¹ ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ׃

² וירא אתה שכם בן חמור החוי נשיא הארץ ויקח אתה וישכב אתה ויענה׃

³ ותדבק נפשו בדינה בת יעקב ויאהב את הנער וידבר על לב הנער׃

⁴ ויאמר שכם אל חמור אביו לאמר קח לי את הילדה הזאת לאשה׃

⁵ ויעקב שמע כי טמא את דינה בתו ובניו היו את מקנהו בשדה והחרש יעקב עד באם׃

⁶ ויצא חמור אבי שכם אל יעקב לדבר אתו׃

⁷ ובני יעקב באו מן השדה כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב וכן לא יעשה׃

⁸ וידבר חמור אתם לאמר שכם בני חשקה נפשו בבתכם תנו נא אתה לו לאשה׃

⁹ והתחתנו אתנו בנתיכם תתנו לנו ואת בנתינו תקחו לכם׃

¹⁰ ואתנו תשבו והארץ תהיה לפניכם שבו וסחרוה והאחזו בה׃

¹¹ ויאמר שכם אל אביה ואל אחיה אמצא חן בעיניכם ואשר תאמרו אלי אתן׃

¹² הרבו עלי מאד מהר ומתן ואתנה כאשר תאמרו אלי ותנו לי את הנער לאשה׃

¹³ ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור אביו במרמה וידברו אשר טמא את דינה אחתם׃

¹⁴ ויאמרו אליהם לא נוכל לעשות הדבר הזה לתת את אחתנו לאיש אשר לו ערלה כי חרפה הוא לנו׃

¹⁵ אך בזאת נאות לכם אם תהיו כמנו להמל לכם כל זכר׃

¹⁶ ונתנו את בנתינו לכם ואת בנתיכם נקח לנו וישבנו אתכם והיינו לעם אחד׃

¹⁷ ואם לא תשמעו אלינו להמול ולקחנו את בתנו והלכנו׃

¹⁸ וייטבו דבריהם בעיני חמור ובעיני שכם בן חמור׃

¹⁹ ולא אחר הנער לעשות הדבר כי חפץ בבת יעקב והוא נכבד מכל בית אביו׃

²⁰ ויבא חמור ושכם בנו אל שער עירם וידברו אל אנשי עירם לאמר׃

²¹ האנשים האלה שלמים הם אתנו וישבו בארץ ויסחרו אתה והארץ הנה רחבת ידים לפניהם את בנתם נקח לנו לנשים ואת בנתינו נתן להם׃

²² אך בזאת יאתו לנו האנשים לשבת אתנו להיות לעם אחד בהמול לנו כל זכר כאשר הם נמלים׃

²³ מקנהם וקנינם וכל בהמתם הלוא לנו הם אך נאותה להם וישבו אתנו׃

²⁴ וישמעו אל חמור ואל שכם בנו כל יצאי שער עירו וימלו כל זכר כל יצאי שער עירו׃

²⁵ ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבאו על העיר בטח ויהרגו כל זכר׃

²⁶ ואת חמור ואת שכם בנו הרגו לפי חרב ויקחו את דינה מבית שכם ויצאו׃

²⁷ בני יעקב באו על החללים ויבזו העיר אשר טמאו אחותם׃

²⁸ את צאנם ואת בקרם ואת חמריהם ואת אשר בעיר ואת אשר בשדה לקחו׃

²⁹ ואת כל חילם ואת כל טפם ואת נשיהם שבו ויבזו ואת כל אשר בבית׃

³⁰ ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי עכרתם אתי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי׃

³¹ ויאמרו הכזונה יעשה את אחותנו׃