圣经文本

 

Bereshit第37章

学习

   

1 וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען׃

2 אלה תלדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רעה את אחיו בצאן והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם׃

3 וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים׃

4 ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם׃

5 ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אתו׃

6 ויאמר אליהם שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי׃

7 והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי׃

8 ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם משול תמשל בנו ויוספו עוד שנא אתו על חלמתיו ועל דבריו׃

9 ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי׃

10 ויספר אל אביו ואל אחיו ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה׃

11 ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר׃

12 וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם בשכם׃

13 ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני׃

14 ויאמר לו לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה׃

15 וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש׃

16 ויאמר את אחי אנכי מבקש הגידה נא לי איפה הם רעים׃

17 ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן׃

18 ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו׃

19 ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלמות הלזה בא׃

20 ועתה לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיו חלמתיו׃

21 וישמע ראובן ויצלהו מידם ויאמר לא נכנו נפש׃

22 ויאמר אלהם ראובן אל תשפכו דם השליכו אתו אל הבור הזה אשר במדבר ויד אל תשלחו בו למען הציל אתו מידם להשיבו אל אביו׃

23 ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו ויפשיטו את יוסף את כתנתו את כתנת הפסים אשר עליו׃

24 ויקחהו וישלכו אתו הברה והבור רק אין בו מים׃

25 וישבו לאכל לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט הולכים להוריד מצרימה׃

26 ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרג את אחינו וכסינו את דמו׃

27 לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל תהי בו כי אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו׃

28 ויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את יוסף מצרימה׃

29 וישב ראובן אל הבור והנה אין יוסף בבור ויקרע את בגדיו׃

30 וישב אל אחיו ויאמר הילד איננו ואני אנה אני בא׃

31 ויקחו את כתנת יוסף וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתנת בדם׃

32 וישלחו את כתנת הפסים ויביאו אל אביהם ויאמרו זאת מצאנו הכר נא הכתנת בנך הוא אם לא׃

33 ויכירה ויאמר כתנת בני חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסף׃

34 ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על בנו ימים רבים׃

35 ויקמו כל בניו וכל בנתיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי ארד אל בני אבל שאלה ויבך אתו אביו׃

36 והמדנים מכרו אתו אל מצרים לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים׃

   

来自斯威登堡的著作

 

Arcana Coelestia#4672

学习本章节

  
/10837  
  

4672. 'And he, still a boy' means at first. This is clear from the meaning of 'a boy' - when this expression is used to refer to a new Church - as at first, that is, as the first state of that Church. For the Church is like an infant, a boy, a man, and at length an old man, in that it passes as the individual does through its own phases of life. The Church also resembles the human being in general, and is actually called one. Furthermore, within the Church which is called 'a boy' because of the phase it is at, and which is by nature such that it soon becomes wayward, the Lord is present at first, both with those who teach and those who learn. But after a while they dissociate themselves from Him, as is also represented by the brothers throwing Joseph into the pit and selling him.

[2] Every Church which begins with faith is like this, but a Church beginning with charity is different. A Church that begins with faith is controlled solely by the understanding, and the understanding by that which has been inherited, namely self-love and love of the world. These loves induce the understanding to gather texts from the Word which support their desires, and to give its own interpretation to those which do not support them. It is different in the case of a Church which begins with charity. This Church is controlled by good, the Lord being within that good. For good which is the good of charity and love is a mediator between the Lord and faith; and unless it is there as a mediator between them no spiritual communication is possible. Without that intermediary He cannot possibly flow into faith. If evil exists there instead of good it drives away the Lord and casts aside or else perverts everything that is the Lord's and so the whole of faith; for faith comes from Him through good.

  
/10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.