新基督教圣经研究

圣经文本

 

Bereshit第32章

学习

   

1 ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים׃

2 ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שם המקום ההוא מחנים׃

3 וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום׃

4 ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה׃

5 ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדני למצא חן בעיניך׃

6 וישבו המלאכים אל יעקב לאמר באנו אל אחיך אל עשו וגם הלך לקראתך וארבע מאות איש עמו׃

7 ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את העם אשר אתו ואת הצאן ואת הבקר והגמלים לשני מחנות׃

8 ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה׃

9 ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק יהוה האמר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עמך׃

10 קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות׃

11 הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אתו פן יבוא והכני אם על בנים׃

12 ואתה אמרת היטב איטיב עמך ושמתי את זרעך כחול הים אשר לא יספר מרב׃

13 וילן שם בלילה ההוא ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו אחיו׃

14 עזים מאתים ותישים עשרים רחלים מאתים ואילים עשרים׃

15 גמלים מיניקות ובניהם שלשים פרות ארבעים ופרים עשרה אתנת עשרים ועירם עשרה׃

16 ויתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו ויאמר אל עבדיו עברו לפני ורוח תשימו בין עדר ובין עדר׃

17 ויצו את הראשון לאמר כי יפגשך עשו אחי ושאלך לאמר למי אתה ואנה תלך ולמי אלה לפניך׃

18 ואמרת לעבדך ליעקב מנחה הוא שלוחה לאדני לעשו והנה גם הוא אחרינו׃

19 ויצו גם את השני גם את השלישי גם את כל ההלכים אחרי העדרים לאמר כדבר הזה תדברון אל עשו במצאכם אתו׃

20 ואמרתם גם הנה עבדך יעקב אחרינו כי אמר אכפרה פניו במנחה ההלכת לפני ואחרי כן אראה פניו אולי ישא פני׃

21 ותעבר המנחה על פניו והוא לן בלילה ההוא במחנה׃

22 ויקם בלילה הוא ויקח את שתי נשיו ואת שתי שפחתיו ואת אחד עשר ילדיו ויעבר את מעבר יבק׃

23 ויקחם ויעברם את הנחל ויעבר את אשר לו׃

24 ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר׃

25 וירא כי לא יכל לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו׃

26 ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני׃

27 ויאמר אליו מה שמך ויאמר יעקב׃

28 ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל׃

29 וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אתו שם׃

30 ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי׃

31 ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל והוא צלע על ירכו׃

32 על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה׃

   

来自斯威登堡的著作

 

Arcana Coelestia#4243

学习本章节

  
/10837  
  

4243. 'With Laban I have sojourned, and have stayed until now' means that it had taken to itself the good meant by 'Laban'. This is clear from the representation of 'Laban' as intermediate good, that is, good which is not genuine good but nevertheless serves to introduce genuine truths and goods, dealt with in 3974, 3982, 3986 (end), 4063; from the meaning of 'sojourning' as receiving instruction, dealt with in 1463, 2025; and from the meaning of 'staying' or 'staying wish' as that which has reference to the life of truth when accompanied by good, dealt with in 3613, at this point as taking to oneself. From this it is evident that the words 'With Laban I have sojourned, and have stayed until now' mean that it had taken to itself the good meant by 'Laban'.

[2] The implications of all this are as follows: Truth cannot be implanted in good unless means exist to effect this. Those means were the subject in previous chapters, where Jacob's sojourning and staying with Laban, and the flock he acquired there, are referred to. The present chapter deals with the process by which truth and good are joined together, and so with an inversion of state, when order is turned around so that truth is made subordinate to good. Truth seemingly occupies the first position during the time a person is learning truth from an affection for it, though he is not as yet living in accordance with it to any real extent. But good occupies the first position when he does live in accordance with the truth he has learned from an affection for it, for in that case truth becomes good since that person now believes that good consists in acting in accordance with truth. People who are regenerate are governed by this good, as also are those who possess conscience, that is, who no longer reason whether it is the truth but do it because it is the truth, and so who have taken it to themselves in faith and in life.

  
/10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org