעבדך מיום אשר הייתי לפניך עד היום הזה כי לא אבוא ונלחמתי באיבי אדני המלך׃
9
ויען אכיש ויאמר אל־דוד ידעתי כי טוב אתה בעיני כמלאך אלהים אך שרי פלשתים אמרו לא־יעלה עמנו במלחמה׃
10
ועתה השכם בבקר ועבדי אדניך אשר־באו אתך והשכמתם בבקר ואור לכם ולכו׃
11
וישכם דוד הוא ואנשיו ללכת בבקר לשוב אל־ארץ פלשתים ופלשתים עלו יזרעאל׃ ס
