¹ ואתה בן אדם הנבא אל הרי ישראל ואמרת הרי ישראל שמעו דבר יהוה׃

² כה אמר אדני יהוה יען אמר האויב עליכם האח ובמות עולם למורשה היתה לנו׃

³ לכן הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה יען ביען שמות ושאף אתכם מסביב להיותכם מורשה לשארית הגוים ותעלו על שפת לשון ודבת עם׃

⁴ לכן הרי ישראל שמעו דבר אדני יהוה כה אמר אדני יהוה להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות ולחרבות השממות ולערים הנעזבות אשר היו לבז וללעג לשארית הגוים אשר מסביב׃

⁵ לכן כה אמר אדני יהוה אם לא באש קנאתי דברתי על שארית הגוים ועל אדום כלא אשר נתנו את ארצי להם למורשה בשמחת כל לבב בשאט נפש למען מגרשה לבז׃

⁶ לכן הנבא על אדמת ישראל ואמרת להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות כה אמר אדני יהוה הנני בקנאתי ובחמתי דברתי יען כלמת גוים נשאתם׃

⁷ לכן כה אמר אדני יהוה אני נשאתי את ידי אם לא הגוים אשר לכם מסביב המה כלמתם ישאו׃

⁸ ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא׃

⁹ כי הנני אליכם ופניתי אליכם ונעבדתם ונזרעתם׃

¹⁰ והרביתי עליכם אדם כל בית ישראל כלה ונשבו הערים והחרבות תבנינה׃

¹¹ והרביתי עליכם אדם ובהמה ורבו ופרו והושבתי אתכם כקדמותיכם והיטבתי מראשתיכם וידעתם כי אני יהוה׃

¹² והולכתי עליכם אדם את עמי ישראל וירשוך והיית להם לנחלה ולא תוסף עוד לשכלם׃

¹³ כה אמר אדני יהוה יען אמרים לכם אכלת אדם אתי ומשכלת גויך היית׃

¹⁴ לכן אדם לא תאכלי עוד וגויך לא תכשלי עוד נאם אדני יהוה׃

¹⁵ ולא אשמיע אליך עוד כלמת הגוים וחרפת עמים לא תשאי עוד וגויך לא תכשלי עוד נאם אדני יהוה׃

¹⁶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

¹⁷ בן אדם בית ישראל ישבים על אדמתם ויטמאו אותה בדרכם ובעלילותם כטמאת הנדה היתה דרכם לפני׃

¹⁸ ואשפך חמתי עליהם על הדם אשר שפכו על הארץ ובגלוליהם טמאוה׃

¹⁹ ואפיץ אתם בגוים ויזרו בארצות כדרכם וכעלילותם שפטתים׃

²⁰ ויבוא אל הגוים אשר באו שם ויחללו את שם קדשי באמר להם עם יהוה אלה ומארצו יצאו׃

²¹ ואחמל על שם קדשי אשר חללוהו בית ישראל בגוים אשר באו שמה׃

²² לכן אמר לבית ישראל כה אמר אדני יהוה לא למענכם אני עשה בית ישראל כי אם לשם קדשי אשר חללתם בגוים אשר באתם שם׃

²³ וקדשתי את שמי הגדול המחלל בגוים אשר חללתם בתוכם וידעו הגוים כי אני יהוה נאם אדני יהוה בהקדשי בכם לעיניהם׃

²⁴ ולקחתי אתכם מן הגוים וקבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם׃

²⁵ וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם׃

²⁶ ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם והסרתי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר׃

²⁷ ואת רוחי אתן בקרבכם ועשיתי את אשר בחקי תלכו ומשפטי תשמרו ועשיתם׃

²⁸ וישבתם בארץ אשר נתתי לאבתיכם והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים׃

²⁹ והושעתי אתכם מכל טמאותיכם וקראתי אל הדגן והרביתי אתו ולא אתן עליכם רעב׃

³⁰ והרביתי את פרי העץ ותנובת השדה למען אשר לא תקחו עוד חרפת רעב בגוים׃

³¹ וזכרתם את דרכיכם הרעים ומעלליכם אשר לא טובים ונקטתם בפניכם על עונתיכם ועל תועבתיכם׃

³² לא למענכם אני עשה נאם אדני יהוה יודע לכם בושו והכלמו מדרכיכם בית ישראל׃

³³ כה אמר אדני יהוה ביום טהרי אתכם מכל עונותיכם והושבתי את הערים ונבנו החרבות׃

³⁴ והארץ הנשמה תעבד תחת אשר היתה שממה לעיני כל עובר׃

³⁵ ואמרו הארץ הלזו הנשמה היתה כגן עדן והערים החרבות והנשמות והנהרסות בצורות ישבו׃

³⁶ וידעו הגוים אשר ישארו סביבותיכם כי אני יהוה בניתי הנהרסות נטעתי הנשמה אני יהוה דברתי ועשיתי׃

³⁷ כה אמר אדני יהוה עוד זאת אדרש לבית ישראל לעשות להם ארבה אתם כצאן אדם׃

³⁸ כצאן קדשים כצאן ירושלם במועדיה כן תהיינה הערים החרבות מלאות צאן אדם וידעו כי אני יהוה׃

¹ Hear the word which Yahweh speaks to you, house of Israel!

² Thus says Yahweh, "Don't learn the way of the nations, and don't be dismayed at the signs of the sky; for the nations are dismayed at them.

³ For the customs of the peoples are vanity; for one cuts a tree out of the forest, the work of the hands of the workman with the axe.

⁴ They deck it with silver and with gold; they fasten it with nails and with hammers, that it not move.

⁵ They are like a palm tree, of turned work, and don't speak: they must be carried, because they can't go. Don't be afraid of them; for they can't do evil, neither is it in them to do good."

⁶ There is none like you, Yahweh; you are great, and your name is great in might.

⁷ Who should not fear you, King of the nations? For it appertains to you; because among all the wise men of the nations, and in all their royal estate, there is none like you.

⁸ But they are together brutish and foolish: the instruction of idols! it is but a stock.

⁹ There is silver beaten into plates, which is brought from Tarshish, and gold from Uphaz, the work of the artificer and of the hands of the goldsmith; blue and purple for their clothing; they are all the work of skillful men.

¹⁰ But Yahweh is the true God; he is the living God, and an everlasting King: at his wrath the earth trembles, and the nations are not able to withstand his indignation.

¹¹ You shall say this to them: The gods that have not made the heavens and the earth, these shall perish from the earth, and from under the heavens.

¹² He has made the earth by his power, he has established the world by his wisdom, and by his understanding has he stretched out the heavens:

¹³ when he utters his voice, there is a tumult of waters in the heavens, and he causes the vapors to ascend from the ends of the earth; he makes lightnings for the rain, and brings forth the wind out of his treasuries.

¹⁴ Every man is become brutish [and is] without knowledge; every goldsmith is disappointed by his engraved image; for his molten image is falsehood, and there is no breath in them.

¹⁵ They are vanity, a work of delusion: in the time of their visitation they shall perish.

¹⁶ The portion of Jacob is not like these; for he is the former of all things; and Israel is the tribe of his inheritance: Yahweh of Armies is his name.

¹⁷ Gather up your wares out of the land, you who live under siege.

¹⁸ For thus says Yahweh, Behold, I will sling out the inhabitants of the land at this time, and will distress them, that they may feel [it].

¹⁹ Woe is me because of my hurt! my wound is grievous: but I said, Truly this is [my] grief, and I must bear it.

²⁰ My tent is destroyed, and all my cords are broken: my children are gone forth from me, and they are no more: there is none to spread my tent any more, and to set up my curtains.

²¹ For the shepherds are become brutish, and have not inquired of Yahweh: therefore they have not prospered, and all their flocks are scattered.

²² The voice of news, behold, it comes, and a great commotion out of the north country, to make the cities of Judah a desolation, a dwelling place of jackals.

²³ Yahweh, I know that the way of man is not in himself: it is not in man who walks to direct his steps.

²⁴ Yahweh, correct me, but in measure: not in your anger, lest you bring me to nothing.

²⁵ Pour out your wrath on the nations that don't know you, and on the families that don't call on your name: for they have devoured Jacob, yes, they have devoured him and consumed him, and have laid waste his habitation.