圣经文本

 

Bereshit第38章

学习

   

1 ויהי בעת ההוא וירד יהודה מאת אחיו ויט עד איש עדלמי ושמו חירה׃

2 וירא שם יהודה בת איש כנעני ושמו שוע ויקחה ויבא אליה׃

3 ותהר ותלד בן ויקרא את שמו ער׃

4 ותהר עוד ותלד בן ותקרא את שמו אונן׃

5 ותסף עוד ותלד בן ותקרא את שמו שלה והיה בכזיב בלדתה אתו׃

6 ויקח יהודה אשה לער בכורו ושמה תמר׃

7 ויהי ער בכור יהודה רע בעיני יהוה וימתהו יהוה׃

8 ויאמר יהודה לאונן בא אל אשת אחיך ויבם אתה והקם זרע לאחיך׃

9 וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע והיה אם בא אל אשת אחיו ושחת ארצה לבלתי נתן זרע לאחיו׃

10 וירע בעיני יהוה אשר עשה וימת גם אתו׃

11 ויאמר יהודה לתמר כלתו שבי אלמנה בית אביך עד יגדל שלה בני כי אמר פן ימות גם הוא כאחיו ותלך תמר ותשב בית אביה׃

12 וירבו הימים ותמת בת שוע אשת יהודה וינחם יהודה ויעל על גזזי צאנו הוא וחירה רעהו העדלמי תמנתה׃

13 ויגד לתמר לאמר הנה חמיך עלה תמנתה לגז צאנו׃

14 ותסר בגדי אלמנותה מעליה ותכס בצעיף ותתעלף ותשב בפתח עינים אשר על דרך תמנתה כי ראתה כי גדל שלה והוא לא נתנה לו לאשה׃

15 ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פניה׃

16 ויט אליה אל הדרך ויאמר הבה נא אבוא אליך כי לא ידע כי כלתו הוא ותאמר מה תתן לי כי תבוא אלי׃

17 ויאמר אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן ותאמר אם תתן ערבון עד שלחך׃

18 ויאמר מה הערבון אשר אתן לך ותאמר חתמך ופתילך ומטך אשר בידך ויתן לה ויבא אליה ותהר לו׃

19 ותקם ותלך ותסר צעיפה מעליה ותלבש בגדי אלמנותה׃

20 וישלח יהודה את גדי העזים ביד רעהו העדלמי לקחת הערבון מיד האשה ולא מצאה׃

21 וישאל את אנשי מקמה לאמר איה הקדשה הוא בעינים על הדרך ויאמרו לא היתה בזה קדשה׃

22 וישב אל יהודה ויאמר לא מצאתיה וגם אנשי המקום אמרו לא היתה בזה קדשה׃

23 ויאמר יהודה תקח לה פן נהיה לבוז הנה שלחתי הגדי הזה ואתה לא מצאתה׃

24 ויהי כמשלש חדשים ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתך וגם הנה הרה לזנונים ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף׃

25 הוא מוצאת והיא שלחה אל חמיה לאמר לאיש אשר אלה לו אנכי הרה ותאמר הכר נא למי החתמת והפתילים והמטה האלה׃

26 ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני כי על כן לא נתתיה לשלה בני ולא יסף עוד לדעתה׃

27 ויהי בעת לדתה והנה תאומים בבטנה׃

28 ויהי בלדתה ויתן יד ותקח המילדת ותקשר על ידו שני לאמר זה יצא ראשנה׃

29 ויהי כמשיב ידו והנה יצא אחיו ותאמר מה פרצת עליך פרץ ויקרא שמו פרץ׃

30 ואחר יצא אחיו אשר על ידו השני ויקרא שמו זרח׃

   

来自斯威登堡的著作

 

Arcana Coelestia#5034

学习本章节

  
/10837  
  

5034. That his anger flared up' means an aversion to spiritual truth. This is clear from the meaning of 'anger' as a departure from the good of charity, dealt with in 357, and so an aversion, in this case an aversion to spiritual truth since that truth is the subject here. The reason 'anger' means an aversion is that as long as a person is angry with another he feels averse to him; for anger arises or is aroused in someone when the love linking him to some other person, or to some particular object, is offended by that person or object. When the link is broken, that person flares up or becomes angry, as though something in his life that gives him delight, and thus something of his own life, has been lost. This sorrow turns into grief, and the grief into anger.

  
/10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.