新基督教圣经研究

圣经文本

 

Bereshit第19章

学习

   

1 ויבאו שני המלאכים סדמה בערב ולוט ישב בשער סדם וירא לוט ויקם לקראתם וישתחו אפים ארצה׃

2 ויאמר הנה נא אדני סורו נא אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם ויאמרו לא כי ברחוב נלין׃

3 ויפצר בם מאד ויסרו אליו ויבאו אל ביתו ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו׃

4 טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדם נסבו על הבית מנער ועד זקן כל העם מקצה׃

5 ויקראו אל לוט ויאמרו לו איה האנשים אשר באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדעה אתם׃

6 ויצא אלהם לוט הפתחה והדלת סגר אחריו׃

7 ויאמר אל נא אחי תרעו׃

8 הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש אוציאה נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם רק לאנשים האל אל תעשו דבר כי על כן באו בצל קרתי׃

9 ויאמרו גש הלאה ויאמרו האחד בא לגור וישפט שפוט עתה נרע לך מהם ויפצרו באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הדלת׃

10 וישלחו האנשים את ידם ויביאו את לוט אליהם הביתה ואת הדלת סגרו׃

11 ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד גדול וילאו למצא הפתח׃

12 ויאמרו האנשים אל לוט עד מי לך פה חתן ובניך ובנתיך וכל אשר לך בעיר הוצא מן המקום׃

13 כי משחתים אנחנו את המקום הזה כי גדלה צעקתם את פני יהוה וישלחנו יהוה לשחתה׃

14 ויצא לוט וידבר אל חתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן המקום הזה כי משחית יהוה את העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו׃

15 וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את אשתך ואת שתי בנתיך הנמצאת פן תספה בעון העיר׃

16 ויתמהמה ויחזקו האנשים בידו וביד אשתו וביד שתי בנתיו בחמלת יהוה עליו ויצאהו וינחהו מחוץ לעיר׃

17 ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על נפשך אל תביט אחריך ואל תעמד בכל הככר ההרה המלט פן תספה׃

18 ויאמר לוט אלהם אל נא אדני׃

19 הנה נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות את נפשי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן תדבקני הרעה ומתי׃

20 הנה נא העיר הזאת קרבה לנוס שמה והיא מצער אמלטה נא שמה הלא מצער הוא ותחי נפשי׃

21 ויאמר אליו הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי את העיר אשר דברת׃

22 מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד באך שמה על כן קרא שם העיר צוער׃

23 השמש יצא על הארץ ולוט בא צערה׃

24 ויהוה המטיר על סדם ועל עמרה גפרית ואש מאת יהוה מן השמים׃

25 ויהפך את הערים האל ואת כל הככר ואת כל ישבי הערים וצמח האדמה׃

26 ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח׃

27 וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני יהוה׃

28 וישקף על פני סדם ועמרה ועל כל פני ארץ הככר וירא והנה עלה קיטר הארץ כקיטר הכבשן׃

29 ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכר אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה בהפך את הערים אשר ישב בהן לוט׃

30 ויעל לוט מצוער וישב בהר ושתי בנתיו עמו כי ירא לשבת בצוער וישב במערה הוא ושתי בנתיו׃

31 ותאמר הבכירה אל הצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ׃

32 לכה נשקה את אבינו יין ונשכבה עמו ונחיה מאבינו זרע׃

33 ותשקין את אביהן יין בלילה הוא ותבא הבכירה ותשכב את אביה ולא ידע בשכבה ובקומה׃

34 ויהי ממחרת ותאמר הבכירה אל הצעירה הן שכבתי אמש את אבי נשקנו יין גם הלילה ובאי שכבי עמו ונחיה מאבינו זרע׃

35 ותשקין גם בלילה ההוא את אביהן יין ותקם הצעירה ותשכב עמו ולא ידע בשכבה ובקמה׃

36 ותהרין שתי בנות לוט מאביהן׃

37 ותלד הבכירה בן ותקרא שמו מואב הוא אבי מואב עד היום׃

38 והצעירה גם הוא ילדה בן ותקרא שמו בן עמי הוא אבי בני עמון עד היום׃

   

来自斯威登堡的著作

 

Apocalypse Revealed#452

学习本章节

  
/962  
  

452. And out of their mouths came fire, smoke, and brimstone. This symbolically means that interiorly regarded, their thoughts and discourses contained nothing else, and issuing from them was nothing but a love of self and the world, which is a characteristic trait of the will, a conceit in their own intelligence, which is a characteristic trait of the intellect, and the lusts attendant on evil and falsity, which are a characteristic trait flowing from them both.

Out of their mouths means from their thoughts and discourses. Fire symbolizes a love of self and the world, which is a characteristic trait of the will (nos. 450, 468, 494). Smoke symbolizes a conceit in one's own intelligence, which is a characteristic trait of the intellect, emanating from the love of self and the world like smoke from a fire (no. 422). And brimstone symbolizes the lusts attendant on evil and falsity, which are a characteristic trait flowing from them both.

This is not, however, apparent from these people's discourses in public in the world. But it is clearly apparent to angels in heaven. Consequently we say that their thoughts and discourses, interiorly regarded, are of this character.

Fire symbolizes hellish love, and brimstone the lusts flowing from that love through a conceit in one's own intelligence, in the following places:

I will rain down on him... fire and brimstone. (Ezekiel 38:22)

Upon the wicked (Jehovah) will rain... fire and brimstone... (Psalms 11:6)

...the day of Jehovah's vengeance... Its streams shall be turned into pitch, and its dust into brimstone...; its smoke shall ascend forever. (Isaiah 34:8-10)

On the day that Lot went out of Sodom it rained fire and brimstone... Even so will it be in the day the Son of Man is revealed. (Luke 17:29-30. Cf. Genesis 19:24)

If anyone worships the beast and his image..., he shall be tormented with fire and brimstone... (Revelation 14:9.10)

The beast, the false prophet, and the devil were cast into the lake of fire and brimstone (Revelation 19:20; 20:10; 21:8).

The breath of Jehovah, like a stream of brimstone, shall kindle (the pyre). (Isaiah 30:33)

The whole land is brimstone, salt, and burning; it shall not be sown, nor shall it sprout..., like the overthrow of Sodom and Gomorrah... (Deuteronomy 29:22-23)

Brimstone is scattered on the habitation (of the wicked). (Job 18:15)

  
/962  
  

Many thanks to the General Church of the New Jerusalem, and to Rev. N.B. Rogers, translator, for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org