新基督教圣经研究

圣经文本

 

Bereshit第22章

学习

   

1 ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני׃

2 ויאמר קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המריה והעלהו שם לעלה על אחד ההרים אשר אמר אליך׃

3 וישכם אברהם בבקר ויחבש את חמרו ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו ויבקע עצי עלה ויקם וילך אל המקום אשר אמר לו האלהים׃

4 ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחק׃

5 ויאמר אברהם אל נעריו שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוה ונשובה אליכם׃

6 ויקח אברהם את עצי העלה וישם על יצחק בנו ויקח בידו את האש ואת המאכלת וילכו שניהם יחדו׃

7 ויאמר יצחק אל אברהם אביו ויאמר אבי ויאמר הנני בני ויאמר הנה האש והעצים ואיה השה לעלה׃

8 ויאמר אברהם אלהים יראה לו השה לעלה בני וילכו שניהם יחדו׃

9 ויבאו אל המקום אשר אמר לו האלהים ויבן שם אברהם את המזבח ויערך את העצים ויעקד את יצחק בנו וישם אתו על המזבח ממעל לעצים׃

10 וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחט את בנו׃

11 ויקרא אליו מלאך יהוה מן השמים ויאמר אברהם אברהם ויאמר הנני׃

12 ויאמר אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשכת את בנך את יחידך ממני׃

13 וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעלה תחת בנו׃

14 ויקרא אברהם שם המקום ההוא יהוה יראה אשר יאמר היום בהר יהוה יראה׃

15 ויקרא מלאך יהוה אל אברהם שנית מן השמים׃

16 ויאמר בי נשבעתי נאם יהוה כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יחידך׃

17 כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים וירש זרעך את שער איביו׃

18 והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקלי׃

19 וישב אברהם אל נעריו ויקמו וילכו יחדו אל באר שבע וישב אברהם בבאר שבע׃

20 ויהי אחרי הדברים האלה ויגד לאברהם לאמר הנה ילדה מלכה גם הוא בנים לנחור אחיך׃

21 את עוץ בכרו ואת בוז אחיו ואת קמואל אבי ארם׃

22 ואת כשד ואת חזו ואת פלדש ואת ידלף ואת בתואל׃

23 ובתואל ילד את רבקה שמנה אלה ילדה מלכה לנחור אחי אברהם׃

24 ופילגשו ושמה ראומה ותלד גם הוא את טבח ואת גחם ואת תחש ואת מעכה׃

   

来自斯威登堡的著作

 

Arcana Coelestia#2818

学习本章节

  
/10837  
  

2818. 'To slay his son' means until whatever originated in the merely human was dead. This becomes clear from the internal sense of these words, for they mean the Lord's severest and inmost temptations, in the last of which, that of the Cross, it is clear that the merely human also died. This could not be represented by 'Abraham's son' or Isaac because the sacrificing of sons was an abomination. Yet that death of the human was represented so far as this could be represented; that is to say, it was represented in the attempt to sacrifice Isaac but not in any actual sacrificing of him. From this it may become clear that these words about Abraham taking the knife to slay his son mean until all that was merely human was dead.

[2] The Lord's future coming into the world and His suffering of death had been known since most ancient times. The existence of that knowledge then may be recognized plainly from the custom prevalent among the gentiles of sacrificing their own children, which they did in the belief that by so doing they made atonement and satisfied God. They would never have made this abominable custom their major religious activity unless they had received from the ancients knowledge of a future coming of the Son of God, of whom, so they believed, a sacrifice would be made. The children of Jacob too inclined to this abominable practice, as also did Abraham, for nobody is tempted except through that to which he has an inclination. The fact that the children of Jacob had those inclinations is clear in the Prophets. But to prevent them plunging into that abominable practice the introduction of burnt offerings and sacrifices was permitted, 922, 1128, 1241, 1343, 2180.

  
/10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org