圣经文本

 

Yechezchial第37章

学习

   

1 היתה עלי יד יהוה ויוצאני ברוח יהוה ויניחני בתוך הבקעה והיא מלאה עצמות׃

2 והעבירני עליהם סביב סביב והנה רבות מאד על פני הבקעה והנה יבשות מאד׃

3 ויאמר אלי בן אדם התחיינה העצמות האלה ואמר אדני יהוה אתה ידעת׃

4 ויאמר אלי הנבא על העצמות האלה ואמרת אליהם העצמות היבשות שמעו דבר יהוה׃

5 כה אמר אדני יהוה לעצמות האלה הנה אני מביא בכם רוח וחייתם׃

6 ונתתי עליכם גדים והעלתי עליכם בשר וקרמתי עליכם עור ונתתי בכם רוח וחייתם וידעתם כי אני יהוה׃

7 ונבאתי כאשר צויתי ויהי קול כהנבאי והנה רעש ותקרבו עצמות עצם אל עצמו׃

8 וראיתי והנה עליהם גדים ובשר עלה ויקרם עליהם עור מלמעלה ורוח אין בהם׃

9 ויאמר אלי הנבא אל הרוח הנבא בן אדם ואמרת אל הרוח כה אמר אדני יהוה מארבע רוחות באי הרוח ופחי בהרוגים האלה ויחיו׃

10 והנבאתי כאשר צוני ותבוא בהם הרוח ויחיו ויעמדו על רגליהם חיל גדול מאד מאד׃

11 ויאמר אלי בן אדם העצמות האלה כל בית ישראל המה הנה אמרים יבשו עצמותינו ואבדה תקותנו נגזרנו לנו׃

12 לכן הנבא ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה הנה אני פתח את קברותיכם והעליתי אתכם מקברותיכם עמי והבאתי אתכם אל אדמת ישראל׃

13 וידעתם כי אני יהוה בפתחי את קברותיכם ובהעלותי אתכם מקברותיכם עמי׃

14 ונתתי רוחי בכם וחייתם והנחתי אתכם על אדמתכם וידעתם כי אני יהוה דברתי ועשיתי נאם יהוה׃

15 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

16 ואתה בן אדם קח לך עץ אחד וכתב עליו ליהודה ולבני ישראל חברו ולקח עץ אחד וכתוב עליו ליוסף עץ אפרים וכל בית ישראל חברו׃

17 וקרב אתם אחד אל אחד לך לעץ אחד והיו לאחדים בידך׃

18 וכאשר יאמרו אליך בני עמך לאמר הלוא תגיד לנו מה אלה לך׃

19 דבר אלהם כה אמר אדני יהוה הנה אני לקח את עץ יוסף אשר ביד אפרים ושבטי ישראל חברו ונתתי אותם עליו את עץ יהודה ועשיתם לעץ אחד והיו אחד בידי׃

20 והיו העצים אשר תכתב עליהם בידך לעיניהם׃

21 ודבר אליהם כה אמר אדני יהוה הנה אני לקח את בני ישראל מבין הגוים אשר הלכו שם וקבצתי אתם מסביב והבאתי אותם אל אדמתם׃

22 ועשיתי אתם לגוי אחד בארץ בהרי ישראל ומלך אחד יהיה לכלם למלך ולא יהיה עוד לשני גוים ולא יחצו עוד לשתי ממלכות עוד׃

23 ולא יטמאו עוד בגלוליהם ובשקוציהם ובכל פשעיהם והושעתי אתם מכל מושבתיהם אשר חטאו בהם וטהרתי אותם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים׃

24 ועבדי דוד מלך עליהם ורועה אחד יהיה לכלם ובמשפטי ילכו וחקתי ישמרו ועשו אותם׃

25 וישבו על הארץ אשר נתתי לעבדי ליעקב אשר ישבו בה אבותיכם וישבו עליה המה ובניהם ובני בניהם עד עולם ודוד עבדי נשיא להם לעולם׃

26 וכרתי להם ברית שלום ברית עולם יהיה אותם ונתתים והרביתי אותם ונתתי את מקדשי בתוכם לעולם׃

27 והיה משכני עליהם והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם׃

28 וידעו הגוים כי אני יהוה מקדש את ישראל בהיות מקדשי בתוכם לעולם׃

   

来自斯威登堡的著作

 

Apocalypse Explained#667

学习本章节

  
/1232  
  

667. And great fear fell upon them that saw them.- That this signifies a state of anxiety with those who did not receive and acknowledge, is evident from the signification of great fear, as denoting a state of anxiety - for fear, in the Word, signifies various changes of the state of the interiors of man, in the present case therefore, a state of anxiety; and from the signification of upon them that saw them, as denoting, with those that could not sustain the presence of the witnesses, and who therefore slew them and cast them out, and who then had grief and anxiety of heart when they saw them alive, consequently it denotes with those who did not receive and acknowledge the good of love and truth of doctrine. Here is described the state of those who are opposed to the goods of love and truths of doctrine, when there is an end of the old and beginning of a new church; these then come into anxiety from the presence of those who receive love and faith to the Lord, of whom the new church is formed. This, however, takes place in the spiritual, but not in the natural world, for in the spiritual world there is a communication of affections; and spiritual affection, which belongs to love and faith to the Lord, and which is now commencing with some, smites the evil with this anxiety. This therefore is the meaning of great fear fell upon them that saw them.

  
/1232  
  

Translation by Isaiah Tansley. Many thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.