¹ ויקם וילך ויהונתן בא העיר׃

² ויבא דוד נבה אל־אחימלך הכהן ויחרד אחימלך לקראת דוד ויאמר לו מדוע אתה לבדך ואיש אין אתך׃

³ ויאמר דוד לאחימלך הכהן המלך צוני דבר ויאמר אלי איש אל־ידע מאומה את־הדבר אשר־אנכי שלחך ואשר צויתך ואת־הנערים יודעתי אל־מקום פלני אלמוני׃

⁴ ועתה מה־יש תחת־ידך חמשה־לחם תנה בידי או הנמצא׃

⁵ ויען הכהן את־דוד ויאמר אין־לחם חל אל־תחת ידי כי־אם־לחם קדש יש אם־נשמרו הנערים אך מאשה׃ ף

⁶ ויען דוד את־הכהן ויאמר לו כי אם־אשה עצרה־לנו כתמול שלשם בצאתי ויהיו כלי־הנערים קדש והוא דרך חל ואף כי היום יקדש בכלי׃

⁷ ויתן־לו הכהן קדש כי לא־היה שם לחם כי־אם־לחם הפנים המוסרים מלפני יהוה לשום לחם חם ביום הלקחו׃

⁸ ושם איש מעבדי שאול ביום ההוא נעצר לפני יהוה ושמו דאג האדמי אביר הרעים אשר לשאול׃

⁹ ויאמר דוד לאחימלך ואין יש־פה תחת־ידך חנית או־חרב כי גם־חרבי וגם־כלי לא־לקחתי בידי כי־היה דבר־המלך נחוץ׃ ס

¹⁰ ויאמר הכהן חרב גלית הפלשתי אשר־הכית בעמק האלה הנה־היא לוטה בשמלה אחרי האפוד אם־אתה תקח־לך קח כי אין אחרת זולתה בזה ויאמר דוד אין כמוה תננה לי׃

¹¹ ויקם דוד ויברח ביום־ההוא מפני שאול ויבא אל־אכיש מלך גת׃

¹² ויאמרו עבדי אכיש אליו הלוא־זה דוד מלך הארץ הלוא לזה יענו במחלות לאמר הכה שאול [כ= באלפו] [ק= באלפיו] ודוד [כ= ברבבתו] [ק= ברבבתיו]׃

¹³ וישם דוד את־הדברים האלה בלבבו וירא מאד מפני אכיש מלך־גת׃

¹⁴ וישנו את־טעמו בעיניהם ויתהלל בידם [כ= ויתו] [ק= ויתיו] על־דלתות השער ויורד רירו אל־זקנו׃

¹⁵ ויאמר אכיש אל־עבדיו הנה תראו איש משתגע למה תביאו אתו אלי׃

¹⁶ חסר משגעים אני כי־הבאתם את־זה להשתגע עלי הזה יבוא אל־ביתי׃ ס

¹ ויאמר דוד אל־לבו עתה אספה יום־אחד ביד־שאול אין־לי טוב כי המלט אמלט אל־ארץ פלשתים ונואש ממני שאול לבקשני עוד בכל־גבול ישראל ונמלטתי מידו׃

² ויקם דוד ויעבר הוא ושש־מאות איש אשר עמו אל־אכיש בן־מעוך מלך גת׃

³ וישב דוד עם־אכיש בגת הוא ואנשיו איש וביתו דוד ושתי נשיו אחינעם היזרעאלית ואביגיל אשת־נבל הכרמלית׃

⁴ ויגד לשאול כי־ברח דוד גת ולא־[כ= יוסף] [ק= יסף] עוד לבקשו׃ ס

⁵ ויאמר דוד אל־אכיש אם־נא מצאתי חן בעיניך יתנו־לי מקום באחת ערי השדה ואשבה שם ולמה ישב עבדך בעיר הממלכה עמך׃

⁶ ויתן־לו אכיש ביום ההוא את־צקלג לכן היתה צקלג למלכי יהודה עד היום הזה׃ ף

⁷ ויהי מספר הימים אשר־ישב דוד בשדה פלשתים ימים וארבעה חדשים׃

⁸ ויעל דוד ואנשיו ויפשטו אל־הגשורי [כ= והגרזי] [ק= והגזרי] והעמלקי כי הנה ישבות הארץ אשר מעולם בואך שורה ועד־ארץ מצרים׃

⁹ והכה דוד את־הארץ ולא יחיה איש ואשה ולקח צאן ובקר וחמרים וגמלים ובגדים וישב ויבא אל־אכיש׃

¹⁰ ויאמר אכיש אל־פשטתם היום ויאמר דוד על־נגב יהודה ועל־נגב הירחמאלי ואל־נגב הקיני׃

¹¹ ואיש ואשה לא־יחיה דוד להביא גת לאמר פן־יגדו עלינו לאמר כה־עשה דוד וכה משפטו כל־הימים אשר ישב בשדה פלשתים׃

¹² ויאמן אכיש בדוד לאמר הבאש הבאיש בעמו בישראל והיה לי לעבד עולם׃ ף